לא פעם יצאתי לטייל בשבת בסביבת הר מירון או יער ביריה שבאזור צפת. בעיני זהו אחד האזורים המיוחדים בארץ, עליות ומורדות אינסופיות המוקפות בשטחים ירוקים ותצפיות משגעות. אך לצערי בכל סוף טיול, כשחשקה קיבתי בארוחה מפנקת, תמיד נאלצתי להסתפק בסמבוסק פיצה או מנת חומוס מכבידה' מהסיבה הפשוטה שעוד לא נתקלתי במקום מספיק טוב באזור, לפחות לא אחד כזה שראוי לתמחור שהוא מציב. בתחילת השבוע אור פנה אליי בבשורה שנפתחה מסעדת שף חדשה בשם בית הצייד ביישוב ג'ש (גוש חלב) שליד צפת ואנחנו חייבים לסקר ולראות במה מדובר. כמובן שלא יכולתי לסרב לו ושריינתי את השבת הראשונה לצאת לטיול נוסף בסביבה ולחזור עם תשובות!

בית הצייד – חוויה מהסרטים

אחרי שנשמנו אוויר הרים, נהננו מהנוף ושתינו את הקפה שלנו, קולות רקע הצטרפו אלינו ובישרו לנו שהגיעה השעה. נסיעה של כמה דקות בודדות הביאה אותנו לכניסה ליישוב ג'ש, ממש אחרי הכניסה זיהינו משמאלנו את שלט המסעדה על בניין אבן עתיק. חנינו בחניה המסודרת של המקום ונכנסו. פנים המסעדה מעוצב כמו סצינה ממשתה ציידים. שולחנות וכסאות עץ מסיבים מעץ מלא, עליוניות פרווה אמיתית, פוחלצים של חיות, ציוד צייד תלוי על הקירות ובוטנים מרוסקים על הרצפה. המוסיקה נעימה אבל פחות מתאימה למקום, במקום שירים עכשוויים באנגלית הייתי מצפה למנגינה ציורית יותר שתכניס לאווירה הקסומה.

הסעודה מתחילה

כסיפתח לארוחה הגיש לנו השף סלט טבולה (28 ₪) וסלט ערבי קצוץ עם טחינה (33 ₪) לצד פוקצ'ה קריספית ומתבלים. אני פחות מתחבר לטעמי הלימון והכוסברה, לכן הסלטים פחות התאימו לי, אך בהמשך הארוחה, כשהגיעו הבשרים הם התגלו כמרעננים מאוד ודווקא החמיצות שלהם הייתה לי נעימה לצד הנתחים שהוגשו. הפוקצ'ה הייתה נימוחה מבפנים וקריספית וחמימה מבחוץ, טל ואני פשוט התמכרנו לביס פוקצ'ה עם מתבל העגבניות שהוגש לצידה. מיד אחרי הסלטים הגיע מגש ברוסקטות עם טרטר פילה עגל, פלפלים צבעוניים טריים וגבינת פרמז'ן מגורדת (28 ₪). הטעמים של המנה משתלבים בהרמוניה מושלמת – טעם הטרטר דומיננטי וגבינת הפרמז'ן מחמיאה לו מאוד, הפלפלים והלימון מרעננים את הביס ומוסיפים את הניגוד של מתיקות מול חמיצות עדינה ונוצר ביס מאוזן.

כשבשר מקבל את היחס הראוי

כשסיימנו להינות מהברוסקטות הקלילות התחילו לצאת התותחים הכבדים. בית הצייד מתמחים בבשר, אמנם לא בשר צייד, אבל כל נתח מיושן לפחות 50 יום לפני שהוא פוגש את הגריל הארגנטינאי הענקי של השף. היצע הנתחים מגוון ולא אופייני למסעדות באזור, לכן אסביר קצת על כל נתח. מלבד אנטריקוט (95 ₪), צלעות טלה (120 ₪) ופילה (105 ₪) המוכרים לכל ומוגשים במשקל של 300 ג', נמנים כמה נתחים נוספים המגיעים במשקלים גבוהים יותר ומתומחרים ב-30 ₪ ל-100ג'. טומהוק – נתח האנטריקוט האהוב על החיך הישראלי שטרם פרקו אותו מהעצם ושיטת החיתוך שלו שונה. הפורטר האוס והטיבון סטייק מאוד דומים ומורכבים מכמה נתחים – השם נובע מעצם ה-T שיש במרכז הנתח כשמצד אחד יש את הפילה ומהצד השני את הסינטה. בפורטר האוס מצטרף לחגיגה גם חלק מהשייטל. ואחרון חביב הניו-יורק סטייק – נתח הסינטה מוגש על העצם.

שלושה נתחים הוגשו לשולחן אחד אחרי השני. הראשון שהגיע הוא צלעות הטלה במידת עשייה מדיום וול, אחריו הגיע נתח הפילה במידת עשייה מדיום כשמעליו קומות של תפוח אדמה צלוי, מעדן חזה אווז ושום קונפי, ולבסוף נתח הטומהוק על מצע רוטב שמנת פטריות במשקל של 800 ג' במידת עשייה מדיום רייר לבקשתנו. צלחות המנות משגע, הנתחים מוגשים על משטחי עץ מסיביים. צבע העץ עם הבשר והנוזלים שלו יוצרים מראה יפייפה ומזמין במיוחד. שלושת הנתחים הוגשו במידת העשייה מדוייקת כמו שביקשנו, הבשר היה נימוח ועסיסי במיוחד בזכות היישון הממושך שהוא עבר אבל עדיין כל נתח שמר על המרקם המוכר שלו.

מיד הרמתי צלע טלה מהעצם והתחלתי לאכול, הטעמים מדהימים. השומן נמס בפה והטעם של הצלע בתיבול מינימלי של מלח ופלפל פשוט עושה את שלו. כשצלעות טלה עשויות כמו שצריך הן הנתח האהוב עליי. הטעמים העזים של הבשר פשוט בלתי מנוצחים ושומן הצלעות הוא הטעים ביותר בעיני. הירקות הצלויים שהוגשו ובעיקר הבצל והפלפל הירוק החריף היו התופסות המושלמת למנה ושדרגו את הארוחה פלאים. לאחר מכן המשכנו לפילה, קשה להאמין שהוא הוכן בגריל ולא בשיטות מתקדמות יותר. הפילה שמר על מרקמו הסיבי והמוכר ועדיין היה רך במיוחד. הטעמים הדומיננטים שלו בשילוב עם מעדן האווז המעושן היו הצלחה. תפוח האדמה היה פחות מועיל בביס הכולל אך לצד המנה היה טעים וממולח היטב.

לבסוף הגענו לטומהוק, טעימה מרוטב השמנת המצומצם שעליו הונח הבשר הרתיע אותי מאוד, הרוטב לא היה טעים ומרוכז כמו תיבולית. בהמשך, כשאכלתי אותו עם הבשר הרוטב נפתח וטעם מיוחד מאוד השתלב עם הבשר. טעם האנטריקוט שספג את כל הטעמים והג'לטין מהעצם היה עוצמתי ועמוק, זהו אחד מנתחי האנטריקוט המוצלחים ביותר שאכלתי, גם בזכות הבשר וההכנה המדוייקת שלו, אבל גם בזכות הרוטב המיוחד שהוגש איתו ושדרג את המנה.

כנאפה של שף

לבסוף הזמנו את כנאפה הבית (38 ₪), אין יותר מדי מה להגיד על כנאפה, אבל זה היה טעים במיוחד. הכנאפה של בית הצייד מוגש עם חמוציות וקוביית שוקולד, הוא איכותי יותר מהכנאפה שאפשר לקנות בכפרים ומוגש טרי על המחבת. המתיקות הייתה מעודנת והמנה הייתה טעימה מאוד וסגרה את הארוחה בצורה מצויינת. לדעתי בית הצייד זה מקדש הבשר הבא של האזור. האווירה נעימה, הבשר רך ואיכותי במיוחד וביחס למסעדת שף המחירים מדהימים. זה ללא ספק המקום להתפנק בו ולהינות מארוחה מדהימה בלי לקרוע את הכיס. אז את הסיבה למסיבה הבאה שלכם, תסמכו עלי ותחגגו בבית הצייד – לא תתאכזבו!

שם: בית הצייד. כתובת: בכניסה לכפר ג'ש, ליד בניין המועצה, גוש חלב. כשרות: לא כשר. שעות פעילות: א'-ש' 23:00 – 12:00