Bread Story הפך ל-Bad Story – טל ואלעד עברו חוויה מבאסת בלב תל אביב

אלעד גור-אריה,

אם כותבים על מקום שנקרא Bread Story, חייב שיהיה Story. פתיח – לפני ימים בודדים, בארץ קרובה, קרובה ביותר. 

סוף דצמבר 2015, ספק חורף, ספק עונת מעבר. תל אביב-יפו עדיין מקושטת בקישוטי חג המולד ומתחילה להתכונן לחגיגה הקרבה ובאה – ראש השנה האזרחית. ערב הוללות מטורף בעיר הקוסמופוליטית הזו. ואני? אני רעב להמבורגר. וטל? טל רעב להמבורגר. אז מה עושים שני כתבים של קהילת המבורגר ישראל, כשהם רעבים להמבורגר? הולכים לאכול המבורגר.

פרק 1 – הפרק בו טל ואלעד מתלבטים היכן לאכול

התלבטנו קשות לאן ללכת. מן הסתם, ללכת למקום שאחד מאתנו אכל בו ואף כתב עליו, לא יתרום לגיבוש החברתי הנדרש, אבל בחורף כמו בחורף, למי יש חשק לחשוב? הפתרון נמצא אצל ידיד טוב שלי, שסיפר לי שאכל במקום שנקרא 'Bread Story' (סיפור לחם), הנמצא ברחוב דיזנגוף 88 בתל אביב-יפו. עיון קצר בתפריט הראה שהם מגישים מנות המבורגר בלחמניות בטעמים שונים – גאודה, קטשופ, כמהין ועוד. אם כך, הוחלט לאן הולכים.

פרק 2 – הפרק בו טל ואלעד מהמרים על מה להזמין במסעדת Bread Story

הגענו למקום, שהיה יחסית מלא לשעת ערב מוקדמת (18:30) בעיר. התיישבנו בחלל הפנימי ועיינו בתפריט שוב (אחרי שבדקנו אותו באינטרנט). המלצרית ניגשה והזמנו שנינו המבורגר בלחמניית גאודה. טל הזמין אותו מדיום ואני הזמנתי אותו מדיום-וול בלי עגבניה ועם תוספת גאודה במנה עצמה. לתוספת, טל הזמין את המק אנד צ'יז ואני את התפודים האפויים. לא נותר אלא להמתין למנה.

פרק 3 – הפרק הארוך יותר, בו האמת מכה בטל ובאלעד קשות

המנות הגיעו לשולחן, וניכר היה שההגשה אסטית ויפה. אחזתי במנה ואז זה קרה. לרגע לא הייתי בטוח. אולי זה חלק מההגשה? אולי לא? אבל משהו מוזר הרגיש לי בקצות האצבעות של היד. לא טעיתי. הלחמניה היתה קרה. מאוד. כאילו יצאה עכשיו ממקרר וישר הוגשה לשולחן. קראתי למלצרית ושאלתי לפשר הדבר. התאכזבתי לשמוע שאכן זוהי לא צורת ההגשה, ואין פה גימיק. הלחמניה פשוט לא חוממה. מפה לשם, יאדה יאדה יאדה, המנה חזרה אחרי כמה דקות כשהלחמניה מחוממת, אבל מה זה יעזור לה, כשהקציצה כבר לא בטמפ' אכילה ראויה? מעבר לכך, גם לפני וגם אחרי החימום טעם הגאודה לא באמת הורגש בלחמניה (המקום אמור להתמחות דווקא בחלק הזה לא?).ההמבורגר של Bread Story

מפח הנפש המשיך גם בגזרת התופסות. טל התאכזב מהמק אנד צ'יז, ואחרי שטעמתי, הבנתי גם מדוע. כנראה שהמושג 'תיבול' לא קיים במטבח. המק אנד צ'יז היו אנמיים לחלוטין. פשוט חסרי טעם. התפודים, כמו כל תפוד אפוי שעושים בבית. בסדר, לא וואו. טל החמיר ואמר על התפודים שהם ״קשים, קרים ומנוכרים״. מילה אחת לזכות המנה – הקציצה עצמה – טעימה. אני פחות נהניתי, בגלל תקלת ההגשה, אבל טל היה מרוצה מאוד מהקציצה, ששמרה על יציבות גם במידת הגשה מדיום. בירור קצר אצל המלצרית העלה שמדובר בקציצות שמשלבות נתחי שפונדרה ושייטל. לפחות בקטע הזה הצליח להם. על מנת המבורגר שכזו תשלמו 64 ש"ח, כולל התוספת בצד.ההמבורגר של Bread Story

כותרות סיום וקרדיטים

מילה קטנה למקום. המיקום? פגז! הרעיון הקולינרי? פגז! האווירה? פגז1 הביצוע? כאילו שלושת הפגזים שלעיל הפגיזו את המטבח. קחו את הדברים לתשומת לבכם, השקיעו עוד טיפה במוצר הסופי, ונשמח לחזור לבדוק שוב ואף להמליץ.

שם: ברד סטורי. כתובת: דיזינגוף 88, תל אביב. כשרות: לא כשר. שעות פעילות: א'-ו' 07:00-00:00, ש' -8:30-00:00.

ליצירת קשר ומידע נוסף מאיזי