גילינו משפחת מעושנים חדשה שתסחוף אותכם מהרגליים!

זה ידוע שבאופנה כמו באופנה, אנחנו מפגרים בהכל. כך לדוגמה רק לפני עשור גילינו שכולם מעשנים בשר מסביב והתחלנו לאט לאט להצטרף לחגיגה. זה לא שלא היו כאן מעושנים לפני כן. באלברט היה שיפוד חזיר מעושן מסתובב מזה כמה עשורים, המזרח אירופאים הביאו את הדגים המעושנים והמעדניות של הרוסים הציבו שורות שורות של נקניקים מעושנים. אך כולם כאחד היו עד אז בטעם עישון סינטטי וגנרי למדי.

ואז מעשנים קטנים ועצמאיים עם מעשנות מאולתרות החלו פתאום לעשן נתחים מעניינים. לאט לאט צצו ארוחות מעושנות, סדנאות עישון ומוצרי עישון שהיו בטווח הזה שבין התעשייתי וההמוני לבין המעושנים שהתחלנו לטעום אצל חברים בבית. כך קמו להם שווקי הקרניבורים והפליאו ופתאום זה נהיה משהו שכולנו מכירים.

בחמשת השנים האחרונות המגמה עלתה שלב ובתי אוכל ומסעדות שמו את העשן במרכז העשיה והכלו להפוך מקומות של מעושנים. אלבמה, צ'ופ צ'ופ, באקארו, המעשנה בינום, המקדש האהוב ועוד רבים וטובים. אלו עסקים שלא הוסיפו קצת עשן למדורה אלא התמקדו בדבר אחד – תפריט של מעושנים. כעת גם באזור חולון צמח עסק חדש. השף ערן אבני ("הוק" לשעבר) חבר לחבורה שראתה לנגד עיניהם ספק מסעדה, ספק האנגר, ספק מעדנייה של מהגרים מזרח אירופאים שברחו לארה"ב והתעסקו בבשר, ויחד הם בנו קונספט של ארוחת טעימות ומעושנות. 

איש ההמבורגרים פוגש את משפחת שכטר

הם בדיוק סיימו את ההרצה ולקחתי את עידו משל לדייט מעושנים. התיישבנו מול הגריל ליד עמדת הצ'קר של השף שפרס מולנו כל נתח ונתח כדי להיות קרובים לצלחת ובעיקר לשמוע את הסיפור שמאחורי הסיפור המיתוגי.  בלב המטבח ניצב גריל אמריקאי ענק עם גזעי עץ שלמים ולצידו מעשנה עצומה ומודרנית שלאט לאט מחדירה את טבעות הטעמים לבשר.  לסיפתח נגסנו ב"בייקון" בקר (ממכסה אנטריקוט) ופסטרמה הודו מעושנת. למרות הנוכחות העזה של המלח בשני הנתחים שעברו כבישה ועישון בשיטות מסורתיות, הם התמלאו בהרבה טעם. הייתי חושב ללכת על נתח בקר זול יותר ל"גרסת הבייקון הכשרה" ולא מכסה אנטריקוט כיוון שטעם הבשר לא היה דומיננטי כמו שכבת הטעמים שנוספו בכבישה. הפסטרמה הייתה נהדרת ומכלול הטעמים היה מעולה. 

המשכנו לסבב הבא שכלל  חצי תחתון של עוף ונקניקיות מעושנות. הנקניקיות היו מעט יבשות מידי בשל הצלייה בתנור ומרקמן התקשח אך העוף בסיבוב הזה היה הכוכב של הארוחה בעיני. החלק של הפרגית והירך שמר על עסיסיות מופלאה ושכבות שכבות של טעם עשיר התלבשו עליו בלי להפוך את זה למשהו בעל טעם תעשייתי ומוגזם. 

בשלב זה הוגשו לנו גם כמה רטבי בית שלא אמורים לשחק תפריט אך האופי המזרח האירופי שלהם גע לי איפשהו במקום שאמור להיות בו הלב. חרדל-סלק (גרסה מתחכמת של חזרת), רוטב חזרת ושמיר, רוטב חרדל קליל, חמאה ירוקה וירקות כבושים ומותססים. לאלו מכם שאוכלים את זה רק בשביל הטעם, קבלו טיפ: הירקות האלו מאוד עוזרים לעיכול וחוויית האכילה הארוכה. היה שם איזה סלט של חסות שהשארתי לעידו ולא הייתי מוכן לצלם כי אנחנו קהילת המבורגר ישראל, אין כאן מקום לתועבה שכזו. 

נפרס מולנו אסאדו צעיר מאוד עם העצם והוגש בשכבה עשרה מאוד של ראב סודי ומושלם. ניסיונותי לזהות את מרכיביו כשלו פעם אחר פעם, במקביל הוגש גם נתח דנבר שהיה קצת אובר צ'ואי לעידו, אך אני הערכתי מאוד את מנעד טעמיו. לאט לאט השולחנות מתחילים להחזיק את הבטן. גברים פותחים כפתור מסביב, נשים עושות פרצופים מוזרים לסטורי וכופות על הבחור להשאר מרוכז בסלולרי בלי לזוז למשך שעה. זה לא ברביקיו אמריקאי בלי הבריסקיט – החזה שכל כך פופולרי בתחום העישון. הבשר תפס טעמים נהדרים ושורות עדינות של שומן הוסיפו לתחושת הפודגזמה הכללית. היה כאן בעיקר הרבה מאוד בשר בטעם נהדר ומדויק. 

כמה ביסים אח"כ והגיע הכבש, שדרת צלעות כבש ארומתיות מאוד ששילבו את הארומה הטבעית של הכבש עם ארומה מעושנת מעולה. עידו טוען שמדובר בכוכב של הערב, אך אני עדיין בעמדה שלקחת עוף מאעפן ולגרום להיות טעים הרבה יותר מאתגר וקשה לביצוע מלקחת טלה ולהפוך אותו מטעים למושלם. הכבש השני הגיע מהכתף, שליפה של כמה עצמות וקיצוץ על הסכין הפכו אותו לערימה מהבילה של עושר מעושן, עם ביס כזה הייתי מוכן להמשיך לאכול אותו עד יומי האחרון.

משפחת שכטר – השורה התחתונה

משפחת שכטר, זה מקום חדש ומגניב של מעושנים ששם לפחות כרגע את כל כובד משקלו על טעמים טעימים ופחות על הווייבס וכל מה שקורה בעיר הגדולה. אני רק מאחל להם לשמור על יציבות ועל הרמה שהם הציבו בערב הבכורה אליו נקלענו. הם תפסו מקום בשורה הראשונה של מוסדות העשן בארץ אך אנחנו יודעים מה קורה בתחום המסעדנות היום ועד כמה זה קשה לשמור על זה  לאורך זמן. השף ערן אנבי עשה עבודה יוצאת מן הכלל בסרוויס שלנו ובאמת אפשר לומר שלא היו נפילות לאורך כל הארוחה. 

כרגע היו רק ברזי גולדסטר ומכבי ואני מצפה ומפציר בעסק להביא בירה שתחמיא לארוחה הזו ותלווה אותה בצורה ראויה. אם יש משהו שיגרום לי להפוך לאנין יין זה רק בירה מביכה. אז כן. רוצו לשכטר. קצת מחירים: 150 ₪ לארוחת 3 מנות, 190 ₪ לארוחת 5 מנות ו-230 ₪ לארוחת 7 מנות. הכמות מושלמת. הרמה טובה והשירות חייכני ואדיב. אל תשכחו לתייג אותנו כדי שנשמע אם אהבתם. hamburgers.of.israel יענו קהילת המבורגר ישראל. הבשר כשר אך המקום מגיש גם רטבים וקינוחים חלביים ופתוח בשבת. 

שם: משפחת שכטר. כתובת: שד' ירושלים 210 , פארק פרס, מתחם לה פארק, חולון. כשרות: לא כשר. שעות פעילות: ב'-ש' 12:00 – 6:30.

ליצירת קשר ומידע נוסף מאיזי