URBAN גני תקווה – אור בלאן גילה מקום נחבא שעוד לא הכרתם, וחבל

אור בלאן, 27/11/2016

בוקר יום שישי ואני מוצא את עצמי, ביחד עם אשתי, בדרך לכנס הריון לידה. לאלו מכם שעוד לא הגיעו לשלב זה, אתם מוזמנים להמשיך להינות מהדבר הזה שנקרא חיים/נעורים/זמן לעצמכם/שאר ירקות. לאלו מכם שכבר כאן, אני מאחל ברוכים הבאים ומשתתף בתסכולכם – תלמדו ממני ולפחות תאזנו עם המבורגר טוב, כמו זה של URBAN גני תקווה.

מה הקשר של כנס לידה והמבורגר?

כשאתם, אנשים רגילים בעלי חיים שכמותכם, שומעים את צמד המילים "כנס הריון", אתם מייד מדמיינים (ובצדק) אירוע שכף רגליכם לא מעוניינת לדרוך בו. חכו, גם תורכם יגיע. לאלו מאיתנו שהגיעו לשלב הזה, החלוקה ברורה, הגברים VS הנשים. הנשים מתות על האירועים האלו, מקום מצויין לאסוף מידע, ללקט פרטים, לקבל מיני חבילות שי וחומרי פרסום של המותגים השונים וכמובן הזדמנות לארוחת בוקר בחינם (טוב נו, קפה ומאפה ולפעמים קצת פירות). הגברים, לעומת זאת, רואים באירוע הזה מטלה נוספת שנכפתה עלינו. לא ברור לנו הקשר שלנו או הפונקציונליות שאנחנו אמורים לשמש בזמן הזה – ולכן תמיד בכנסים האלו לכל הגברים יהיה את אותו מבט אבוד ותמוה בעיניים. הפעם הכנס לקח אותנו למקום בשם "מרכז הבמה" בספק שכונה של פתח תקווה ספק יישות מוניציפלית עצמאית, בשם גני תקווה.

יכול להיות שהכנס היה מעניין, יכול להיות שלא, באמת שלא שמתי לב כי בדיוק הייתי חייב לקרוא שורה של ערכים חסרי חשיבות בוויקיפדיה, אז לא בדיוק הקשבתי באופן פעיל. מפה לשם ואחרי שלא זכינו בהגרלה שבסוף האירוע – הבטן התחילה לקרקר והרעב התחיל להציק. זכרתי שקראתי כתבה של אלעד על מקום חדש באזור בשם URBAN והבנתי שזו הזדמנות מצויינת לבדוק את הסצינה הקולינארית המקומית.

המשאית של URBAN גני תקווה

במרחק של 30 שניות הליכה מאולם הכנס ובכניסה למתחם "מרכז הבמה" ניצבת המשאית של URBAN. כן, משאית אמיתית שהוסבה לדיינר מגניב ומעוצב. זה שטותי, זה צבוע בצהוב בוהק והקירות מלאים בגרפיטי אמנותי- או במילים אחרות, אווירה מגניבה וכיפית. כבר בכניסה למקום יש תחושה שהכל קליל וכיפי בזכות העיצוב. מהקירות ועד המשאית, מהתפריט ועד המגשים, URBAN נותנים חוויה שמתחילה בעיצוב ופשוט משדרת כיף. ואחרי העיצוב בא האוכל. אשתי הלכה על בורגר BUN, המבורגר בקר בלחמניה + שתייה + צ'יפס (53 ₪) ואני הלכתי על סמוקי ביף BUN, חזה בקר מעושן עם מיונז וחרדל + שתייה + סלט קטן (59 ₪). תפסנו מקום על הבר והמתנו בסבלנות למנות שלנו.

בזמן ההמתנה שמתי לב למשהו נוסף מעבר לעיצוב של URBAN, קהל היעד. המקום צעיר, מאד, באמת שמאד – הלקוח הממוצע במקום מגרד את ה-8 מלמטה, 9 בלחץ. פה ושם גם יש הורים ומבוגרים אחרים, אבל בעיקר מדובר בילדים. לכאורה, מתכון לאסון, פורענות לשמה שמחכה להרס והשמדה רבתי. אז זהו, שלא. הצוות של URBAN דואג לצחצוח וניקיון של המקום, אווירה רגועה ושירות עם חיוך. באופן חריג לילדים ישראלים בשעת סעודה, הווליום היה סביר ולא רועש והכל התנהל בקלילות והנאה. ואז הגיעו המנות.

ה-BUN של URBAN, אליה וקוץ בה?

באופן שונה אתחיל מלשבח את הרטבים במנה שלי. למה? כי היה פה איזון של רוטב/בשר/לחמנייה. הגרילמן קצת פספס במידת הצלייה של חזה הבקר שלי, אבל זה כמעט ולא הורגש הודות לרטבים המעולים. שילוב נכון וטעם טוב שמתגלגל על הלשון בהנאה. בקיצור, מנה מוצלחת שמוחזקת היטב בתוך לחמנייה טרייה וטעימה. אבל רגע, איפה הקוץ בה? כשלקחתי ביס מההבורגר של אישתי הבנתי משהו, הלחמנייה דחוסה מדי בשביל המבורגר. כששאלתי את גל המנהלת לפשר הדבר, היא הסבירה לי שהלחמניות הן עבודת יד שנעשות במיוחד לפי הזמנה ולכן לפעמים חלקן יוצאות קצת דחוסות. אם זו הסיבה, אז בקטנה – כי עדיף תוצר איכותי וטעים (אם כי דחוס) מלחמנייה יבשה וזקנה בטעם תעשייתי.

ואם אנחנו כבר פה אז מילה על הסלט. קצת הרגיש לי כמו הסלטים המוכנים שקונים בשקית בסופר. הירקות היו טריים אבל יותר מדי גזר וחסה לעומת מעט מדי עגבניה ומלפוון עם רוטב וינגרט לא הכי מוצלח נתנו תחושה של סלט משקית. לא רע, אבל גם לא טוב במיוחד. הצ'יפס של אשתי היה טעים וקריספי, ארוך ושמן מהממוצע אך לא גדול במיוחד. טיפ למבקרים – הצ'יפס הולך מצויין עם המיונז חלפינו של URBAN. שילוב של חריפות קלה עם מיונז, מה יכול להיות רע?