מסעדת גורדוס בחולון – אבי וגיא יצאו לבדוק את המקום שמסעיר את חולון

"ברוכים הבאים להצגה הכי טובה בעיר, המערכה הראשונה תהיה מנות הפתיחה, בשניה יהיו ההמבורגרים כמנה עיקרית ולסיום תכירו את הקינוחים הפסיכוטיים (כן כן בדיוק המילה הזאת) שלנו כמערכה שלישית ואחרונה" ככה פתחה המלצרית של מסעדת גורדוס את השיחה איתנו, כתבי קהילת המבורגר ישראל. על פניו מעניין ולא רגיל לקבל כזאת קבלת פנים, אבל בהצגה כמו בהצגה, אתם בטח יודעים מה אומרים על אקדח שמופיע במערכה הראשונה.

ראשונות – התחלה מבטיחה

במסגרת המערכה הראשונה הגיעו מנות ראשונות, וכדי שלא נגמור לכם את כל הריר בפה נתאר אותן בתמציתיות. שלישיית תפו"א אדמה אפויים במילוי גבינות, כאשר כל תפוד קיבל גבינה שונה משלו ומעל הכל החליטו לצקת רוטב שמנת פטריות. שילוב של תפוחי אדמה, חמאה, שמנת ופטריות קשה להרוס, ובמטבח של מסעדת גורדוס הכינו אותם בצורה מושלמת, נקניקיה של אלן טלמור שהייתה מעולה, עם תוספת קראנצ'ית של תפוצ'יפס מעל. הלחמניה שבה היא הגיעה סתם ממלאת, אחרי הכל זו מנה ראשונה. סלט קיסר מהטובים שטעמנו – הסלט היה כמעט ומושלם, הקרוטונים החסה והרוטב מדויקים עד מוות, הבעיה היחידה הייתה עוף שצלוי יתר על המידה. ואחרון חביב, ערימת ילדים! טוב נו… לא ערימת ילדים כזאת, פשוט זו האסוציאציה הראשונה שעלתה לנו. מדובר בהר של מטוגנים – טבעות בצל אמיתי בטמפורה ופאנקו (big no מבחינתנו), נקניקיות חתוכות לרצועות, רצועות שניצל, חזה אווז מטוגן, כנפיים ברוטב צ'ילי וצ'יפס תפו"א אדמה ובטטה מתובל. הכל היה די רגיל למעט אותו צ'יפס בטטה שללא ספק היה מהטובים שטעמנו. מדובר בצ'יפס מיובא (מבלגיה אלא מה?) שעולה בטעמיו על אותו זה המפורסם של הויטרינה בתל אביב. פריכות מושלמת, בדיוק הרגע הזה שבין רך מדי לשרוף, עם תיבול שום ומלח שהופך כל ביס לחגיגה. למנה הזאת קוראים ימבה (69 ש"ח) למרות שאנו באמת בעד השם שאבי המציא למנה.

עיקריות – לא באנו ליהנות

אחרי התלבטויות רבות, הודות לתפריט עם התמונות המטורפות של ההמבורגרים, אבי בחר ב'סן רמו'– 220 גר' של המבורגר הבית בתוספת איולי פסטו, בצל בבלסמיקו, מוצרלה ופרמז'ן עם קריספי ספגטי מעל (נשמע מעניין הא?). לצערי לא מידת עשייה מדיום כמו שביקשתי, אבל עסיסיות לא הייתה חסרה בביס כי הגבינות פיצו על כך. בואו נחתוך ישר לעניין, הבשר לא מספיק טוב. מדובר בקציצה עם טעם מאוד גנרי של בשר טחון עם מלח ופלפל. אילולא התוספות, לא הייתי אוכל אותו. הלחמניה הייתה רכה ביותר ולא החזיקה את מה שהייתה אמורה בגלל מחסור באותה צלייה קלה שאנחנו כל הזמן מדברים עליה. מה עם הקריספי ספגטי אתם שואלים? מדובר כנראה בספגטי מטוגן, תוספת מגניבה שגורמת קראנצ'יות למנה. ללא ספק אני הולך להשתמש ברעיון עם תוספת ביסלי פלאפל להמבורגר הביתי שלי.

גיא בחר בהמבורגר "אלן דלון" של מסעדת גורדוס, שהוגדר כהמבורגר שרמנטי בן 220 ג' המכיל בלחמנייתו חזה אווז, ירקות, פטריות וגבינה כחולה. מנה עם תוספות מפוצצות אך הקציצה נעדרה כל טעם, וחבל. התוספות היו משובחות אך הן לא הצליחו לחפות על הבשר הלא מתובל וכל המנה קרנה מחוסר איזון משווע של טעמים. בארוחה שומנית שכזאת, חובה משהו רענן בצד כדי לאזן קצת. לכן התלהבנו מהקולסלאו שהגיע בצד ההמבורגרים, אך לצערנו הרב הוא סבל מטעם לוואי נוראי ונשאר על הצלחת. מה שלא נשאר ממנו פירור היה צ'יפס הבטטה הנהדר ששנינו בלסנו ללא הכרה.

קינוחים – הו, ריקנות מופלאה שלי

צלחנו את המערכות הראשונה והשניה, הגיע זמנו של האקדח (זה מהמערכה הראשונה) להראות את כוחו. הזמנו לשולחן את כל קינוחי הדגל של המסעדה וגם כאן, כפי שניתן לנחש, צניעות היא מילה גסה. שנינו בחרנו שוקובלאסט ובדיוק כמו השם זה התפוצץ לנו לתוך הפנים. מראה מטורף! משוגע! אפילו פסיכוטי כמו שהמלצרית הגדירה את זה! אבל ברגע שנועצים כפית כדי לטעום את המילקשייק האגדי מגלים שם גלידה, כן כן פשוט מיץ גלידה. כזאת שלא מבחינים בטעם שלה מרוב שוקולד ודברים יפים לעין. קצת מבאס לגלות שמילקשייק, בדיוק כמו שהיה כתוב בתפריט, לא היה שם. מדובר במלא (אבל מלא!) ממתקי שוקולד שכל אחד טעים לבדו וכשהם ביחד אין להם שום ערך מוסף.

סיכום חווית מסעדת גורדוס

אז כמו שאמרו את זה לפנינו, המקום מצטלם ומועבר מפה לאוזן בצורה הכי טובה שאפשר, רואים שמישהו כאן יודע מה הוא עושה. הבעיה העיקרית היא שקצת איבדו שם את סדרי העדיפויות בכל מה שנוגע לשאלה הקיומית של אופי או יופי. בסיום כשהיינו כבר מלאים ועמוסי סוכר (הקינוחים האלה לא קטנים) ראינו שעל המפית רשום "It's all about the show", האקדח מהמערכה הראשונה ירה צרור, אבל החטיא את המטרה.

* הכתבה בשיתוף המסעדה

שם: גורדוס. כתובת: מתחם לה פארק, פארק פרס בחולון. כשרות: לא כשר. שעות פעילות: א'-ה', 02:00-17:00. ו'-ש' 02:00-12:00.

ליצירת קשר ופרטים נוספים מאיזי