מסתבר שיש המבורגרים ירושלמים שיעשו לכם רק טוב על הלב ונעים בבטן

אלעד גור-אריה,

ושוב נזדמן לי בלו"ז לנסוע לירושלים בשעות הערב. כשיש עומס של עבודה ואין ברירה אלא לקיים פגישות אחרי הצהריים, כל אחד מוצא את עצמו רעב ועם חשק אדיר להמבורגר מנחם וטוב. ק', שהיה איתי בסבב הפגישות, הבהיר לי שבטנו מקרקרת אף היא ושנינו שמנו לב שאנחנו במרכז ירושלים, רחוב הלל, שם אכלנו בזמנו המבורגר טוב במקום שנקרא פאב החבית. מקץ שלוש דקות היינו ישובים וכך מתחילה הכתבה…

פאב החבית - המבורגר נוטרדאם

פאב החבית, כמו לחזור לבית מוכר

להיכנס לתוך פאב החבית כבר הרגיש כמו בבית. בשני הביקורים הקודמים שלי במקום, כשעל אחד מהם כתבתי לכם, כאילו נכנסנו לאווירה מיוחדת, שאפשר למצוא (כנראה) רק בירושלים. גם הפעם, אותה אווירה נינוחה, מצד אחד המקום הומה אדם, מצד שני רמת הרעש נמוכה מאוד. כרגיל, עיקר המבלים היו צעירים, סטודנטים וגם הרבה אנגלו-סכסיים. התיישבנו באותו כוך שבו ישבנו בפעמים הקודמות (משרה אווירה של פרטיות, אבל מי שסובל מקלסטרופוביה, מוטב שימצא שולחן אחר) ועלעלנו בתפריט. המקום הוציא תפריט המבורגרים חדש, וממה שזכרתי, רק ה'אמיגוס' שרד את המהפך. החלטנו ללכת על המוכר והטוב למנה ראשונה – אצבעות המוצרלה (עליהן כבר כתבתי בכתבה הקודמת, ואני מתעקש לכתוב עליהן שוב). למנה עיקרית, ק' לקח את הנוטרדם – המבורגר עם כבד אווז, ריבת בצל, חרדל דיז'ון ובלסמי מצומצם (78 ₪) ואני לקחתי את הקורדובה – המבורגר עם חלפיניו וצ'ימיצ'ורי, פלוס מח עצם בצד (59 ₪)

הו, אצבעות המוצרלה, התגעגעתי כל כך

אם יש משהו שלכשעצמו מהווה סיבה טובה לסור לירושלים בכלל, ולפאב החבית בפרט, זוהי המנה הזו. אצבעות המוצרלה המשנוצלות, שילכו נהדר עם כל רוטב ומטבל, וגם ככה סתם, ביס ביס, בלי שום רוטב. פשוט תענוג מושחת, טעים וחצוף. הן מעולות עם מיונז, מעולות עם שפריץ של לימון מעל, פשוט מעולות. ק' ואני הסכמנו שאם נהיה רעבים אחרי הארוחה נזמין אותן שוב, לקינוח.

אצבעות המוצרלה המדהימות של פאב החבית

על חומותייך עיר דוד הפקדתי המבורגרים

מה אומר ומה אכתוב, החבית יודעים לעבוד עם הבשר שלהם. גם אז, כמו הפעם, המנות היו טעימות מאוד, למרות הערות קלות שהועלו. הרי אי אפשר להיות מושלמים בהכל, נכון? הקציצות בביקור הקודם שלי היו מתובלות, יחסית להמבורגר סטנדרטי ומדובר בפרשנות של השף במקום לקציצת ההמבורגר, אם כי הקציצה אז לא נסחפה לספקטרום הקבבי. בתפריט החדש, ממה שק' ואני הרגשנו, הבשר היה מעודן יותר ומתובל פחות, מה שיותר ערב לחיכנו. המנה שלי, עם החלפיניו וצ'ימיצ'ורי, השתלבה נהדר בכל ביס וביס אם כי לא ממש הבנתי מה לעשות עם מח העצם, שהגיע בנפרד. הכמות שלו לא מספיקה בשביל להפוך לטופינג. יחד עם זאת, כמח עצם זה היה טעים.

המבורגר קורדובה עם מח עצם של פאב החבית

ריבת הבצל במנה של ק' היתה מבחינתו הטופינג הכי טוב שהוא טעם לאחרונה בגזרת ההמבורגרים עם הטופינגס. כחובבי כבד קצוץ (שמוגש עם ריבת בצל), גם ק' וגם אני (שטעמתי לו מהצד) סברנו שמדובר בריבה מושקעת ומדויקת, שנוכחותה על המנה הטובה ממילא שהוגשה, הפכה את הנורטדם לתענוג של בליסה. כמו אצלי, גם אצל ק' השילוב של הטעמים היה מאוד עדין ומדויק, מה שאפשר לקציצות להיות הדומיננטיות בביסים, כשהתוספות רק תומכות ולא משתלטות (שזה לא קל עם צ'ימיצ'ורי וחלפיניו, במקרה שלי, ובלסמי מצומצם במקרה של ק').

המבורגר נוטרדאם של פאב החבית

אם יש משהו שאני מצטער עליו בביקור זה הסלידה שלי מביצים, אחרת הייתי הולך על ה-Big Apple, שמגיע עם צ'דר, בייקון וביצת עין. בנקודה זו אני פונה לקוראות ולקוראים של הכתבות שלי. אם אתן/ם מכירות/ים שיטה כלשהי, לגרום לבן אדם להפסיק לסלוד ממאכל כלשהו, וללמוד לאהוב אותו – אני מוכן לשמוע ולהתנסות. כמות המנות שאני מוותר עליהן כי ביצת העין שמגיעה אתן עושה את המנה, היא עצומה, ואני מתבאס מזה. מאוד. כל כך רציתי לנסות את המנה הזו כמו שהיא.

לסיכומו של ביקור

פעם שלישית גלידה? אז נבוא גם פעם שלישית. אני אוהב את האווירה של פאב החבית. המקום מלא ושוקק, אבל אף אחד לא ממהר. מלצרית אחת שולטת ביד רמה על כל השולחנות והבר מוציא אין-ספור בירות קרות לסועדות ולסועדים. עוד אגיע שוב, מבטיח! שווה את הנסיעה מהמרכז ושמח לראות שגם בביקור השני שלי לא התאכזבתי, ואפילו יצאתי מרוצה עוד יותר.

שם: החבית. כתובת: רח' הלל 33, ירושלים. כשרות: לא כשר. שעות פעילות: א'-ש' 17:00-04:00.

ליצירת קשר ומידע נוסף מאיזי