קפה גורדו על הים – מסעדת חוף טיפוסית או מקום ראוי למאכל אדם?

גיא מילשטיין,

מסעדת גורדו בחוף גורדון בת"א מתיימרת להיות יותר ממסעדת חוף טיפוסית. התפריט המגוון, מבחר האלכוהול והאווירה החצי הרשמית רומזים שמדובר במסעדה של ממש ולא בבית קפה עם נוף משגע. כתבנו גיא מילשטיין יצא לטעום את הים.

"ביקורת מסעדות על מסעדת חוף?" עיקמתי את אפי, במסעדות כאלה האוכל הוא בד"כ כינור שני למיקום, ולפעמים לא מגיע לו מקום בתזמורת בכלל. מצד שני, אחרי עיון קצר בתפריט המזון והאלכוהול המגוונים המוצע במקום שיניתי את דעתי. התפריט מבטיח מנות החורגות מתחום הסלטים/מאפים/ קינוחים הנפוץ כ"כ במסעדות חוף ומתמקד במנות דגים, בשר ופירות ים. גם היצע האלכוהול גדול משמעותית ולא מסתכם בבירות ובבריזרים אלא מקיף את רוב סוגי הרעל ולא מבייש אף בר תל אביבי טיפוסי.

המבורגר של גורדו בחוף גורדון, צילום: הדר אוקנין

הגעתי בשעת ערב מאוחרת אל גורדו, הממוקמת בחוף גורדון בת"א. בצעירותי זה היה החוף האהוב עלי והייתי מבלה בו חלק ניכר מימות הקיץ, אבל כבר שנים שלא ביקרתי בו. המסעדה ממוקמת בחלק החוף הסמוך לטיילת, ולא על החול עצמו, כך שהיא אינה מיועדת לרוחצים, אלא דווקא לתיירים ולמקומיים המחפשים לסעוד את ליבם על שפת הים התיכון. הרוב המוחלט של אורחי המסעדה היה של תיירים מאירופה ובריה"מ לשעבר. הזמנתי לי לפתיחה קוקטייל "ראסטי נייל" (שמוכן במקום עם טולמור דיו אירי, 52 ש"ח) ועיינתי בתפריט. התייעצות קלה עם המלצרית האדיבה אך החובבנית וההזמנה יצאה לדרך.

הראשונות של גורדו – מזטים

קיבלתי את שביעיית המאזטים של המקום (79 ש"ח). שביעייה מייצגת של מטבחים שונים ושיטות הכנה שונות מאוד זו מזו, ורציתי לראות כיצד יתמודד המטבח של גורדו עם השוני בין המאזטים. המאזטים חשפו את האמת, הם היו מיוחדים, כל אחד בדרכו, אך יד כבדה מדי במטבח הפכה את הטעמים של המאזטים לכבדים וזרים. החציל הקלוי היה משובח, הוא הוכן עם שמן זית איכותי והוגש עם טחינה גולמית, מנה מוכרת שבוצעה נאמנה. טטאקי הבקר (הגרסה היפנית לקרפצ'יו, בשר פרוס דק וצרוב קלות במרינדה) היה נפילה, עומס התבלינים גרם לכך שלא ניתן היה להבחין בטעם העדין של הבשר. הקלמארי המטוגנים דווקא הוכנו היטב והחומוס לא סבל מעודף טעם אלא הוגש בצורה נדיבה עם צנוברים. האיקרה הייתה בסיסית, במובן הטוב של המילה, והטחינה סבלה גם היא מעודף טעמים ומרקמים. אחרונה חביבה הייתה הלאבנה ששכשכה בשמן זית איכותי והייתה טעימה. יחד עם המאזטים הגיע לחם הבית (19 ש"ח) שהיה כבד כראוי ללחם מקמח מלא, אך לא מכביד.המאזטים של גורדו

עיקריות – ים יבשה

כפי שמחייב התפקיד, הזמנתי את ההמבורגר. הוא מגיע בגודל 220 ג' (66 ש"ח), או 330 ג' (78 ש"ח), ומגיע עם צ'יפס. הזמנתי את הרגיל במידת MW, יחד עם גבינה צהובה (כמופיע בתפריט, מסתבר שמדובר בצ'דר) ובייקון. הבשר היה ממקור משובח, אך צלייה אגרסיבית מדי במטבח הפכה אותו ל-WD יבש. הצ'דר והבייקון הוגשו בנדיבות ויחד עם לחמניית השומשום היו יוצרים המבורגר חייתי, אילו רק היה מוגש במידה הנכונה. הצ'יפס היה בסטייל מקדונלד'ס, לטוב ולרע.המבורגר בחוף הים - גורדו, צילום: הדר אוקנין

בתור תוספת שנייה להמבורגר הגיע סטייק אנטריקוט (350 ג', 158 ש"ח) יחד עם פירה, מנת ספיישל שלא בתפריט הרגיל של גורדו. הסטייק הוזמן MR אבל הגיע MW לחלוטין. הבשר היה איכותי אך כשהוא מגיע בשתי דרגות צלייה מעל המבוקש הוא מאבד את כל הטעם שלו. הפירה הוכן ע"י טבח המאוהב על כל הראש, והכיל כמות עצומה של מלח, ברמה שהיה בלתי ניתן למאכל.

אחרי הבשר הגיע הזמן לתת לים את הכבוד הראוי לו עם קערת פירות ים (148 ש"ח, גם היא מנת ספיישל) שהגיעה רוחשת שרצים רבים: מולים, שרימס, קלמארי וסרטנים. כולם הוכנו בחמאה ותיבול קל (למזלי) והיו פריכים ומענגים. יחד עימם הוגש כלי עם מים ולימון לנטילת ידיים. לפני שנים, כאשר פירות ים היו נדירים בתפריטי מסעדות ישראל, המלצרים שהיו מגישים קעריות לנטילת ידיים היו צריכים להזהיר את הסועדים שהצלוחית לא נועדה לשתייה. אני שמח שתקופה אפלה זו הסתיימה זה מכבר.קערת פירות ים בגורדו, צילום: הדר אוקנין

המנה העיקרית האחרונה הייתה המוצלחת של הערב, אורז פירות ים של גורדו (94 ש"ח). הגיעה קערה גדולה עם אורז ארבוריו (האורז העגול שממנו מכינים ריזוטו) ומגוון של פירות ים. האורז ספג את טעמי הים והשתלב בצורה מופלאה במרקם הרך של המולים והקלארי, מנה פשוט מעולה. בין העיקריות טעמתי גם את סלט הקיסר של המקום (48 ש"ח), שהיה סטנדרטי ותו לא. מצד שני, גם סלט קיסר סטנדרטי יכול לסגור את הפינה למי שמחפש משהו קליל כמנה עיקרית.

מנות אחרונות – כי אי אפשר בלי 4 קינוחים

קיימות שתי אסכולות לקינוחים לארוחה כבדה של בשר ופירות ים. אחת של קינוח פירות חמצמץ ומרענן, והשנייה שהולכת לכיוון השוקולדי הכבד. בדקתי את שתיהן ביחד. סלט פירות עם גלידת וניל (38 ש"ח) יצג נאמנה את האסכולה הראשונה. הוא היה קליל, רענן את החיך והשרה אווירה נינוחה ורגועה. סופלה שוקולד חם עם אותה גלידת וניל (42 ש"ח) היה בסדר בלבד ונעדר אותו טעם שוקולדי עמוק שהאסכולה השנייה דורשת. וופל בלגי (48 ש"ח) הגיע עם גלידת וניל ושוקולד ועם פירות יער שהעניקו טעם ששבר את הכבדות של הקינוח והפכו אותו למעניין הרבה יותר מוופל רגיל. אחרון חביב הגיע קראמבל תפוחים (42 ש"ח) שעינג את החיך יחד עם סיומת ארוכה של יין אדום.קראמבל תפוחים של גורדו, צילום: הדר אוקנין

סיכום – גורדו בחוף גורדון

אם נשים בצד את המיקום, ונשפוט את גורדו לפי האוכל בלבד, אז המסעדה זקוקה לניעור רציני במטבח. חומרי הגלם משובחים והמנות היו יכולות להיות מדהימות, אך טיפול לא נכון הן בתיבול והן בצלייה הפך חלק מהן לבלתי אכילות. אם המטבח יעבור שידוד מערכות, גורדו יכולה להפוך למסעדת הבית של לא מעט אנשים. תוסיפו את הים והחוף, ותקבלו אחלה של מקום לאירועים.

שם: קפה גורדו. כתובת: טיילת חוף גורדון, הירקון 121 א’, תל אביב. כשרות: לא כשר. שעות פעילות: א'-ש' 11:00 עד אחרון הלקוחות.

ליצירת קשר ומידע נוסף מאיזי