גם אנחנו לא האמנו שדווקא הויטרינה יכולים לאכזב ככה

הויטרינה תמיד נמצאת גבוה ברשימות המבורגריות המוצלחות במדינת תל אביב ומדינת ישראל, בחלק ניכר מהרשימות היא נמצאת אפילו בראש. אבל אחרי כל כך הרבה שנים, האם הם באמת עדיין כאלה טובים ומוצלחים?

ויטרינה, יחסנו לאן?

תור שמשתרה מחוץ למסעדה בערב רביעי רגיל לחלוטין אמור להגיד שכן, אחרי הכול, הציבור בד"כ מצביע ברגליים ובארנקים. אם אתם חושבים שזה אכן כך, ויטרינה היא עדיין מלך ההמבורגרים, אני חושש שאצתרך לחלוק עליכם. הביקור שלי היה ספונטני לחלוטין והגעתי כלקוח רגיל עם חשק להמבורגר טוב. הביקור הקודם שלי היה בסניף לילינבלום, שם אכלתי את מנת העוף שהייתה לא פחות ממטורפת ומאז אני מרייר כל פעם שאני נזכר בא. "מכרתי" לזוגתי את הצורך הבלתי משלט לטרוף אחת בטוענה שמדובר בחוויה מדהימה, חובה ופשוט משהוא פסיכי. הברק בעיניים שלה היה כמו של ילדה בת 3 שקבלה ביצת קינדר. המנה השניה שנלקחה היא ריפבליק, גבינת ברי, אגוזי לוז וריבת בצל – מה עוד צריך בעולם הזה? עוד לפני ההזמנה התחלנו לצוד מקום ישיבה.

אתם יכולים להגיד שהעובדה שעובדים עם דלפק ובלי מלצרים מוזילה עלויות, אבל כל הקונספט של תחרות על הכיסאות המוזיקלאיים היא מייגעת, מטישה ונוצרת אבטלה סמויה מטורפת של כסאות ישיבה. כל זמן ההמתנה צריך להסתכל לאנשים בפה ולקוות שהשולחן שלידך יסיים לאכול מהר ויעוף עוד יותר מהר משם כדאי שתוכלו לשבת ולצחוק על מי שבא אחרייך ונכנס לאותו סרט. המנות הגיעו די מהר, נראו כרגיל מעולה, עסיסי ומזמין מאוד. הצ'יפס האגדי צרח לנו שרק נכניס אותו לפה.

חיכיתי שיעל תיקח ביס מהעוף ודיימנתי את באגס באני כשהראש שלו מתפוצץ מרוב תענוג. רק שבמקום המראה הזה של האושר, קיבלתי פרצוף זועף של בגידה, לא פחות מסכין בגב. מה הסיכוי שהיא לא אוהבת את המנה והיא פשוט לא לטעמה? הרי יש לנו טעם מאוד דומה בכל הקשור בהמבורגרים. טעמתי והרגשתי אותו דבר, בגידה! המנה לא מה שהייתה פעם, למרות שהביצוע מבחינת בישול היה מדוייק מאוד (לא מושלם, אבל מדוייק), המנה לא עושה את זה. לא משאירה שום רושם מיוחד ולא כזה מתחשק לאכול אותה. היא רק קליפה יפה ואין בא תוכן.

המנה השניה, הריפבליק, שכבר אכלתי אותה גם מספר פעמים בעבור, היוותה נקודת אור בעוף החשוך הזה. אבל האור נכבה מהר מאוד. מישהו פה לא שילם חשבון חשמל… למנה כבר אין את הניצוץ הזה שהיה לה פעם. הטעם המיוחד שהיה רק לויטרינה נעלם כלא היה. הבשר נראה אפור ולא מזמין, הטעמים שלו די השטטחו ורק אגוזי הלוז עם ריבת הבצל מדי פעם נותנים משהו מעניין. בסוף נשארנו לשבת שם המומים עם בטן מלאה ורצון להמבורגר מעולה שלא סופק.

השורה התחתונה

אומנם מאד קשה לשפוט ולקבל רושם אמיתי רק מביקור בודד שלא בהכרח מעיד, ובאמת שכולי תקווה שויטרינה לא איבדה את מגע הקסם ופשוט נפלנו על יום לא טוב. אבל אם זה אכן ככה, שהמקום מתפקד רק על אדי התהילה שהייתה להם פעם, חבל לי מאוד כי פעם היה להם את אחד ההמבורגרים המוצלחים ביותר שדעה המדינה. אתם תחליטו.

שם: ויטרינה. כתובת: אבן גבירול 54, תל אביב. כשרות: לא כשר. שעות פעילות: א'-ד' 12:00 – 23:00.

ליצירת קשר ומידע נוסף מאיזי