דנה גילתה את פנינת המזרח דווקא ברמת גן, והתרגשה ברמות!
אח קורונה, קורונה. איך שינית לכולנו את התוכניות, ותקעת אותנו בארץ לאלוהים יודע כמה זמן? בלי טיולים לחו"ל, בלי מטבחים מעניינים ואוכל מיוחד במסעדות, בלי מזוודות מפוצצות בחומרי גלם הזויים מהסופר הקרוב למלון. באסוש.
קאמאקורה, כגודל הציפייה כך גודל ההפתעה
אני מודה, לא היו לי הרבה ציפיות ממסעדת בשר יפנית, כשרה, שממוקמת בבורסה ברמת גן. ועוד פחות ציפיות היו לי מההמבורגר שלה. אבל גדולתו של אדם נמדדת בכך שידע להודות בטעויות שלו, ואני טעיתי ובגדול! רק התיישבנו וקיבלנו מגבות חמות לרענון וכוס סאקה לפתיחת הארוחה, מנהגים יפנים קלאסיים. מבט חטוף בתפריט, ואמא ואני הזמנו את תפריט הטעימות הזוגי שכולל 5 ראשונות, 2 עיקריות, 2 מנות סושי, ומנת קינוח ב-380 ₪ לשתינו – מתוכו 3 מנות ראשונות בשריות, 2 עיקריות בשריות, סושי אחד בשרי וקינוח, כך שאפשר להגיד שההגדרה של "מסעדת בשר יפנית" מורגשת היטב בתפריט.
התחלנו במנות פתיחה מדהימות כמו מנת המאנצ'י קאטסו – קרוקטים יפניים במילוי בשר צלעות (שהייתה לא פוטוגנית בעליל), ומנת פילה הבקר "ניקו טן" – פילה בקר שהושרה בתערובת תבלינים יפנית, טוגן בטמפורה והוגש עם סלטון קטן ורוטב פורצ׳יני גיו דארה. הצלייה מדויקת, הבשר עסיסי והרוטב נעים ומתקתק, פתיח מוצלח בהחלט. מנה ראשונה נוספת שכיכבה הייתה מנת טרטר פילה הבקר על מח העצם – מח עצם שנצלה על גחלי עץ אלון יפניים וקיבל טעמים מעושנים עדינים, מעליו טרטר פילה בקר נימוח ונהדר. השומניות של מח העצם השתלבה מושלם עם טרטר הפילה והרטבים שליוו את המנה. פשוט וואו.
בשלב הזה עברנו לעיקריות – סינטה קאבוצ'ה ו"המבגו".
מנת הסינטה הייתה אדירה – הסינטה נצלתה מושלם (תראו איזה צבע יפה בתמונה!) והוגשה עם קרם דלעת יפנית, דלעת ערמונים מקורמלת, יאקיניקו ריבת דלעת וכרישה שהחמיאו לה מאוד ולא השתלטו. בצד גם קיבלנו אורז עם פוריקקה שהיה טעים, אבל ממש לא הכרחי.
אני לא יודעת כמה מכם בקיאים בשפה היפנית (כל אוהבי האנימות, הרימו יד!) אבל יפנים אוהבים לקחת מילים מערביות, "להעלים" הברות ואותיות שקשה להם להגות (ר' לדוגמה), ולהפוך את המילה לשגורה בשפה. דוגמאות קלאסיות יהיו "קונפיוטה" כשהכוונה היא למחשב (computer), "אינטאנטו" שהוא אינטרנט, ו"המבגו" כשמתכוונים ל-כמובן, המבורגר. ביפן, מאוד נהוג להגיש המבורגר על מחבת רוחשת ורותחת, לצד איזו תוספת נחמדה (תפודים, אורז וכו'), וכך גם עושים בקאמאקורה: קציצה של 200 גרם, בטחינה גסה של נתחי סינטה, אנטריקוט, אונטריב ושומן סינטה, צלויה על גחלים ומוגשת עם רוטב ברביקיו יפני, ביצה רכה, פאק צ'וי ואורז בצד.
מנה טעימה, מאוזנת ומידת עשייה מושלמת – מי צריך יותר מזה בחיים? רק תראו את הצבע, את המרקם של הקציצה, פשוט וואו. ואז בסוף לקחת אורז ולשים בתוך הרוטב עם כל המיצים של ההמבורגר, פשוט תענוג.
בשלב הזה כבר היינו שבעות, אבל הגיע תור הסושי: רול ה"קרי קרי סלמון" היה טעים, וה"ניקו רול" שהגיע עטוף בדנבר קאט צרוב היה כיפי ממש, אבל בהחלט לא הפיק של הארוחה. לא ויתרנו גם על קינוח, ולקחנו את הקרם ברולה שירו מיסו – מתוק ומלוח וממכר, וממש אבל ממש לא מרגיש פרווה או התפשרות. סיום נהדר.
אז תאכלס, קאמאקורה – שווה או לא שווה?
שווה מאוד! רוצו!!! המחירים סופר הוגנים (גם בתפריט הרגיל ולא רק בתפריט הטעימות – מנת ההמבגו לדוגמה עולה 78 ₪), האוכל סופר טעים, השירות נהדר והאווירה נעימה! ממליצה בחום 🙂
שם: קאמאקורה, כתובת: אהליאב 5, רמת גן. כשרות: כשר צהר. שעות פתיחה: א'-ה' 12:30-15:30 ו18:30-23:30
ליצירת קשר ומידע נוסף מאיזי
