ברבאטוב – אלעד גור אריה מבקר בגן העדן של ילדות

אלעד גור-אריה,

עברו מעל ארבע שנים מאז עזבתי את הוד השרון, העיר בה גדלתי, בגרתי והחכמתי (יש כאלו שיערערו על רמת ההצלחה של האחרון בתיאורים). מדי פעם יוצא לי לעבור בה בדרכי לפגישה כזו או אחרת, ותמיד יש הרגשה מוזרה, כאילו מעולם לא עזבת, אבל זה כבר לא שלך, או חלק ממך. ככה זה עם זכרונות ילדות – הם תמיד שם ולא שם במקביל. כשנגנבה לאוזני שמועה על מקום חדש בהוד השרון, ברבאטוב שמו, המציע סנדוויצ'י בשר מושחתים ומושקעים, לא יכולתי לסרב – גם בשר, גם טיול במשעול זכרונות הילדות.

הכריך של ברבאטוב קרדיט: בן יוסטר

מה עשה לי הרעב של הערב

"שמעת שיש מקום חדש בהוד השרון שעושה סנדוויצ'ים מושחתים מלאי בשר?", שאל ק' בתקווה שהדבר הבא שישמע יהיה שקשוק מפתחות האוטו, שמסמן שפעמינו לשם. וואלה, צדק הבחור. בעודנו מתחילים בנסיעה, הציץ ק' אל עבר ה'ווייז'. גיחכתי קצת, כי אחרי הכל, את הוד השרון אני מכיר כמו את כף ידי. ואכן, הכתובת היא, לא פחות ולא יותר, מרכז השכונה בה גדלתי – מגדיאל. כאילו מרכזי הערים שאינן תל אביב-יפו ממשיכות לשמור על שגרת חיי הניינטיז – פיצה על טהרת שני משולשים וטרופית, חנות ירקות, חנות צעצועים (מוצרי פופ, למי שהיה ילד באייטיז), חנות מכולת, בית מאפה ו… הנה צצה לה אתנחתא מקורית בדמות ברבאטוב, המתמחה בסנדוויצ'ים מושקעים ומנות צד מושקעות לא פחות. אז האם ברבאטוב באמת בא בטוב? נסענו לבדוק.

מזהיר מראש, היינו רעבים. מאוד.

איך שהתיישבנו החלטנו להתנפל על התפריט. נזמין כל מה שנראה טוב, מבלי לעשות חשבון. לראשונות לקחנו בטטה אפויה (19 ₪), קולורבי אפוי (19 ₪) וחציל קלוי בטחינה ולימון כבוש (29 ₪). לביניים (מנת חלוקה) לקחנו סלט שווארמה (52 ₪) ולעיקריות לקחנו שלושה כריכים – בריסקט, קורנדביץ ואנטרקוט (20 / 36 ₪, תלוי בגודל). אתם חושבים שהגזמנו? באמת? המנות התחילו להגיע… לרגע היה נדמה לי ששמו לי ראש של ילד ג'ינג'י על השולחן, אבל זאת היתה הבטטה. חתיכת בטטה, נראה לי השקו אותה בסטרואידים. ענקית, בשרנית ולוהטת, הישר מהתנור. והטעם? פשוט לבזוק מעט מלח ו/או פלפל שחור, לגרד עם מזלג ולהתענג על המתקתקות שלה. יאממי בכל ביס וביס.

ברבאטוב בטטה אפויה

לגבי הקולורבי. תמיד האמנתי שהוא הירק הכי אנמי ומשעמם שיש בסופרמרקט. אם הוא היה נוסף לארבעת המינים כמין החמישי, הוא היה ללא ריח, ללא טעם וללא אישיות. הצליה בגריל (סטייל קומזיץ) נתנו לו קצת פאנץ', אבל מדובר במנה לחסידי הירק הזה (יש כאלו לא מעט, שלא תטעו). אני אהבתי, ק' פחות. בריא לו מדי, כנראה.

ברבאטוב קולורבי קלוי

החציל בטחינה היה מעולה. נימוח, מתובל בעדינות אבל בדיוק, ואני תמיד בעד טחינה, בכל מצב ובכל צורה.

ברבאטוב חציל קלוי בטחינה

סלט השווארמה הוא אולי אחת ההברקות הכי טעימות שהיו לנו באותו הערב, ולו רק בזכות שבניגוד לשווארמה מרוטיסרי, ששבבי הבשר בה קטנים ודקים, פה שילבו במטבח של ברבאטוב בשר שווארמה (הודו) בחתיכות גדולות, עסיסיות, ומתובלות בדיוק כמו השווארמה האהובה מהפיתה או הלאפה. לרגע שקלתי לוותר על הכריכים ולהתחתן עם הסלט הזה. מפתיע, כי בד"כ סלט הוא הדבר שהכי פחות מושך אותי בארוחות. אבל באמת שזו מנה מעולה.

ברבאטוב סלט שווארמה

ובכל זאת, לשם סנדוויצ'ים עם הרבה בשר התכנסנו, הסיכום היה שחולקים. בואו נגיד שאני חייב פיצוי ל-ק', כי כשהוא בא לאכול את החלק שלו, התברר שחיסלתי את רוב הסנדוויצ'ים. אופס. מבחוץ לחם קלוי קלות (קראנצ'י מבחוץ, ופריך מבפנים) ובתוכו חגיגת בשר ורטבים שמשתלבים נהדר אחד עם השני ויוצרים מעדנים שובבים ומשובחים, שהשכיחו מאיתנו את העובדה שחיסלנו רק לפני כמה דקות בופה שלם של מלון 'הכל כלול' באנטליה. פשוט מוש-לאם!

הכריכים המופלאים של ברבאטוב

ברבאטוב באמת בא(ר) בטוב

אני חושב שאפשר לסכם את המנות של ברבאטוב בתיאור הכי הולם אותן – שובבות. הן כמו ילדות קטנות ושובבות, שמטריפות לך את הדעת אבל הן בסה"כ ילדות קטנות וטובות. אבל שובבות. אי אפשר שלא להתאהב בהן, ושאפו לוירטואוזיות של השף והמטבח. חזרנו לעיר הגדולה עייפים אך שבעים, כשמאחורי, שוב, עיר ילדותי, בגרותי וארוחתי.

כתובת: הידידות 2, הוד השרון כשרות: כשר.