הטחנה – יואב יצא לחפש המבורגר עם נוף ללבנון וגילה הפתעה מסקרנת

יואב גיל-לביאנט,

איך אתם מתאוששים מסדר פסח? אצל יואב ההתאוששות כרוכה בטיול קצר וכמובן המבורגר. אחרי דיון קצרצר עם קבוצת מביני עניין הוא נסע למטולה, מהסיור הקטן יצאה הפתעה שגילתה לו – משהו טוב קורה במושבה הצפונית.

בקתת הטחנה – או איך בכלל הגעתי למטולה?

יום אחרי הסדר, והבטן שלי ביקשה לקום מהספה ולעשות משהו כדי להצליח להוריד את כל האוכל מארוחת אמש. קראתי לאמא כדי לבלות קצת זמן איכות. המטרה – למצוא מסלול קליל שאפשר לעשות גם עם האוטו, בלי הרבה אנשים אבל לא רחוק. ב-15:00 נכנסו למכונית המשפחתית ורשמנו בווייז "מרגליות". מושב מרגליות, למי שבמקרה או בטעות לא מכיר, הוא מושב שנמצא מעל קריית שמונה, צמוד לגדר המערכת. משם, התגלגלנו בדרך הנוף עד למטולה. חיפוש זריז של מסעדות מומלצות באזור באינטרנט ובקבוצת הווצאפ של קה"י, ישר הקפיץ לנו את הטחנה. מסעדת הטחנה יושבת ברחוב הראשונים במטולה (שדרת בתי אבן במרכז המושבה) בצמוד לבית הראשונים. בעוד שהצד שפונה אל הרחוב מחופה באבנים המקוריות, הצד שפונה אל העמק, בנוי מחלון זכוכית אחד גדול שמאפשר תצפית על הרי נפתלי ועמק החולה – מה שנקרא ארוחה עם נוף תענוגות.

הטחנה - המבורגר מומלץ במטולה

ברגע שהמארחת הושיבה אותנו הגיעה המלצרית וסיפרה לנו על הספיישלים של אותו יום. ההתלבטות הייתה בין הספיישל היומי – אסאדו בבישול ארוך ברוטב פלפלים, לבין ההמבורגר של הטחנה שמיד משך את עיניי בגלל התערובת הלא רגילה של בשר צוואר ואסאדו. ההכרעה נפלה – הזמנתי את ההמבורגר (בכל זאת יש לי תפקיד פה בקהילה), בתוספת גבינה כחולה. אמא החליטה ללכת על סולידי והזמינה את מנת סטייק הסינטה. למנה ראשונה הזמנו קרפצ'יו פילה כדי לפתוח את הארוחה עם הנאה קטנה.

הבשרים וההמבורגר של הטחנה

הקרפצ'יו הגיע ראשון ואיתו הבקשה, להודיע כשנרצה להעלות את הבשר על האש. במבט ראשון נראה שהקרפצ'יו חתוך בצורה גסה והחתיכות נראו עבות, עם הביס הראשון, החששות נעלמו כלא היו. הכבישה הארוכה של הקרפצ'יו אפשר לו נימוחות והתמוססות בפה בלי שהטעם ישתלט. המנה הוגשה עם חתיכות פוקצ'ה קלויה, שלטעמי הייתה הולכת הרבה יותר טוב עם הבשר אילו הייתה טרייה.

הקרפצ'יו של הטחנה

כעשר דקות לאחר הבקשה להתחיל עם העיקריות הגיע גם ההמבורגר של הטחנה. הלחמנייה הייתה גדולה מאוד אבל מבריקה ועגולה, כך שלא כל כך הפריע לי שהיא תהיה חלק נכבד מהמנה, על הקציצה הוספתי מעט צ'ימיצ'ורי לתיבול הביס. ביקשתי את ההמבורגר במידת מדיום, אך המלצרית התעקשה שבגלל התערובת המיוחדת דווקא מידת עשייה של מדיום וול תטיב עם הקציצה. הביס הראשון לא היה מלהיב כמו שציפיתי, למעשה טעם הבשר כמעט ולא היה מורגש והורדרדות שאני מכיר לא הופיעה בגלל מידת העשייה. הביס השני תיקן את החוויה, פתאום הנגיסה בקציצה הרכה (בזכות נתח הצוואר בתערובת) שינתה מראה. הטעם המתקתק של האסאדו התחיל להופיע ואחריו טעם בשרי גס של צוואר. אחרונה, הגבינה הארומטית השאירה בסוף הביס מעין ניחוח מעושן. כל ביס בהמשך היה מעט שונה, פעם האסאדו מורגש יותר, פעם הצוואר ופעם הגבינה. אפשר לומר שההמבורגר של הטחנה היה טיול טעמים בפני עצמו.המבורגר עם תוספת גבינה של הטחנה

רגע, זה לא הכל. הסינטה הוגשה, כמו כל מנות הסטייקים במסעדה, על פלנצ'ה רותחת. היא הגיעה במידת מדיום מדויקת שאפשרה לבשר להיות בעל מרקם וטעם, אך לא אפשרה לסיבים של נתח השריר להפריע לבליסה. לבשר היה טעם טרי ועסיסי, מהסוג שממלא את חלל הפה במיצי עונג (מה שמוביל למסקנה הבלתי נמנעת שמדובר אכן בנתח טרי ולא קפוא/מופשר). מדובר בנתח איכותי, שקיבל טיפול ראוי והעניק בחזרה שפע של טעם.

פרידה קשה

לאחר סיום המנות הזמנו לקינוח מלבי משמנת מתוקה, שהיה טעים מאוד, ונשארנו לבהות בחלון הגדול בצד המסעדה עוד כחצי שעה לפני שהחלטנו ללכת. לא יכולנו לעזוב בידיים ריקות וקנינו קילו של בשר טחון מתערובת ההמבורגר (70 ₪ לקילו) וקילו של סינטה טרייה (150 ₪ לקילו). לסיכום, בפעם הבאה שאתם מתכננים נסיעה לצפון, שקלו חישוב מסלול מחדש ועברו במסעדת הטחנה במטולה, זה יעשה לכם טוב.

כתובת: רחוב הראשונים 1, מטולה. כשרות: לא כשר. שעות פעילות: ב'-ש' 10:30-1:00. גישה לנכים: יש.