פרוייקט סיקור רשתות – יאנה קוקס מדווחת על וולפנייטס כיכר רבין

וולפנייטס הוקמה לפני שש שנים ע"י שלושה חברים שרצו להקים מסעדת מזון מהיר גורמה, נישה שלא הייתה קיימת עד אז בארץ. המסעדה, שנקרה בזמנו וולפגנג, נבדלה באיכות המוצרים שלה והמחיר המזמין והפכה לאחת האופציות המועדפות בעיר לארוחה לילית. לאורך השנים נראה היה שמשהו קרה למסעדה. למרות שלא חלה ירידה באיכות המרכיבים, הגיעו לקהילת המבורגר ישראל המון תלונות על הביצועים של הגרילמנים, חוסר דיוק במידת העשייה וחוויה לא אחידה בין הסניפים השונים. המנהלים של וולפגנג, שעדיין עובדים בסניפי הרשת, מעולם לא התנערו מהביקורת הללו והנהיגו בחודשים שהאחרונים מהפכה בפס הייצור שלהם. במסגרת פרוייקט סיקור הרשתות של קהילת המבורגר ישראל, באתי לראות מה נשתנה.

סניף כיכר רבין של וולפנייטס מעוצב כמזללת מזון מהיר אמריקאית: ההזמנה מתבצעת בדלפק, מטבח פתוח מאפשר לממתינים לראות את תהליך ההכנה של המנות לפני שהם נקראים לשאת את שללם לשולחן. הסניף לא היה עמוס במיוחד בשעת צהריים מוקדמת של יום ראשון וישבתי לקשקש עם תומר, שף הרשת ואחד מהבעלים בעודנו צופים במטבח מוציא מנה אחר מנה. תומר סיפר ששלושת החברים מכירים מהזמנים בהם עבדו בבראסרי והם חולקים חיבה (והשראה) לביסטרו הצרפתי שמעבר לכביש.

התפריט של וולפנייטס בסניף כיכר רבין

התפריט של וולפנייטס מצומצם למדי ומכיל, מלבד המבורגר טבעוני, שני סוגי קציצות – קציצת בקר וקציצת בקר וטלה עם מבחר קטן של טופינגים. אם לא תבקשו במפורש מידת עשייה אחרת, יגישו לכם את ההמבורגרים במידת עשייה שבין מדיום למדיום-וול, שהיא, לדברי תומר, מידת העשייה האופטימלית לקציצה שלהם שמכילה 30% שומן. לטופינג תוכלו לבחור בין גבינת אמנטל, פטריות, ביצת עין, בצל מטוגן או בייקון וכן אחד מרטבי הבית המיוחדים של וולפנייטס. למרות המבחר המצומצם, כל תוספת נבחרה בקפידה ומתוך מחשבה עם מגוון מבחני טעימה כדי לבחור את הבייקון המושלם, הגבינה הנכונה שתהיה מורגשת, אך לא משתלטת והמיונז שהכי טעים לאכול עם צ'יפס. הלחמניה של וולפנייטס היא לחמניה חלבית ומלאה שומשום שנאפית במקום מדי יום ומוגשת קלוייה.

זמן לטעום

לקחתי את ה-Wolfnights Special – המבורגר בקר וטלה עם רוטב מיונז ושום קונפי, גבינת אמנטל ובייקון (51 ש"ח להמבורגר של 200 ג'; 59 ש"ח בעסקית צהריים עם צ'יפס ושתייה). כאמור, המנה הוגשה במידת העשייה שהיא קצת מעל המדיום וזה חבל, אני אוהבת לראות יותר אדום כשאני חוצה את ההמבורגר. למרות זאת, ההמבורגר היה עסיסי מאוד, השומן נפתח וטעם הבקר והטלה היה במקסימום. רוטב המיונז ושום קונפי היה מעולה אבל הרטיב את הלחמניה לגמרי, למרות שהוגשה קלוייה. לא מתאים למי שאוכל לאט. האמנטל העדינה לא הורגשה כלל ויכולתי לוותר עליה לחלוטין. הבייקון, לעומת זאת, היה סיפור אחר. טעמו היה עז ומלוח מאוד. הוא היה מעולה בפני עצמו, אבל בתוך ההמבורגר לגמרי גנב את ההצגה. טעמתי גם מהמבורגר הבקר הקלאסי, בלי תוספות, כדי לדגום את הבשר נטו.

Beef Burger – המבורגר בקר עם חסה, עגבניה, בצל ומלפפון חמוץ (44 ש"ח להמבורגר של 200 ג'). פה איכות החומרים של וולפנייטס הוצגה במיטבה. הקציצה הייתה מעט קראנצ'ית מבחוץ, נימוחה מבפנים, עם טעם בשרי חזק שמזכיר נתחים אחוריים. הלחמניה נתנה לקציצה את קידמת הבמה ולרגע הבנתי את התואר "שף בורגר". הצ'יפס היה ספוג בשמן יתר על המידה אבל סה"כ נחמד, צ'יפס דק שנתן הזדמנות לנגב עוד קצת מרטבי הבית הנהדרים. בשורה התחתונה – לא צ'יפס שהייתי ממשיכה לנשנש למרות שאני שבעה.

לסיכומו של עניין

החוויה בסניף רבין הייתה הכי טובה שחוויתי ברשת בשנים האחרונות ומזכירה לי את השנה הראשונה שלהם. המנות הוכנו במהירות, מידת העשייה (שהם בחרו 🙁 ) היתה מדוייקת, הרכיבים איכותיים והמחיר נמוך יחסית לשאר רשתות ההמבורגרים. אם ביקורים נוספים יוכיחו שזו אכן תוצאה של שינוי בפס הייצור שלהם, הרשת צפויה לחזור לרשימת הפייבוריטים שלי, ציון – 8/10 בסולם יאנה.

תודה לנפתלי גלעד על שאירח לי חברה ודאג לצלם.

*** המסעדה נסגרה ***