למרות הצ'אנס הנוסף אלעד יוצא מאוכזב מההמבורגר המצולם ביותר בעיר

אלעד גור-אריה,

כמה חודשים אחרי הפתיחה המתוקשרת של גורדוס בחולון, הלכנו כל הכתבים של קה"י לטעום את המנות שכולם הישטגאו עליהם (יענו, עשו עליהן האשטג). רובנו יצאנו משם מאוכזבים מביצוע חובבני של המקום, וייחסנו את זה לחבלי הלידה, שעוברים על כל מסעדה. עברו מאז הרבה מים בבריכה של פארק פרס בחולון, והחלטתי לבדוק שוב את המקום, אולי בכל זאת שווה ביקור? לקחתי את א', חברי הטוב (אותו לא ראיתי עידן ועידנים) ונסענו לבקר את גורדוס בשנית.

גורדוס חולון - צבעוניות בכל פינה

הגענו וזכינו לאפקט המארחת

אם יש משהו שאני שונא, זה שמפברקים לך תור בכניסה למסעדה. ראבאק, יש מקום? תנו להכנס. באתי לשלם, לא באתי להיות ניצב בסרט שאתם חיים בו. אז עמדנו לנו כמה דקות נחמדות בכניסה, והמארחת נאותה להכניס אותנו לשני מושבי הבר שחיכו לנו. התיישבנו ובהינו בתפריט, תוהים מה לקחת. זכרתי חלק מהמנות שהיו בתפריט הישן שלהם, ושמחתי לראות מנות חדשות. מודה, ההתלבטות היתה קשה. המנות הן ברמת שחיתות א+, ולכל אחת מהן יש פוטנציאל להיות מטורללת על הצלחת ובפה.

גורדוס - שחיתות בחולון, מקור: יח"צ

החלטנו ללכת על מנה ראשונה לחלוקה, ובחרנו במנה שנקראת קומזיצ (מקווה מאוד ששגיאת הכתיב בתפריט היא מכוונת) – שהיא בעצם שלושה תפוחי-אדמה אפויים בתנור מוגשים על מצע של רוטב שמנת, כשכל תפוח-אדמה מוגש עם טופינג אחר – רוטב רוקפור, מוקרם במוצרלה / צ׳דר, חמאה ואדובו / בולגרית, זיתים ירוקים ובצל ירוק (39 ₪). למנות עיקריות לקחנו פישנזון, מנת פיש-אנד-צ'יפס ברוטב איולי נענע ולימון בתוך לחמניות בורגר, בצל, חסה ועגבנייה מוגש עם תפו”א קריספי (69 ₪) ואני הלכתי, לאחר התלבטות רבה, על המנה שנקראת הללויה, שתי קציצות המבורגר מנמנמות בין שמיכות פנקייק, עם רוטב ברביקיו, חרדל, מייפל, גבינת צ׳דר, בצל, צ׳ילי מתוק, חזה אווז ועלי בייבי (75 ₪). ונעבור לתוצאות

המבורגר הללויה של גורדוס

ואילנית שרה: כך דבר לא השתנה

המנה הראשונה הגיעה, ולמראית עין, ניתן היה לחשוב שהולכת להיות פה פתיחה מענגת. אז זהו שלא. התבלין העיקרי במנה הזו היה תבלין שנקרא תפל, ומשתמשים בו בעיקר כשרוצים שלמנה לא יהיה טעם בכלל. לרוטב השמנת לא היתה שום מטרה במנה, והגבינות עם תפוחי האדמה לא ממש השיגו את מה שאולי חשב המטבח להשיג. סתמי. סתמי. סתמי.

גורדוס - תפוח אדמה קומזיץ

בעודנו אוכלים את המנה הראשונה, כבר הגיעו המנות העיקריות. איך קורה כזה דבר? אתם מוזמנים להעלות השערות, לי יש אחת מאוד מאוד מדאיגה.

א' דווקא שבע נחת מהמנה שלו. פילה הדג המטוגן היה עסיסי וטעים, והלך לו נהדר עם הפסטו. הצרה היא שהוא היה כל כך מלא מהמנה הראשונה שהוא לא יכול היה לסיים את כל הפילה ובחר לארוז אותו למועד מאוחר יותר. טעימה קלה מהמנה אכן אישרה שמדובר בפילה טוב, חבל רק שהמקום לא מציין באיזה דג מדובר.

פישנזון - דג בורגר של גורדוס

עכשיו תור המנה שלי. אני אסכים על דבר אחד, היא יפה למראה. בכל מה שקשור למבחן הטעם והפרקטיות, המנה כושלת בכמעט כל מדד אפשרי. מיש-מש של טעמים תעשייתיים, שעטפו קציצה סולייתית למדי במידת עשיה גבוהה מדי. המנה נחה לה על תחתית נייר, ובהתחשב בעובדה שזו מנה שאוכלים דווקא עם מזלג, מצאתי את עצמי תולש חתיכות נייר מהמנה, שכן ריבוי הנוזלים גרמו לנייר להיקרע ולהיגרף עם המזלג. מרבית המנה נשארה על הצלחת ובחרתי שלא לסיים אותה, כי פשוט לא היה אפשר. הכל היה מוקצן שם. המתוק היה מתוק מדי, המלוח היה מלוח מדי. שום דבר לא השתלב עם כלום. פיקאסו היה עושה מזה יצירת אמנות, אבל אני באתי לאכול.

הללויה של גרודוס - פנקייק בורגר

לידי ישבו זוג נחמד, שגם הם החזירו את אחת המנות שלהם למטבח. אליהם ניגש מנהל המשמרת. אותי אפילו לא שאלו למה החזרתי חצי מנה. כנראה שהם רגילים.

גורדוס – סיכום הביקור

אני לא מוצא שום סיבה לחזור אל גורדוס שוב. המקום עסוק יותר מדי בעיצוב המנה ופחות בהשקעה בטעמים שלה. זה אולי קורץ לילדודס מתלהבים, אבל בכל מה שקשור לטעם, לא השתנה כלום מאז הביקור הראשון. נשאר חסר פואנטה ומאכזב ביותר. אה, ומה הקטע של לגבות 12 ₪ על שתיה מוגזת?!? אתם מגזזים אותה בצינורות של זהב? גיב מי א ברייק.

שם: גורדוס. כתובת: מתחם לה פארק, פארק פרס, חולון. כשרות: לא כשר. שעות פעילות: א'-ה', 02:00-17:00. ו'-ש' 02:00-12:00.

ליצירת קשר ופרטים נוספים מאיזי