אווזי חוצות המפרץ – היום שבו ניר רזניק הגיע לשפל מדרגה מסוג חדש, בשביל המבורגר

בארצנו היפה קיימות המון מסעדות סוג ב' שמושכות יום יום לקוחות חסרי ישע אל האפלה שבפנים, עמוק אל תוך הבטחת הסיפוק של מזונות לאו דווקא מהשורה הראשונה, אך עדיין פחות או יותר טעימים במידה שאתם תגידו לעצמכם שסבבה לפחות סגרנו את החשק למנת הבשר. היום אני אספר לכם על מקום שכולם מכירים, וכבר ראיתם את זה השם שלו בכותרת אז אין לי מה להסתיר שכתבכם הנאמן הלך לאווזי.

הגעתי לסניף אווזי חוצות המפרץ בקניון חיפה באיזה יום שבת בצהריים, הייתי בשוק, מה בשם אללה גרם לכל כך הרבה אנשים להחליט לבוא ליהנות מארוחת הגריל הכי בינונית שאפשר למצוא, ועוד באחד המקומות המדכאים ביותר על הפלנטה? (אני מדבר על הקניון). יש הרבה נקודות שאפשר לבקר בהם את אווזי, אבל מתוך יושר מקצועי אני אמנע מעצמי לספר לכם, קוראי היקרים, שנכנס לי עציצון פלסטיק לאוכל, שכמעט חטפתי סכרת מהלימונדה, ושאפילו הפיתות בטאבון שהם כלכך מתגאים בהן, טעימות כמו שילוב מוזר של קלקר עם קרטון. אבל לא הכול באמת כזה גרוע, המג'דרה סבבה ואפילו הפלאפל נחמד ביותר, אבל שורה תחתונה, זה פשוט לא שווה את זה.

אז למה אני כותב על אווזי בכלל?!

בזמן שישבתי במסעדה ודפדפתי בתפריט שמציע מנות בעלות כמות קלוריות מדודה, נתקלתי באופציה להזמין המבורגר, ולאחר שיחה קצרה עם חברי לקהילה החלטתי לאזור אומץ וללכת בעקבות הקולגות שלי שעשו כתבה על המבורגרים בעלי מקורות בעייתיים, ככה גם אני צריך לבלות כמה שעות טובות בשירותים למען היושר העיתונאי שלי (תכלס בשביל הצחוקים).

ההמבורגר של אווזי (אם אפשר לקרוא לזה ככה) – תדמיינו לכם המבורגר מושלם, מידת עשייה שמתאימה בדיוק לרצונכם, תוספות מעניינות שמגרות את כל חושי הגוף לעוד, לחמנייה רכה, ירקות טריים ורטבים ליד בשביל לגוון את הטעמים בפה. עכשיו תדמיינו את ההפך הגמור, ויש לכם את ההמבורגר של אווזי. אין לי מה להגיד שהתמונות לא אומרות בשבילי, ועוד הקפדתי לנסות ולצלם הכי יפה שאפשר את המנה, אבל פשוט, ככה זה נראה.

בואו נדבר לרגע על ההגשה. הצלחת הגיעה סדוקה וגדולה מידי למנה כזאת, בתוספת לעוד בעיות במחזיק הרטבים שאעסוק בהם מאוחר יותר. אני לא בא לרדת על המסעדה בגלל שלא אהבתי את הצלחת, אבל אתם חייבים להבין משהו, הגשה טובה צריכה להיות כזאת שמדגישה את המנה, העיקר של המנה לא נמצא בצלחת שהמלצר מביא, אבל בהרבה מקרים זה יעשה את ההבדל בין המבורגר שמעלה לך בנחיריים ריחות זימה, לבין המבורגר שמרגיש כמו משהו חסר סבלנות שרוצה לסיים איתך בשביל ללכת הביתה כמה שיותר מהר.

והירקות? וואלה לא משהו, מלפפונים חמוצים שחתוכים עבה לצד שלל קטן מאוד של ירקות חסרי טעם, עדיף היה לקחת את אחד מהסלטים שעל השולחן. אבל זה עוד ניחא, בוא נתעסק לשנייה בלחמנייה שהייתה קשה וספוגה בנוזלים שלא כל כך ברור לי מאיפה הגיעו, וכן, היא הייתה גם ספוגה בנוזלים וגם קשה כמו אבן. במחלקת הרטבים הוגשו לי ארבעה רטבים, כל אחד בצבע שונה ומוגש בצלוחית אחרת. לא הצלחתי להוציא את הרוטב, המזלג שקיבלתי היה גדול מידי לחורים הקטנים שהחזיקו את הרטבים בצד, כנראה שאמורים לטבול פה איכשהו.

אבל בואו נעזוב את זה בצד, בסופו של דבר טבלתי את ההמבורגר בכוח באחד החורים וקיוויתי לטוב. אתם בטח חושבים שאווזי מגישים רוטב שום, אלף האיים, ברביקיו וצ'ילי, אבל תנו לי לגלות לכם משהו, כל אחד מהרטבים בלי יוצא מן הכלל היה חריף ובלתי ניתן לאכילה (לפחות עבורי). אני בטוח שהרטבים היו מעבר לתאריך התפוגה או לפחות לא בשיא התקינות, אחרת למה שהכל יהיה כל כך חריף? אם משהו באמת גרם לי להבין שהמנה הזאת לא רצינית, אלו הרטבים. ולגבי הבשר? שתי חתיכות בשר במרקם צמיגי נכנסו לי לפה בין הלחמניות אבן-נוזלית הזו ושתיהן היו בין הדברים הכי מוזרים שטעמתי. הבשר היה קשה כמו סוליה ולאכול אותו היה למשימה קשה במיוחד, שבסופה התגמול היחידי הוא בילוי נעים בבית הכיסא.

לסיכום "חווית" אווזי חוצות המפרץ

לא באתי לגרום לכם לברוח מהמראה של אווזי, כמו שאמרתי כבר, הפלאפל ממש טעים! אבל לפחות עשיתי את חובתי כאזרח בכך שאני מזהיר אותכם קוראים יקרים מפני אחד ההמבורגרים הכי גרועים בעייתיים שנתקלתי בו וש-45 ₪ יכולים לקנות לכם. אני פונה ללב שלכם, בבקשה אל תעשו את הטעות שלי.

שם: אווזי חוצות המפרץ. כתובת: החרושת 26, חיפה. כשרות: כשר. שעות פעילות: א'-ו' 11:30-03:00.

ליצירת קשר ומידע נוסף מאיזי