אמריקה זה כאן – טל ארליך כמעט נפלה מהכיסא מהטירוף המענג הזה!
אמריקה זו ארץ האפשרויות הגדולות בה המאכלים ענקיים ומושחתים (וגם האנשים?) ולכן, כשהפיד שלי בפייסבוק הוצף במנות מזילות ריר של מתחם אמריקה באבן גבירול, הייתי חייבת להבין האם הביצוע השאפתני מוצלח גם במציאות? רתמתי את אחי הגדול אביעד, ויצאנו לבלות קצת בזמן איכות אמיתי.
פותחים שולחן – אמריקה סטייל
נכנסנו לאמריקה בערב יום רביעי, המלצרים בירכו אותי ואמרו לי אחד אחד שלום. כבר הרגשתי טוב עם עצמי. הושיבו אותנו בסוף המסעדה, ליד קיר עם שלל תקליטים ואביזרי ספורט. הכי אמריקאי שיש. מאחורינו גרפיטי. המלצר שלנו ששמו בישראל עילאי (מקווה שאני כותבת את השם נכון) הגיע והתחלנו לקשקש על הא ודא, וכמובן – על מה מומלץ.
בחרנו להתחיל עם מנת סביצ'ה דג מרענן – טורטיות מטוגנות עם סשימי דג נא, בצל סגול, צנונית, תירס, אננס, פרי העונה, צ'ילי, כוסברה ורוטב טומאטי (44 ₪) וכמובן, ולמי שכבר הבין את הראש שלי יכול בקלות לנחש – צ'יפס אמריקה! צ'יפס שמוגש עם גרידת לימון, פרמז'ן ואיולי כמהין (28 ₪).
מנת הסביצ'ה הגיעה בגודל ממש מכובד יחסית למחיר והיא הייתה מרעננת, כיפית ודי חריפה, ולכן הספיקו לי ביסים מעטים ממנה. לעומתי, אחי פירק את הצלחת ונתן לה ציון 10 עגול. ואז עברנו לצ'יפס שזה כבר סיפור מעט שונה. המנה המכובדת מגיעה עם איולי כמהין, שאני לא בטוחה שטעמתי מוצלח כמותו. טעם הכמהין עובר, ודומיננטי כל כך, פשוט חלום לכל אוהב כמהין. אבל, הצ'יפס עצמו היה מעט חולי. אני לא בטוחה מה גרם לזה, אולי התפוח אדמה שטוגן לא היה הכי מוצלח, אבל משהו בחומר גלם עצמו הפחית מהחוויה.
המבורגרים כגורדי שחקים – אמריקה או לא אמריקה?
המשכנו עם ה-Monster Burger – המבורגר 400 ג' עם תוספות משתנות, החודש הוא עם אונטריב בבישול ארוך, מיקס גבינות של גרוייר, צ'דר ומוצרלה, בייקון, עגבניה צרובה ורליש סלרי (86 ₪ – מחיר משתנה לפי התוספות) וה-Porn Burger – המבורגר 200 ג', איולי כמהין, צ'דר, ביצת עין, טבעות בצל וכבד אווז מוגש בחלת בריוש (86 ₪).
ההמבורגרים הגיעו ופינו נ-פ-ע-ר. ההמבורגרים היפייפיים היו כל כך מרשימים בפני עצמם. התחלנו בטעימות של ה-Porn בורגר. בכדי שהמנה תוכל בכלל פיזית להיכנס לפה, הוצאתי את אחת מטבעות הבצל (ואכלתי אותה, אל תדאגו) ורק אז נתתי ביס.
עוד לא קרה לי שביס הטיס אותי למיקום אחר אבל באותה נגיסה הרגשתי שאני יושבת במטבח של בית הורי החבר והוא מכין לי ארוחת ערב. משהו בבריוש שטוגן בחמאה וביצת העין שהייתה עשויה בדיוק לטעמי גרמה לי להרגיש בבית. הקציצה הייתה במידת עשייה מדיום יפה. הטעם היה עדין בטירוף ובעיקר, טעים. חבל רק שהמרכיבים האקזוטיים יותר במנה, הכמהין וכבד האווז, פחות מורגשים ולא הרגשתי שהם תורמים במיוחד למנה. הצ'יפס בצד היה כבר הרבה יותר קריספי ונעים בפה, שיפור מבחינת הטעם של חומר הגלם מהצ'יפס אמריקה. ייתכן ונפלנו שם על באץ' רע. קורה.
ונגיע לגולת הכותרת וההמלצה הכי גדולה שלי בכתבה הזו – ה-Monster בורגר! ביס אחד מההמבורגר (שאני מודה, הסרתי את הקציצה השניה כי אין מצב שאני אוכלת 400 ג'. בחורה בקטע הזה, מצטערת) נתן לי טעם חזק ודומיננטי של בשר. בשר טוב. בשר שידעו איך לטפל בו. האונטריב לבדו היה מעדן, הקציצה הייתה במידת מדיום וטעמה עסיסיות אמיתית! הבייקון הוסיף, הגבינות היו עדינות ולא משתלטות על טעם הבשר, והרליש שמבחנתי אפשר לקרוא לו צ'ימיצ'ורי (כי אין לי מושג מה זה רליש) היה תוספת מושלמת. פשוט הרמוניה שלמה שחוגגת בפה. ישר אמרתי לאחראית שזה חייב להישאר כמנת קבע במסעדה. מעדן.
ובגלל שאי אפשר לבקר באמריקה מבלי שכולם ימליצו לי על הקראק פאי (38 ₪), הייתי חייבת לנסות גם אותו. תשמעו – אל תפספסו את המנה המדהימה הזו. למי שלא מכיר, זו עוגה מתוקה מתוקה המבוססת על שיבולת שועל, שכותבי הקהילה הזו כבר כתבו על המון גירסאות שלה, וגם אני. וקשה לקלוע. פה חברים, מדובר בעוגה קלילה, מתוקה בדיוק במידה הנכונה, חמימה וכיפית בבטן, ביצוע מ-ו-ש-ל-ם.
אמריקה – האם הקציצה שווה ריצה?
לגמרי! כל המנות שניסינו היו מצוינות, המחירים פה אכן יותר גבוהים, אבל בניגוד למסעדות שאני נוהגת לרשום עליהן בדרך כלל, סטייל פורט 19 או ויטרינה, כאן מדובר במסעדה, ולכן מקבלים מחירי מסעדה בהתאם. פה לא תיאלצו להיאבק על מקום ישיבה ולא ויעמדו מעליכם ויחכו שתלכו. כשחיפשתי לבלות זמן איכות עם אחי, לגמרי קיבלתי את זה באמריקה. יש למסעדה וייב כל כך כיפי, העובדים חייכניים ואדיבים, המוזיקה זורמת – ישבנו כאן שלוש וחצי שעות, זה אומר כבר הכל, לא?
אגב, כשתגיעו, תגידו לעילאי שלום אם הוא שם. גבר על מהחלל.
*** המסעדה נסגרה ***
