Urban גני תקווה – אלמוג מנסה לברר האם עדיין מדובר בפנינת חמד במיקום נסתר?
ערב סטנדטי של יום רביעי, שום דבר מיוחד פרט לעובדה שאנוכי מנסה במשך שעתיים להראות כאילו אני מתעניינת בלמידת אקסל. ממצמצת ומהנהנת לבן דודי היקר ומנסה לוודא שלפחות 2% ממה שנאמר נכנס למוחי הקטן. שעתיים לתוך הסשן העמוס במידע, מספרים ונוסחאות והבטן מתחילה להזכיר לי שהיא שם ולא נכנס לתוכה דבר כבר כמה שעות. "אני רק שאלה", כמובן בהצבעה, "כשנסיים את הנושא, אפשר ללכת לתור אחר מזון?" משקיבלתי את האישור המיוחל עברו להן עוד מספר דקות (למזלי ולמזלה של קיבתי, קצרות) ושמנו פעמינו וקיבתנו לכיוון המכונית שתיקח אותנו אל ההמבורגר המיוחל.
URBAN – בעקבות הרעב
משום שאני מקצוענית בעניין, בערב לפני בדקתי באתר הקהילה לאן כדאי ללכת בסביבת קרית אונו. נתקלתי בכתבה של אלעד שעוררה בי חשק ופרגון נוסף על מקום קטן ומסקרן בשם URBAN של אור ואמרתי לעצמי "למה לא?שווה בדיקה!". אתחיל מהבייסיק, בתור מישהי שגרה באזור השרון ולהיכנס לת"א עם רכב שווה ערך עבורי לקפיצה מקומה 4, כל המבורגר טוב מחוץ לת"א שיש לו חניה קרובה מקבל 5 נקודות זכות אצלי אוטומטית. בגני תקווה בשעה 20:00 לא היה לי ספק בנוגע לעניין החניה ולכן שמחתי, מה עוד שזה היה במרחק 5 דקות נסיעה, לשמחתה של קיבתי.
יאמר לזכות המקום שהעיצוב מגניב לגמרי ומיד חשבתי לעצמי שאם אחותי תגיע לביקור מולדת מתישהו, זה המקום לקחת לשם את אחיינים שלי ולו רק בגלל שהם יעופו עליו. נכנסנו פנימה, המקום היה נטוש לחלוטין פרט למלצר, ראש המשמרת והטבח שהיה קצת מנומנם ונשען על הדלפק והציץ החוצה למסעדה מהמטבח. דקותיים חלפו להן וקיבלנו תפריטים. אני חייבת לציין שהשירות היה מצוין, חינני, חברותי ומהיר – עוד נקודת זכות למקומות שמחוץ לכרך הגדול.
חווית ההמבורגרים של URBAN
הזמנתי את ארוחת הסמוקי ביף BUN עם תוספת של בצל מטוגן מעל, תוספת של שעועית ירוקה ושתייה בצד (62 ₪). בן דודי היקר הזמין את ארוחת הבורגר BUN עם לחמנייה ללא גלוטן, תוספת צ'יפס ושתייה בצד (59 ₪), ואשתו לקחה את ארוחת הסלט הירוק (33 ₪) עם תוספת פירה (נחשו מי משלושתנו מנסה להפחית בבשר…). אתחיל עם המנה של הבורגר BUN שהייתה המוצלחת ביותר מבין כל ה-3. בן דודי (הסובל מצליאק) הופתע לטובה שהלחמנייה הייתה רכה אך עדיין החזיקה את כל המערך היטב, הצ'יפס היה תעשייתי לחלוטין ולא מרשים במיוחד. הסלט היה טעים וניכר היה שכל הירקות היו טריים, הפירה הפתיע במרקמו, משום שהמקום כשר לא ציפינו ליותר מדי, האכזבה מהפירה הגיעה בצורה של המלחת יתר כך שכולנו טעמנו ממנו אבל בסוף בן דודי סיים אותו עם כמות מכובדת של קטשופ כדי לחפות מעט על המליחות.
אכזבת הערב נפלה דווקא בחלקי. גילוי נאות – אני אמנם חלק מהקהילה אבל איני נוטה לאכול יותר מדי בחוץ באופן כללי והמבורגרים בפרט מטעמים כלכליים וקלוריים ולכן כשאני כבר כן אוכלת את ההמבורגר שלי, אני מאוד רוצה ליהנות ממנו. חזרה לענייננו, הסמוקי, שאיך לנסח זאת בעדינות, לא היה בו שום דבר סמוקי… אם כבר היה בו משהו חריף, מאוד. אני אוהבת חריף ואפילו אותי זה קצת איתגר. חוץ מהחריפות המשתלטת, לא הרגשתי טעם של בשר, אבוי לי. לזכות הלחמנייה יאמר שהיא החזיקה מעמד לאורך כל הדרך והייתה אוורירית מאוד וטעימה בזכות עצמה, אבל אני רציתי בשר – כזה שישכיח את הרעב ויענג את הפה. לצערי הבאסה לא נגמרה שם והשעועית הירוקה נטעמה בביס אחד וזהו, גם היא הייתה מלוחה בצורה יוצאת דופן, אמנם היה שם ניסיון כלשהו להקפיץ שום במחבת אך בטעות שרפו אותו. גם שרוף וגם מלוח – פחות עושה לי את זה.
סיכום החוויה
אני לא מגיעה לאזור לעיתים קרובות מאד (אמנם משפחה, אבל תנו קצת מרחב נשימה), כנראה שלא אחזור לבקר שוב ב-URBUN, מכיוון שהביקורות של חבריי היו מפרגנות ביותר בעבר, אני מאוד מקווה שהנפילה שלנו הייתה מעידה חד פעמית.
*** המקום נסגר ***
