דלישס שוק רוטשילד – חטאים ופשעים מוסריים של טל ארליך בדרך להמבורגר המושלם

אלוהים, סלח לי כי חטאתי. יום אחד בלבד אחרי הביקור שלי באימפיריאל דה לוקס מוטל, לא שבעה נפשי. חטאתי והייתי לגרגרנית, פיתיתי את אבא שלי ללא כל בושה לצאת להליכה, כשבליבי אג'נדה נסתרת.

בעודי לבושה במיטב בגדי הספורט שבמלתחתי, הלכנו מביתו הקט לכיוון תערוכת צילום. אחרי שסיימנו את המינגלינג הנדרש ואבי שתה כוס יין, משכתי אותנו בקלילות וטבעיות לכיוון שוק רוטשילד-אלנבי. לפני כמה ימים קיבלתי כמה המלצות חמות על מקום/דוכן ושמו דלישס שבלב השוק וממש ממש (אבל ממש) רציתי לדעת האם יש אמת בשמועה, וגם בא לי צ'יפס. חוץ מזה, בזמן האחרון אני רק מתאכזבת ובא לי לצאת מאושרת ממקום, סבבה?

ככה באגביות קלילה אמרתי לאבא, היי תקשיב, שמעתי שיש פה איזה מקום מגניב, מה אתה אומר, נחלוק המבורגר? זה חשוב לתפקיד שלי! (בואנ'ה להיות כתבת המבורגרים זה אחלה תירוץ לאכול) עכשיו, מעבר לזה שהרגלי האכילה שלי, לא ממש ידידותיים לבריאות הנהדרת שלי, הם אפילו עוד פחות ידידותיים למצלצלים בארנק שלי, וכאן השוס כי אכילה עם אבא מזכה אותי, סטודנטית מסכנה שכמותי, בארוחה חינם (סוג של). ועכשיו שהבנתם כמה אני בנאדם דוחה בוא נגיע לעיקר.

כשטל פוגשת את ההמבורגר של דלישס שוק רוטשילד

התיישבנו כלאחר כבוד על הבר המגניב של דלישס, לקחנו את ההמבורגר הרגיל (44 ₪ או 55 ₪ במסגרת ארוחה) לחלוקה, שמעליו הוספתי בצל מטוגן ואמנטל (5 ₪ לתוספת) לצד מנת הצ'יפס שכל כך רציתי. כחלק מהדיל קיבלנו לשתייה גם גזוז של פעם (יותר גזוז של מכונה בשקל.. למה קוראים לזה גזוז של פעם? על מי מנסים לעבוד פה?). בזמן שחיכינו מתוחים ונרגשים או נרגשים ומתוחים (טוב אולי זו הייתה רק אני) קישקשנו על הא ועל דא, עניינים שבין אב לביתו.

ואז הגיע לו הרגע המיוחל, איזה כיף שגררתי את אבא לכאן. ההמבורגר היה לא פחות ממצויין! מעשה בקציצה של 220 ג', שהוגשה מידת עשייה אחידה לכיוון המדיום וול, אבל מספקת לחלוטין. ההמבורגר הגיעה עם צ'יפס מעורב של תפוחי אדמה ובטטה, שהיו בעלי מרקם קריספ מצוין מבחוץ ונימוחות נהדרת מבפנים, בלי הרבה צלצולים או תיבול מיותר, פשוט עשייה נכונה. בצד איולי שום חלומי, איזה כיף! את הצ'יפס סיימנו עוד לפני שמיצינו אותו באמת (קצת כמו לסיים את הפופקורן לפני שנגמרות הפרסומות) וגם נשאר לי מלא איולי, לא טוב להשאיר בצלחת. נלחמתי כמו בקרב הממזרים כדי לא לקחת מנה נוספת של צ'יפס, הצלחתי (או שמא הפסדתי?).

שורה תחתונה

חברים, לא בטוחה עד כמה הדגשתי את זה – ממליצה בחום על המקום! דלישס יושב באמצע שוק אלנבי-רוטשילד ואם אתם לא מכירים את הקונספט, במסעדות עצמן יש ברים שאפשר לשבת לצד המטבח, או שאתם יכולים לשבת במרכז השוק בשולחנות גבוהים משותפים. האווירה הכללית בשוק, בערב שהיינו הייתה יבשושית ומסכנה, אני לא מאמינה שזה ככה כל ערב. המחיר נכון וטוב, וההמבורגר פשוט טעים. איזה כיף למצוא מקום כל כך מוצלח.

*** המסעדה נסגרה ***