המבורגר טייקאוויי – עמית סטמפלר לוקח את מוזס משלוחים לשיחת יחסינו לאן

ארקדי פורטנוי,

שבת בצהרים, רמת אביב – לא, לא החלק של רמת אביב שנמצא במרחק הליכה מכל הטוב שרוחש על הפלנצ'ות ברמת החייל – אלא רמת אביב השנייה, זאת שבימי שישיבת הופכת להיות פרבר יותר יבש מסלט ערגליות ועבאדי, ועם אותה רמה של סקס אפיל קולינרי. הקקטוס שלא השקיתי שנתיים פורח, נראה עסיסי מתמיד באדנית, אז אני מבין שהרעב שוב תוקף… אבל האופנוע במוסך ומוניות לרמת החייל זה יקר כשאתה מוציא חצי מהמשכורת על להיות קמצן. כמו כל בחור ממוצע, באופן טבעי הייתי מבשל לעצמי ארוחת צהרים ביתית נורמלית בשלב זה, נגיד פחית בירה מצופה בדבר הזה שנשאר בפריזר מפסח, אבל היות ותייר אמריקאי מתנחל אצלי השבוע והיחסים הבינלאומיים בין המדינות שלנו רעועים גם כך, החלטתי שאין מנוס מטייקאווי.
אני אמרתי: Anything except burgers.
הוא אמר: Burgers it is.
-_-

הסברתי יפה שלהזמין המבורגר בטייק אווי זה חטא קדמוני. תיארתי את העוול שהזמנה כזו תעולל לטבח, לבשר ולחיך שלנו. אפילו פניתי לרגש שלו עם סרט שחברה טבעונית שלחה לי פעם, וניסיתי להסביר שזה לא הוגן שחדווה הפרה עברה את כל זה רק כדי לסיים בתור טייקוואי עצוב ודלוח. אבל האמריקאי בשלו, רוצה להזמין בורגר. אח"כ הוא מתפלא כשאני שמח לאיד שדופקים לו מחירים כפולים במוניות שירות.הלוגו של מוזס

בלית ברירה, הזמנתי מוזס

למה מוזס? כי אם כבר לסבול – אז לפחות שיהיה אפשר לצפות את הכאב בשכבה מנחמת של קטשופ הפלפלים המפורסם שלהם. ככה הייאוש יותר נוח, וספייסי. האמריקאי עורך את השולחן בעוד אני והקקטוס צופים מהמרפסת. בליבי, מרינה מקסימיליאן בלומין שרה את "עמוק בטל"; קינה חרישית לבזבוז המתקרב אלינו על הכביש. וידוי קטן: בגלל הרגשות העזים והמוצדקים שלי כנגד משלוחי המבורגרים, פעם שעברה שהזמנתי טייקאווי שכזה הייתה כה ממזמן, שאנשים עדיין קיוו שפרס יבחר – ולא, לא לנשיא. חששתי, פחדתי, אבל ממש לא הייתי מוכן לבאות.

דפיקה קצרה על הדלת גרמה לעורי להפוך חידודים חידודים. אין מנוס, השליח הגיע.

"גוד דאם יו אמריקה", מלמלתי, אבל לא אכחיש, כשפתחתי את הדלת רווח לי שהמראה החיצוני של ההזמנה נראה כה אטרקטיבי ומזמין. וכן, גם החבילה שהשליח החזיק נראתה נחמדה מאוד. מסתבר שדברים קצת השתנו מאז עטיפות הנייר המצ'וקמקות של פעם. בזו אחר זו שלפתי מהשקית אריזות קרטון סופר מגניבות, סופר דופר מעוצבות, בכל מני גדלים וצבעים, והנחתי בערימה מסודרת על השולחן. מעבר לחוויה הצבעונית שהפכה את הטייקאווי הסתמי שלי לשואו חביב ביותר, הטקסטים עצמם ישר העלו לי חיוך – לקרוא לאריזת הסכו"ם Tools זו אבחנה מעולה למה שאני הולך לעולל להמבורגר, בפוטנציה.המשלוחים של מוזס

התחלנו בחבילות היותר קטנות

האמריקאי הזמין טוגני מוזס (AKA "צ'יפס") אני הזמנתי וודג'ס (AKA "תפוח אדמה של עצלנים בתנור"). הדבר הראשון שקורה כשפתחנו את החבילות שלהם הוא שריח של תפוחי אדמה ממלא את המטבח, ועכשיו אנחנו באמת רעבים. הדבר השני שקורה הוא פלא: יש צ'יפסים ופלחי תפוחי אדמה; חמים, זהובים, שבילו לפחות חמש עשרה דקות בתוך קופסה… אבל איכשהו עדיין נותרו קריספיים ומספקים להפליא. שלא תבינו לא נכון, הצ'יפס העדין הפגין מידה מסוימת של אפטר-טייסט ספוגי משהו, אבל רק אם ממש עוצרים להתעמק, ואנחנו, גברים, לא עוצרים ולא מתעמקים. הוודג'ס תפו"א, לעומת זאת, היו הצלחה מסחררת שמאזנת פריכות וסיפוק שרק תפו"א שטופל באהבה אמיתית מסוגל לתת.

הרטבים שמגיעים עם התוספות הללו הם לגמרי בגדר בחירה בכל הנוגע לוודג'ס, ותוספת מומלצת ביותר לצ'יפס, שבואו נודה – הרי גם ככה נועד לשמש רק ככפית אכילה לרטבים. הקטשופ והמיונז שהגיעו היו רגילים לחלוטין, כפי שאלוהים רצתה שיהיו, ומגיעים בכמות נדיבה לשני סועדים. קטשופ הפלפלים, לעומת זאת, שהוא הוא הרי הסיבה לשמה התכנסו, הגיע בקופסה אחת בודדת שלעולם לא הייתה מספיקה לשניים – וחבל מאוד שכך. בלית ברירה נאלצתי לקבל החלטה קשה, ובצר לי הסברתי לתייר התמים שזה סתם עוד קטשופ רגיל, והחרמתי את כולו לעצמי.ארט בורגר של מוזס, מקור: יח"צ

לו יש אזרחות אמריקאית, לי יש בקושי אחת ישראלית, ואת קטשופ הפלפלים של מוזס. גם אתם הייתם עושים את אותו הדבר. ואז הגיע תורו של ההמבורגר. בליעת רוק.

אני הזמנתי את הארט בורגר, כדי להתאכזב כמה שפחות מהתוצאה. האמריקאי הזמין את הקראנץ' בורגר של מוזס, שרק לפי השם היה אפריורית מתכון לכישלון משלוחי – הרי "קראנץ" זה התיאור האחרון שאתה מצפה שיגיע בתוך אריזת משלוחים. היות והארטבורגר הגיע בקופסה אחת גדולה, כבר חששתי שאיחשף לסצנת אימה עוד לפני שפתחתי אותה. ברם אולם, מתברר שחששתי שלא בצדק.  כן, גבירותי ורבותי, אני חושב שאת אנחת הרווחה שלי שמעו עד לניו-יורק. הארטבורגר שלי יצא מקופסת הטייקאווי בדיוק כפי שהוא היה מגיע על צלחת במסעדה של מוזס ברמת החייל עצמה; מרשים, גבוה, גאה וגדול, בלי סימן אחד אפילו של לחץ או מצוקה על הלחמנייה. ממש כאילו זה עתה השליח השרמנטי שלי יצא מהמטבח עם ההמבורגר על המגש.

הדבר היחיד שהיה יוצא דופן, הוא לשונית קטנה שהגיחה מתוך ההמבורגר שלי ודרשה שאמשוך אותה החוצה. מתברר שמוזס מצאו דרך יצירתית במיוחד לשמור על הטעמים השונים של הבורגר שלי מלהתמזג בדרך – הלשונית מפרידה בין הבשר והתוספות, ובכך שומרת על הטעמים הנפרדים והמרקמים הנפרדים.

האם זה אשכרה עובד? אוי כמה שזה עובד.

את הלחמנייה היה כיף ונעים להחזיק, טעמם של הירקות שהיו פרוסים עליה היה מובחן וטרי ונהדר, והשלים מצוין את הארטבורגר המעורסל מעליהם. למרות שהזמנתי אותו ברמת עשייה מדיום, הוא הגיע אלי ברמת עשייה מדיום – חם ומזמין, עסיסי ורטוב. שזוף היטב מבחוץ, אדמדמון כפי שאלוהים התכוונה מבפנים. אז מדוע אמרתי "למרות"? כי לא ציפיתי. לא התכוננתי נפשית לכל הטוב הזה. לא אני, ולא מרינה מקסימיליאן בלומין ששרה בליבי. הארטבורגר שמולי, מנת הדגל של מוזס, עמד בכל האתגרים שהציבו לו, והגיע אל צלחתי עסיסי, ולא ספוגי. עם טעמו המובחן שמשלב את הטוב ביותר מהכבש, הבקר והעגל, הוא והירקות נסעו להם בהרמוניה שמעולם לא נאמרה על מסע בכבישי ישראל בעבר.

בשורה התחתונה, נפעמתי שהמבורגר שהזמנתי מדיום, הגיע אשכרה מדיום, עסיסי ונפלא. במשלוח. אחרית הימים. הקראנץ' בורגר של האמריקאי לעומת זאת, צלח, כמצופה, עם מעט פחות הצלחה.

קראץ', אם היה אמור להיות שם, לא היה אחיד בכל ביס וביס (למרות שזו גם אשמתו של התייר שהחליט לוותר על מרכיב קראנצ'י חשוב ביותר – הבצל הסגול, שחסר לי בגללו, ובגללו בלבד); למרות שגם ההמבורגר הזה הגיע בטמפרטורה חמה ומחבקת, למרות שגם הוא הופרד כראוי מירקות התוספת עם לשונית ההפרדה, עדיין הייתה תחושה שהציפוי שלו ספג יותר מדי מאדי הטעמים האחרים של השותפים לקופסה. זה לא הפריע לאמריקאי לומר שזה המאדרפאקר בורגר הכי טוב שהוא אכל כאן בארץ. רק לאחר שסיימנו, אחרי ששבעתי, מרוצה ונפעם מפלאי המאה ה-21, שקעה בי פתאום ההכרה שזה לא היה בדיוק כמו במסעדה. שזה היה סופר קרוב – בטמפ', בעסיסיות, בטעם, בקריספיות אפילו – אבל רק טיפה פחות טוב.

כלומר, לא? כן. לא. אולי? אולי.

מעולם לא חשבתי שאהיה כה מבולבל בגלל טייקאווי של המבורגר, שפתאום פתח לי דלת לעולם חדש של אפשרויות שחשבתי שלא ראוי בכלל להעלות על הדעת – או אכזבות שעדיף שלעולם לא אחווה. ודאי שיש הבדלים בין משלוח של המבורגר לסעידה במסעדה, אך אני לא יכול שלא לתהות כמה מההבדל שחשתי הוא פסיכולוגי, וכמה ממנו פיזיולוגי. כנראה שאצטרך להזמין שוב, ולבדוק.

שם: מוזס רוטשילד. כתובת: רוטשילד 35, ת"א. כשרות: לא כשר. שעות פעילות: ש'-ד' 02:00 – 12:00, ה'-ו' 04:00 – 12:00.