המבקר בודק המבורגר ולינגטון, וזה פנטסטיק
פנטסטיק TLV מגדיר את עצמו כ"חוויית אירוח מסעירה המותחת את הגבולות שבין בר, מסעדה ומוזיאון". אז הלכנו למתוח את גבולות הקיבה וקיבולת האלכוהול ביום שישי בערב בשעה 21:15 ואחרי המתנה "קלה" קיבלנו שולחן לקראת 22:00. המעבר בין החללים השונים היה מלא עניין ורושם, ולאט לאט החזיר אותי לחוויית הביקור הראשון ב"בל בוי", במיוחד כשהגענו לשירותים. כל חלל מכיל המון עניין ותוכן ואנחנו התיישבנו בחלל "גן התה" שזה למעשה המסעדה שזה למעשה משהו שאמור לחבר בין מפות לבנות, אוכל קטן ואזכורים של אליזה בארץ הפלאות בעיקר דרך האוזניים שהיו לחלק מהאורחים (ולחלק לא נשאר) וארנב אחד שישב בקצה הספסל של השולחן שלידנו. הוייב תל אביבי מגניב עתיר קיטש ומילא את המקום בתיירות רוסיות לבושות במינימליות ואושיות אינשטוש. התפריט הציג הרבה עניין. וגם המלצר היה חמוד++ אז ניגשנו למלאכת ההזמנות.
ראשונות לכל השולחן
הזמנו 6 ראשונות ל-6 סועדים – התמנון הנחשק בדיוק נגמר, אז לקחנו טרטר בקר, אינטיאס, "חסה", תה פטריות (ששכחו להגיש לנו), 2 מנות קוקי סן ג'ק (שאח"כ הודיעו לנו כי נותרה רק 1) וקיבלנו מנת גרבלקס מתנה ככל הנראה בגלל המנות שלא היו בתפריט. מנת הגרבלקס הייתה ממש טובה. "טאקוס" של חסה איכלסו קוביות סלמון כבוש למחצה עם נגיעות של רוטב קיסר, אבקת פטרוזיליה. מנת הטרטר (62 ₪) נהדרת, אך יותר מ-3 אנשים יתקשו לעשות איתה שרינג (60 ג'). לצד כדור הטרטר הייתה אבקת שום, ווסטרשר, כמה פירורי בצל כבוש ואבקת פטרוזיליה. הפלייטינג היה ממש חמוד וזו ללא ספק מנה שאזמין פעם נוספת. רצינו להזמין עוד מנה כי לא בדיוק יצא לטעום ממנה באמת, אך בדיוק הודיעו לנו שהמטבח לקראת סגירה ונדרשנו להזמין עיקריות ממש ממש מיד.
פרוסות האינטיאס הנעות (62 ₪) היו נהדרות עם קלף שלא הצלחתי לזהות שקצת הזכיר גרד של גבינה קשה. מנת החסה הוגשה עם מטבל כלשהו אך הרוטב לחלוטין לא התפזר בסלט כך שמישהו טעם עלה חסה עם רוטב והשאר נישנשו עלי חסה שנפרסו לקוביות יפות ללא שום טעם נוסף במחיר שהפך את זה ככל הנראה לחסה היקרה בעולם. בינתיים הגיעו הקוקטיילים שלנו. שביעות רצון רבה נרשמה בכל השולחן. לגמתי ניגריני נהדר עם סורבה אשכולית (לדעתי) ולמרות שרציתי משקה יותר ביטר לסיפתח זה היה נהדר ובאמת שהם שולטים נהדר בגזרת הקוקטיילים (62 ₪). אוקיימנת קוקי סן ג'ק (64 ₪) הוגשה לשולחננו עם 3 שרירים קטנים מקומיים על קרם אפונה וקוביות מוחמצים (ככל הנראה קולורבי) שנתנו קיק פראש למנה המסורתית ששילבה ביצוע טוב והגשה טובה.
העיקריות של פנטסטיק TLV
חזה עוף על העצם (68 ₪) זכה להגשה מרשימה על שיפוד וטיפול שהצליח ללכוד את מעט העסיסיות של הנתח לצד ירקות צלויים. העוף נמשח בגלייז עדין שמאוד החמיא לעוף, אבל לא נפלתי בניגוד לבחור שהזמין שהיה מרוצה לחלוטין. הסינטה (130 ₪) למרבה הפליאה הייתה סיבית בצורה מאכזבת. פילה דג מוסר ים (120 ₪) נצלה כראוי אך ישב על שפצ'לה שהתייבש לחלוטין. היו שם קוביות אווז מעושן (חיבור שלא מסתדר לי אף פעם) והקרם שרי היה בערך הדבר היחיד שממש מצא את עצמו לצד המנה לטעמי. הפורק בלי (96 ₪) הייתה מנה חביבה מאוד. הבשר ככל הנראה עבר בישול ממושך בסוו ויד ששמר עליו מהתפרקות וזכה לסיום בגריל וזה לא היה שמנוני במיוחד. היה לידו עב"מ של תפוחים אפוייים שהרחיק אותי וקראמבל בצק בירה מריר שאיכשהו לא מצא את עצמו במנה לדעת יושבי השולחן. מנת חזה האווז (112 ₪) הייתה אלופת העיקריות של פנטסטיק וביצוע נהדר של חזה האווז עם גלייז מרשים מאוד גרר קולות הנעה מכל השולחן.
בורגר וולינגטון (74 ₪) – המבורגר במשקל 220 ג'~ נכלא בתוך בצק עלים והייתי משוכנע שאין סיכוי שיעבוד, אך נעה רוזין עפה עליו והתעקשתי לטעום בכל זאת את המנה. הבשר היה ואו! גוף מרשים מאוד שחשוד בנוכחות של פילה, במידת עשייה מידיום מושלמת שאני פאקין לא מבין איך היא נעשתה. הישיבה בבצק השמנוני הייתה קצת מלכלכת ידיים ומצד שני אכילה עם סכין ומזלג גרמה לו להתפרק. ציפיתי לאיזה מנת סמסה בוכרית עצלנית שעושים בבית כשאין חשק להשקיע בבצק איכותי, אך הדבר שהונח לי בצלחת היה פשוט מעולה. טעם הבשר היה לא פחות ממופלא והיה רק משני למנת חזה האווז.
לא היה כאן מויאר שיעיף את חוויית הבשר למעלה בהיותה עטופה בבצק אך זה לא מנע מהקציצה הזו להיות כמעט-כמעט-סטייק. בצד נחה ערימה קטנה של קולסלואו שהייתה נהדרת. פריכה וטריה שאיזנה את הבצד השמנוני אך מצד שני המנה הגיעה עם טבעת-חלת-בצל נוראית. מין גירסה עצובה של דונאט גון ויילד שטרף 2 טבעות בצל בדרך ובעיקר הכיל כמויות שמן בלתי מבוטלות אשר ככל הנראה נגרמו מכך שנכנס לשחייה בעירום בצ'יפסר לא כל כך חם. הרבה זמן חשבתי על המנה הזו שמצד אחד כל כך מושלמת ומצד שני זוכה לליווי כל כך מתפשר. משם המשכנו לכמה צ'ייסרים של פרנה ברנקה כדי לווסת קצת את מינוני השומניות בדם וגלשנו לתה פנטסטיק שהיה סבבה וכמה קינוחים שיושבי השולחן די אהבו.
השורה התחתונה
ציפיתי לפגוש בפנטסטיק את הדור הבא של הבל בוי אך הביקור הזה בעיקר גרם לי להתגעגע למוסד הוותיק. שניהם ברים של בתי מלון שמשחקים על הקו המודרני וממצבים את ישראל בקו המוביל של ברטנדרים בזכות אריאל לייזגולד האדיר. באופן אישי קיוויתי לחוויה יותר מרגשת ונאמר לי שהבר טיפה יותר מרגש ב"גן התה" שזה המסעדה, אך כחוויה חד פעמית המקום בהחלט מצדיק ניסיון. בכיס – סגרנו שולחן ב-300 ₪ * 6 סועדים ומיהרנו הביתה לנשנוש קטן שיסגור את הפינה.
שם: פנטסטיק TLV כתובת: צידון 1, ת"א. כשרות: לא כשר. שעות פעילות: א'-ו' 18:00-23:30, ש' 18:00-23:00.
ליצירת קשר ומידע נוסף מאיזי
