אור שוחט מגלה בר בפתח תקווה שגידל בחשאיות מעשנה מפוארת

כשנשאלתי אם אני אוהב בשרים מעושנים, הייתה לי רק תשובה אפשרית אחת, גם אם זה אומר שאני נוסע לפ"ת. בשביל להתמודד עם ערב המעושנים של שפירא אספתי חבר חיזוק ארגנטינאי, ויצאנו לעבר האיצטדיון של אם המושבות.

עיון בתפריט של שפירא  העלה בי ציפיות גבוהות, הוא עשה רושם של בר פריפריאלי רגיל, שמגיש אוכל ישראלי כגון חציל עם טחינה וקבבונים, לצד בירות. משהו שמתאים לחבר'ה שסיימו לראות משחק כדורגל ורוצים לשבת איפהשהו. בכל מקרה, היום אמור להיות יום מיוחד – הבעלים הביא מעשנה, ואחרי מספר ניסיונות ביתיים – הערב נערך משתה חגיגי פתוח לקהל לכבוד חניכת המעשנה החדשה של שפירא. בתפריט: יין ובירה חופשי, מנות פתיחה, ושמונה (!!) סוגי בשר בקר וחיות אחרות: אסאדו כמובן, צ'וריסוס, חזה אווז, פרגית, ספייר ריבס טלה, בריסקט, מכסה אנטריקוט וריב סטייק.

האווירה בשפירא היא אווירה של מקום גדול ועם זאת ביתי. בעל הבית קיבל אותנו בכניסה והוביל אותנו למקומנו ותוך כדי רבבות של חובבי מעושנים אנשים אט אט לשולחנות ליד. מי היה מאמין שיש חיים בפתח תקווה? בתחילה התבשרנו שאנחנו יכולים להזמין יין ו/או בירה כמה שנרצה. לצערי אני נוהג, אז הסתפקתי בשליש ליטר של בירה. זו כבר סיבה טובה לבוא לפה שוב – לבשר יש טעם משופר כשמורידים אותו עם יין, וזה גם יותר כיף. המלצר הנחמד הסביר לנו על  התפריט, ומרוב סוגי נתחים, קצת התבלבל בשמות שלהם. העיקר שיהיו טעימים. לפתיחה קיבלנו פוקאצ'ה שמנונית וטרייה, סלט ירקות, סלט בורגול, וחמוצים מרעננים. נאכל קצת עכשיו, ונזכר בהם שוב כשכבר לא יהיה לנו מקום בבטן לסיב נוסף של בשר. הם לא מפריעים לאכול בשר, אלא להפך – עוזרים להוריד עוד ממנו, כמו משקה מרענן.

האסאדו של שפירא בר

המנה הראשונה הגיעה לשולחן, והפתיעה אותי בגדול – האסאדו היה עסיסי ועשוי באופן מושלם. 12 שעות של יחס נכון במעשנה עשו את שלהן. גם הארגנטינאי חשב כמוני, והוא מבין דבר או שניים באסאדו. גם הצ'וריסוס היו שומניות וטעימות, והיה להן את הקטע המתפצפץ הזה ברגע שנוגסים בהן. אולי הן קצת מתובלות מדי, אבל כיפיות וטעימות וזה מה שחשוב. כבר עכשיו הארוחה הזאת עברה את הציפיות שלי,  אני מוצא את עצמי מחכה בקוצר רוח לשאר סוגי הבשר שעוד רגע מגיעים.

סוגי בשר שהם לא פרה

המלצר האדיב והנחמד הגיש לנו את המנה השנייה וסיפר מה מונח על הצלחת: "יש לכם כאן פרגיות, חזה אווז, וספריס". לקח לי כמה שניות להבין שהוא התכוון לספייר ריבס, ותיקנתי אותו. כנראה שהיה כתוב לו ספריבס, אבל הוא לא הגה את זה נכון, ולא שמעו את ה-ב'. העיקר שהטלה היה טעים והתיבול מעליו היה מעולה. גם הפרגית הייתה טעימה מאוד יחסית לעוף, אבל ההפתעה האמתית הייתה ללא ספק האווז שהיה פשוט מושלם. הוא מפוצץ בשומן בחלקו החיצוני, והמעשנה עושה לו רק טוב כי היא גורמת לו להיות נמס בפה.

חזה של בקר וגב של בקר לקינוח

את המנה השלישית הגישה מלצרית חמודה, וגם היא קצת התבלבלה כשהציגה את המנה, אבל גם פה בסוף הבנו שיש לנו בריסקט, מכסה אנטריקוט, וריב סטייק, שגם הוא צמוד לאנטריקוט. שלושתם היו ממש טעימים והמשיכו את הקו ההתעלות מעל הציפיות שהיו לי, אבל אפילו אני כבר לא יכולתי לסיים את המנה. כל כך הרבה אוכל! אולי אם אשתה יותר יין אצליח יותר בפעם הבאה.

לסיכום חווית המעושנים של שפירא בר

פעם היינו צריכים לנסוע במיוחד לנתניה כדי להגיע למסעדה היחידה בארץ שיודעת להשתמש במעשנה, והיום התברר לי שגם בפתח תקווה יש מעשנה מצוינת, ואף כשרה. השירות היה חברי ומעולה. חבל שבבשר שעשוי כל כך טוב, המלצרים לא סגורים על השמות של המנות, אבל נסלח להם הפעם. אני בטוח שאחזור לפה פעם נוספת, וזה אומר שיהיה למלצרים מועד ב'.

*** המסעדה נסגרה ***