מה אוכלים בזיכרון יעקב? המבקר חוזר עם המלצות ששווה לגזור ולשמור

ארקדי פורטנוי,

התכנון המקורי היה לאכול במסעדת "גרינגוס" שבדיוק נסגרה לשיפוצים. בימים אלו אמורה להיפתח מחדש 50 מטר הצידה. היינו רעבים מידי מכדי להמתין לפתיחה של "נחמן" המעשן שזכה להרבה שבחים אז בחרנו להתחיל דווקא איפה שהתאכזבתי בביקורי הקודם. בפעם הקודמת הגעתי בעיצומו של חג וגיליתי מסעדה מוזנחת, מידות עשייה לא מדויקות, עובדים מצוברחים. אז הפעם בעיצומו של החג חזרתי לבדוק מה השתנה מאז.

תחנה ראשונה – בורגר סאלון זכרון יעקב

מיד לאחר ההזמנה הוגשו לכמה שולחנות מנת כנפיים מתנה. הייתי מורעב ופירקתי בזה אחר זה את החלק התחתון עם 2 העצמות. הבשר נשלף בקלות וטעם של רוטב ברביקיו עדין עטף אותו בעוד שהבשר עצמו לא התייבש מדי והיה כל מה שאפשר לצפות מכנפיים כמנה ראשונה. 

במקביל תיבת הרטבים העמוסה הוגשה לשולחננו. קצת התאכזבתי שהזמנתי קולסלאו ולא צ'יפס כשנזכרתי כמה שהרטבים של בורגר סאלון מצוינים (וכן כבר בדקתי – הם מייבאים לבד וחוץ מהמקום הזה ראיתי שהם נמכרים גם במעדניית יום טוב בלווינסקי שזה נ.צ. סופר חשוב לפודיז מביניכם).

המבורגר ראשון – המבורגר במילוי גבינה. הגיע במידת עשייה מידיום מושלמת מה שקצת שבר את המיתוס של ברביס – שהמבורגר כזה פשוט בלתי אפשרי להגיש במידת צלייה מידיום מכיוון שזה יתפרק. ההמבורגר הזה לטעמי הוא המבורגר הדגל של הרשת מכיוון ששימוש במשולש גבינה מותכת הוא מבריק ופשוט – בדיוק מה שהרשת הזו. שומרת על פשטות, על תמחור סביר ותיכף נגיע לבשר, דווקא בהמבורגר השני. 

ההמבורגר השני זה צ'יזבורגר קלאסי. שמפרט בדיוק את טעמי הבשר. הבשר לא מיושן מידי או פרימיום מידי כמו שאנחנו פוגשים בהרבה מקומות אחרים כיום, אלא נתחים רגילים לטחינה אך אלו משולבים בצורה נהדרת לקציצת המבורגר טובה. בדיוק מה שאני מצפה מהמבורגר באמצע הדרך, כזה שנועד לסגור פינה טובה בצורה מדויקת ומקווה שהרשת גם שומרת על רמה אחידה בשאר הסניפים. 

איזה כיף לחוות את המסעדה הזו מסודרת ונקייה באמצע פסח, עם צוות רגוע ואוכל שמגיע מדויק מהמטבח. אני לא יודע מה נעשה כאן ברמת הניהול אבל שאפו על עבודה מעולה. נ.ב. הלחמניית שומשום השתנתה מעט אבל לא נופלת מקדמותה היא רעננה ופריכה ומחזיקה עד סוף הארוחה את כל התחולה.

אל תפספסו את הרטבים המושלמים! (144₪)

תחנה שנייה – דונה רוסיה

מסעדה ארגנטינאית בעין הוד שהפכה למוסד כבר מזמן. למה לא הזמנתי אסאדו. למה לא הזמנתי אסאדו. למה לא הזמנתי אסאדו. למה לא הזמנתי אסאדו. בסוף הארוחה ראיתי כמה מנות כאלו וזה היה נראה משגע.

מנה ראשונה – נתחי דנבר ליד סלטון ארטישוק. בול מה שאני מצפה מדנבר בשיאו – פרה מבכירה בוגרת ועסיסית שהפילה של הכתף שלה פוגש גריל לוהט ויוצר את הקסם הזה שנקרא דנוור. מוכרח להודות באופן די תמוה שמה שלא הפסיק לסקרן אותי במנה היה דווקא הסלטון – הארטישוק א לה ראמנה ונענע עבדו בצורה מרתקת ולא הצלחתי להוריד את המזלג ולהשיבה לכוס הבירה שלי. אולללה.

מנה שנייה נוספת היו אמפנדס. ציפיתי או יותר נכון קיוויתי ליותר. חיפשתי לחות ותוכן אבל קיבלתי רק בצק פריך אך מלית חסרת עניין. אולי אני לא מספיק ארגנטינאי. 

מנה עיקרית – נתח קצבים וסינטה עם פירה בצד וסלט מקומי.

המלצרית התעקשה שהנתח קצבים יוצא במידיום וול אני התעקשתי שאם יהיה מעפן אני אחזיר אותו אך הצדק היה עמה. נתח קצבים היה נהדר. כל ביס עסיסי ומלא טעם מושלם של ברזל. אממה דווקא הקצה היה לא מקוצב כיאה כך שנאלצו להשאיר את החלק הזה בצלחת כי הגידים היו לא אכילים. קיוויתי שהמלצרית תשאל אותנו מדוע השארנו חלק אבל לא קרה ולא נורא כי בכל זאת שבענו מהארוחה.

סטייק סינטה היה די סטייק סינטה. יכול להיות שאני פלצן ולא מחבב נתחים רזים ופופולריים אבל הנתח הזה היה רק סבבה. הגיד סילבר הפריע נורא. לא משנה איך פרסתי את הסטייק הוא הופיע בכל חתיכה. כך שגם מהסינטה חלק נשאר לא בקיבה. 

הארוחה עצמה די נהדרת אך אכלתי יום לפני בסטייק איט איזי בקריית אונו ארוחה די דומה ונהניתי כמה רמות מעל. אז קצת חבל אבל בשורה תחתונה הייתה ארוחה די טובה. הצ'ימיצ'ורי נהדר והבשר היה טוב. כמעט טוב מאוד. (320₪)

תחנה שלשית – שווארמה אחים אסמר

אין כמו הפתעות גסטרונומיות! כשנסענו לעין הוד ידעתי שנעצור גם בפרדייס. אומנם אין חנייה אבל מדובר במיליון מקומות קטנים על הכביש הראשי כמעט וידעתי שנמצא הפתעה. כמעט נכנסנו לחומוס כלשהו אבל משהו בתוכי צעק – שווארמה – כאן ועכשיו והמשכנו לחפש עד השווארמה הראשון בשם מסעדת השף – האחים אסמר ממש בכניסה לצד חנות דגים קטנה. במבט חשדני התבוננתי בשווארמה: שווארמה בקר ושווארמה הודו. המקום ריק מאנשים וזה בדרך כלל סימן רע. לא הצלחנו לעמוד בפיתוי והזמנתי 2 פיתות שווארמה, 2 קובות ופעמיים שתייה (100₪).

"אל תסתכל בקנקן". – שווארמה עסיסית של העגל מילאה את הפיתה לעייפה אך זו לא נקרעת שכן היא רכה וגמישה ורעננה ואוורירית כמו שאלוהים התכוון שנאכל (לא בפסח). כמובן שפרוסת שומן כבש נצלתה מעט ונדחפה פנימה עם בצל עמבה ופטרוזיליה אבל האבל-הגדול זה הלאבנה. איזה חיבור מושלם של חמיצות ולחות עם בשר צלוי ועסיסי. איזה בוקר של כיף. איך לא הזמנו עוד מנה? .

נשוב בקרוב מאוד. ממש ממש בקרוב.