סליידר – האם נמצא ההמבורגר שיפריח את השממה הקולינרית של גבעתיים?

ערב הסילסבטר ובן הזוג לומד את נשמתו, אז החלטתי לקחת את ידידי הטוב (העונה לאותו שם) ולצאת לבדוק את ההמבורגרייה החדשה שנפתחה ליד ביתו – סליידר שמה. סליידר נמצאת בגבעתיים, שמבחינתי זה סוג של תל אביב הזולה, הבעיה בגבעתיים שאין בה הרבה המבורגריות, לפחות לא כמו שיש בתל אביב ולכן כשנפתח המקום בתחילת דצמבר ישר כל חבריי הגבעתיים (מדגישה את הי') התקשרו לשאול מתי אוכלים שם ובערב הסילסבטר נפל הפור (הבנתם – כי גם סילבסטר היה אנטישמי). 

האם סליידר ב-16 ₪ יכול באמת להיות גם טעים?

הגענו למקום קטן באמצע שדרות ויצמן בגבעתיים (לא נגלה איפה חנינו, שחלילה לא תתפסו לנו). הגענו לסליידר, לידע כללי המקום כשר, עם מקומות ישיבה בחוץ – שלא היו אופציה, כי בואו נודה היה קפוא; ומקומות ישיבה בפנים המתחלקים לתאים וכיסאות בר (פינת אליעזר בן יהודה: שרברבים?). המקום ממש מזכיר דיינר אמריקאי, מלא צבעי ניאון, טבחים בהגשה מהירה, תאי ישיבה, מוזיקה שחורה שמתנגנת ברקע, תפריט מעל הקופה ומה שהחזיר אותנו לארץ היה השיח מסביב.

בתפריט של סליידר מוצגים לראווה איך לא – הסליידרים השוקלים 60 ג' האחד והם שלושה במספר: סימפל ואמיגו שמוכנים מתערובת בקר טרי סודית, והקוקו שעשוי מנתחי עוף (16 ₪ לסליידר). הסימפל מורכב מרוטב טרטר שמוכן במקום ובצל מטוגן; האמיגו מוגש עם גוואקמולי, אננס, סלסה מנגו, חלפניו וכוסברה; ואחרון חביב – קוקו שעשוי מנתחי עוף עם רוטב טרטר וירוק. החלטנו לקחת את שלושת הסוגים, אבל בגלל הרעב הכבד לקחנו גם שתי ארוחות ספיישל בורגר (56 ₪, 180 ג') עם תוספת חלת בצל לי וצ'יפס לו.

לשולחננו הגיעו שלושה סליידרים קטנים מסודרים יפה בתוך לחמנייה מרובעת ולא חתוכה עד הסוף (זיכרו את זה להמשך). הסליידרים היו במידת עשייה וול, אבל ברגע שנגסנו הבנו למה המקום מלא גם בסילבסטר – לגבעתיים הגיעה הבשורה! הסליידר הראשון שטעמנו היה האמיגו, סליידר בעל טעמים שמשתלבים נהדר אחד עם השני – מתיקות, חריפות ומליחות שפשוט הצטערתי שנתתי לידיד לאכול, וגם לקחתי עוד 3 הביתה לבן זוגי. ההמבורגר היה עסיסי, הטעמים היו מעולים, הלחמנייה רכה, לא מתפרקת והשוס הוא שלא נוזל כלום על היד ולא צריך לסדר אותה – כמו שאמרתי היא לא חתוכה עד הסוף – יצא תענוג!

השניים האחרים – הסימפל והקוקו, קצת החווירו ליד השלמות של האמיגו, ובכל זאת אציין לטובה מאוד את רוטב הטרטר שהלך מעולה עם החמוצים. הקציצה בכל הסליידרים הייתה עסיסית, חמה וטעימה. שילובי המרכיבים בכל המנות, גם בעוף, הרימו את המנה לרמות אחרות, ומה שיוצא זה שמדובר עסקה מצוינת תמורת 16 ₪. יש כאן שילובים מצויינים, טעמים נהדרים ומחיר פגז!

סליידרים היו – אבל מה עם הרעב?

בארוחות הספיישלים שהזמנו אמרנו להם – להוציא את התוספות הכי מעניינות וטעימות על ההמבורגר וזה מה שהיה. כשמסתכלים בתפריט מושכות את העיניים שתי תוספות במיוחד: ארטישוק וריבת סלק – שתיהן נוסו, כשסלק אני לא אוכלת גם ביומיום. ההמבורגר שלי יצא חתוך באמצע, מה שהראה צבעוניות מהממת של הוורוד באמצע ההמבורגר, ירוק מהחלפיניו והחסה ואדום מריבת הסלק – פשוט תענוג לעיניים. בסוף, זה גם היה תענוג לחיך. הטעמים השתלבו, המתיקות שהייתה בריבה עם קצת עניין שהוסיפו חתיכות הסלק, השתלבו מעולה עם החריפות מהחלפיניו שלא השתלטה ופירגנו להמבורגר העסיסי. מנה שצריכה להיכנס לתפריט כמומלצת (המלצה לשם: הרוסי – כי לי זה הזכיר את הבורשט מינוס השמנת שסבתא שלי הייתה מכינה).

הארוחה של הידיד הייתה מורכבת מקציצה עם אווז מעושן, פטריות ובצל מטוגן. מנה די כפרית הייתי אומרת – לא אמורה להיות יפה אלא רק טעימה ומשביעה. הידיד נהנה מכל רגע, הטעם המעושן כבש את ליבו וטעמי הבשר והאווז השתלבו מעולה – אכזבה לא הייתה פה. הפטריות הוסיפו עוד אלמנט בשרי, עסיסי שהשתלב בקציצה. חובבי אווז מעושן בהחלט ייהנו מהשילוב המוצלח. עם הארוחות הגיעו התוספות ובתור חובבת אני לא אזניח אותן – חלת הבצל הגיעה בתור קופסא ודי הנחנו שאמורים לאכול אותה בידיים כמו חוליגנים. חייבת להגיד שאין כמו להתלכלך ממשהו טעים – חלת בצל מדויקת, קראנצ'ית, ציפוי טעים, בצל דקיק, בתור מי שעשתה את כתבת חלות הבצל ממש ממש נהניתי וגם הוא. הצ'יפס היה יותר סטנדרטי אבל מגניב שהוא מורכב גם מצ'יפס בטטה טעים.

לסיכום חווית סליידר

גבעתיים אל דאגה, יש מישהו שדואג לכם! סליידר מהווים אופציה ראויה לאוכלי הלא הכשר ועוד יותר מעולה לאוכלי הכשר. מגוון האפשרויות , המחיר האטרקטיבי , הטעמים והמקום עצמו בהחלט כבשו אותנו ואנחנו בהחלט נחזור. גם חנייה, גם אוכל – מה צריך יותר? אולי משלוחים.

*** המסעדה נסגרה ***