איזה המבורגר הצליח להוציא את אלעד מהפוך ביום חורף סגרירי?

אלעד גור-אריה,

היה זה ערב שני סגרירי וקודר, מאלו שבן-אנוש חייב להיות חולה נפש אם הוא יוצא החוצה (בלי מטריה!) במטרה לחפש המבורגר טוב. במקרה דנן, מדובר בשני חולים, לא אחד, אנוכי (המצונן לעתיד) ו-ק' (המקורר לעתיד), אחרי ששמענו שהפאב לניס בפלורנטין מגיש המבורגר ששווה ביקור. אז שמנו פעמינו (הרטובים, יש לציין) אל השכונה הדרומית של תל אביב-יפו, וראו איזה פלא, גם מצאנו חניה בקרבת המקום. נס חג המולד! הו-הו-הו.

לניס, המבורגר שווה בפלורנטין

והיה זה ערבו של יום חורף סגריר

לניס קיים כבר 18 שנה, שזה סופר-מכובד לפאבים ומסעדות בתל אביב-יפו. מפאב קטן המקום גדל לאט לאט, שינה את פניו והפך לפאב עם מטבח, המציע גם לרעבים וגם לצמאים פתרונות. מספר חברים שביקרו במקום המליצו לי להגיע לשם, וכך עשיתי. מפתיע שמצאנו חניה. בערב. בפלורנטין. עוד רמה אחת של נס, ואראלה מתקשרת ממפעל הפיס. ריצה קלה בין טיפות הגשם ברחובות הצרים של פלורנטין, ואנחנו בכניסה של לניס. המקום מחלוק למבואה המיועדת למעשנים ומבואה נפרדת לאלו שחפצים בריאות נקיות, חלוקה ברורה ומוערכת. המקום נחמד, מוזיקה קלילה ולא רועשת, מסך טלוויזיה מושתק משדר משחק כדורגל ושולחן ביליארד במרכז, לאלו שחפצים לצלוף את הכדור הלבן לתוך כוס הבירה של השולחן שממול.

לניס בפלורנטין

התפריט קצר, מה שמאפשר החלטיות די מהירה של מה לשתות ליד האוכל, או מה לאכול ליד השתייה, תלוי לשם מה התכנס הפרלמנט. אנחנו באנו בשביל האוכל, יותר נכון בשביל ההמבורגר, אבל כבר הבנו מהתפריט שיהיה לנו קשה להחליט. לראשונות לקחנו לנו שרימפס ביין לבן, מוקפץ בשום, חמאה, שמן זית וזרעי עגבניה (38 ₪); רוסט על חלה (38 ₪) – רצועות רוסטביף על פרוסות חלה, מוגש עם איולי, בצל, עגבניה, מלפפון חמוץ וצ'ילי ; וכנפיים ברוטב חריף. לעיקריות לקחנו לנו את המבורגר הבית, המבורגר לניס (59 ₪) – 220 גר' אנטריקוט, מוגש על לחמניה, עם שכבת איולי, עגבניה, בצל ומלפפון חמוץ ותוספת צד לבחירה, ובהמלצת המלצרית הלכנו על המבורגר שאינו בתפריט, ונמצא בשלבי הרצה כחלק מהכנה לתפריט חדש, שכולל מנות המבורגר חדשות. על מנת לשמור על אלמנט ההפתעה, לא שאלנו מה יש במנה, למעט הוטו ששמתי על ביצת עין (מה שמסתבר שמלכתחילה לא אמור היה להיות במנה).

לניס בפלורנטין, התפריט

 

לניס, מנות ראשונות מדהימות

כשהגיעו המנות הראשונות, התחלנו לחשוש שמא לא נוכל לסיים אותן, שלא לדבר על המנות העיקריות. משום מה תמיד עברה לי בראש מחשבה שפאבים ישקיעו יותר בתפריט האלכוהול, ואילו האוכל יהיה Second Best, עם תוצאות סבירות ואכילות. ממראה עינים של המנות, ניכר היה שמישהו פה חשב על לאפשר לאלכוהול לשמח את לבב אנוש, ולאוכל לשמח את הבטן שלו. מנת השרימפס שחתה ברוטב סמיך וטעים, וכמות החסילונים הייתה מכובדת בשביל מנה ראשונה. חסר רק לחם לבן טרי ומהביל, לטבול אותו ברוטב. השרימפס היו שמנמנים ובשרניים והמנה חוסלה עד מהרה.

השרימפס של לניס

הכנפיים היו חריפות במידה. לא יותר מדי, לא פחות מדי. המלצרים במקום עברו בכל כמה דקות והשלימו את מלאי המגבונים הלחים, דבר שנתקבל בברכה (בהתחשב בזה שהם גם פתחו את השקיות, כי מי מיכול לפתוח שקית מגבון לח, כשהידיים משומנות מהרוטב של הכנפיים?). הכנפיים היו טעימות, מבושלות היטב, עסיסיות והשתלבו נהדר ברוטב. החסה הייתה תפאורה יפה, אבל מי נוגע באוכל בריא כשאנחנו בראש לאוכל מושחת?

הכנפיים החריפות של לניס

ברשותכם, אתעכב על גולת הכותרת של המנות הראשונות של לניס – רוסט על חלה, או בשמה הלועזי – וואו! פרוסת חלה עבה (מחלה שנאפית במקום, לפי התפריט), עליה איולי, פרוסת עגבנייה אדומה וסמוקה ונתחים כל-כך עבים של רוסטביף, מהעבים שנתקלתי בהם במסעדות. רמת עסיסיות וחמאתיות מעולה, שמשתלבת עם חלה מתקתקה וטעימה. פשוט מנה ליגה! לרגע דמיינתי את הנתחים האלו, אחרי צלייה קלה על הפלנצ'ה, מונחים על קציצת המבורגר, מוגשים על פרוסות החלה של המקום, Oh Mama, הנה רעיון לאנשים שבמטבח.

מנת הרוסט חלה המופלאה של לניס

לניס, איך אני אמור לסיים את כל הטוב הזה?

ההמבורגרים הגיעו. אני לא חסיד של גבינה כחולה. לטעמי, יש לה יתר דומיננטיות בטעם (וגם במרקם) במנות כמו המבורגר, והיא מיועדת ל'מיטבי הלכת'. יחד-עם-זאת, לא יכולתי שלא לטעום מהקציצה של ק', ופה דווקא כמות הגבינה הכחולה הייתה הולמת, לא השתלטה על הקציצה, שהגיעה במידת עשיה מדיום-וול, שהלם את האנטריקוט. מנה טעימה מאוד, ומי שאוהב גבינה כחולה יעוף עליה.

המבורגר לניס קלאסי עם גבינה כחולה

קיבלתי את המבורגר ההפתעה. וואי, וואי ועוד וואי. קציצת המבורגר עסיסית, מעליה פרוסות חזה אווז שעבר הקרספה (הפיכה לקריספיות) על הפלנצ'ה, בתוספת גבינת צ'דר ושבבי בצל. חזוס כריסטטוס, מאיפה מתחילים? (רמז? מהביס הראשון, ומתקדמים בזהירות). אני מציע לכולם להתאזר בסבלנות, עד שהתפריט החדש יכנס לתוקף, המנה הזו שווה כל ביס. נהניתי וחיסלתי אותה אל מול פניו המשתאות של ק', שרצה מאוד לטעום, ונאלץ להסתפק בפינה קטנה מהצד של הצ'ופצ'יק של המנה.

ההמבורגר החדש והמושחת של לניס

לסיכום של ערב (גשום!)

הספקנו להתייבש ותוך כדי לגימת ספל אספרסו (בכל זאת, ארוחה כזאת אחרי יום עבודה דורשת שוט של אנרגיה) דיברנו על איך מקום כזה נמצא במרחק יריקה מאתנו, ורק עכשיו הגענו אליו. תמיד הלכנו סביב-סביב, למקומות אחרים בשכונה, ודווקא על הוותיק מכולם לא חשבנו כאופציה. עוד תתוקן הטעות, עם כניסתו של התפריט החדש של לניס. יצאנו שוב אל הגשם, ורצנו אל האוטו, שוב רטובים, אבל כל-כך שבעים.

שם: לניס. כתובת: ויטל 7, תל אביב. כשרות: לא כשר. שעות פעילות: א'-ש' 11:30-03:30

ליצירת קשר ומידע נוסף מאיזי