רינת גרשפלד בודקת את הסניף הצפוני מבית בוקששתר

רינת גרשפלד, כתבתנו לענייני צפון והמבורגרים, החליטה שהגיעה הזמן לבדוק את סניף בלאק חיפה בשבילכם (כמובן). היא מצאה שם חוויה שווה, עיצוב ושירות נהדר.

ביום שבת עלה הרעיון של לעשות משהו שונה ובמקום ארוחת הצהריים הרגילה והשגרתית, לצאת וללכת לאכול במסעדה טובה. טלפון קצר לגיל, הוביל להחלטה לבדוק את מסעדת בלאק חיפה שבקניון לב המפרץ המחודש. בשיחה עם המסעדה התברר שכל המקום מלא, ויש מקומות פנויים רק בשעה שלוש וחצי. ואכן שהגענו למקום, המסעדה הייתה הומה באנשים, על שולחנות שחורים עגולים התכנסו משפחות שלמות, בשולחנות הקטנים יותר נחגגו ימי הולדת, ואנחנו הובלנו ע"י המארחת החייכנית לחלק של המסעדה שבו מוצבים בות'ים פרטיים. העיצוב של בלאק חיפה משתמש בצבעים חזקים של שחור ואדום השולטים במרחב, משובצים באורות ניאון צבעוניים. בעיקר תפס את תשומת לבי, בר המסעדה שהיה זוהר וצבעוני במיוחד.

טעימות ראשונות ותענוגות קטנים

חצילים בגריל עם רוטב צ'ילי וטחינה (39 ₪) – זאת קלישאה ישראלית, אבל אני מתה על חציל בטחינה, מה לעשות תהרגו אותי. אני אומרת שאם אין מסעדה בישראל שלא מגישה את הירק הנפלא הזה בתצורה זו או אחרת, החציל יכול בקלות להפוך למדד שבו ניתן לבחון את איכות המסעדה. אם להיות כנה, חששתי מהשילוב של רוטב הצ'ילי בטחינה, אבל התוצאה הייתה נפלאה, רוטב נימוח חריף מתוק, שהשתלב נפלא עם בשר החציל. כל העושר הזה הוגש על מעיין פיתה שספגה לתוכה את הרוטב. גיל ואני הסכמנו שזוהי פתיחה נפלאה לארוחה, רק אחרי שסיימנו את כל הצלחת, הגיע החשש, שרגע, בעצם לא יישאר מקום להמבורגרים.

צ'יפס בטטה מוגש עם רוטב צ'ילי מתוק ורוטב טרטר (35 ₪) – צ'יפס בטטה היא מנה טריקית לאכול במסעדה, כי רוב הפעמים תמצאו את עצמכם אוחזים בחתיכת בטטה שומנית ספוגית המתיימרת להיקרא צ'יפס, וכל קשר בינה לבין צ'יפס אמיתי הוא מקרי בהחלט. דבר זה נובע (חלקית) משום שלבטטה יש כמות נמוכה יותר של עמילן מאשר לתפוח אדמה ואי אפשר להתייחס אליהם באותו האופן. טיפ בישול מהשף הקולינרי אומר שאם רוצים להכין צ'יפס בטטה מהיר, יש לבשל את הבטטה חצי בישול ולהכניסה לשמן רותח, כך מתקבל צ'יפס רך מבפנים ופריך מבחוץ. בלאק חיפה הפתיעו בצ'יפס הבטטה, שהיה רך בפנים וקראנצ'י מבחוץ, ותובל באופן מצוין. לצ'יפס התלוו שני רטבים רוטב צ'ילי מתוק ורוטב טרטר (רוטב על בסיס מיונז שמכיל בד"כ צלפים, מלפפונים חמוצים, מיץ לימון שמיר ותבלינים). עצה שלי, שימו בצד את הרוטב צ'ילי, ותתרכזו ברוטב הטרטר שליווה באופן משולם את הצ'יפס. גיל דרך אגב נשבר באמצע המנה, אני המשכתי עד (כמעט) סופה באומץ.

ומה עם קצת בשר?

באן בורגר (29 ₪) –  זאת הייתה המנה החלשה ביותר בכל הארוחה. המבורגר סינטה (100 גרם) מוגש בתוך לחמניית באן (לחמנייה שמקורה בסין, היא מאודה ואינה מכילה ביצים, מכאן צבעה הלבן) עם רוטב סאטה. אני בעד אימוץ טרנדים, בעיקר כי מסעדה שלא מחדשת בימינו נשארת מאחור. אבל נראה כי הטרנד התל אביב של לחמניית הבאן שצץ בכל מקום, לא צלח טוב בחיפה. הלחמנייה הייתה ספוגית, קשה ללעיסה ובקושי הצליחה להתמודד עם ההמבורגר (שהוגש מעט יבש) שאיים לחמוק ממנה החוצה מספר פעמים לא מועט. דרך אגב, למי שאוהב רוטב סאטה, זאת כן יכולה להיות פתיחה מעניינת לארוחה, היא רק דורשת שיפור. רגע לפני המנה העיקרית, ללוות ארוחת המבורגרים עם בירה או יין? יש שני צדדים לדיון הלא ממש סוער הזה, שמסתכם מצד אחד ב"יין משאיר יותר מקום לבשר",  ומהצד השני, "אבל אין כמו בירה ללוות המבורגר". המערכה הסתיימה בניצחון המסורת, וכוסות של בירה קרה הונחו על השולחן, טובורג לגיל ולף בראון בשבילי.

מה-בורגר של בלאק חיפה (59 ₪)

בלאק חיפה ללא ספק נותנת לנו מבחר לא פשוט של המבורגרים להתלבט בינהם. התלבטנו בין הברי-בורגר (המבורגר בקר במילוי גבינת אגוזי ברי) שכבר יצא לי לטעום בסניף הבלאק בראשון לציון. לכל מי שאוהב/ת את גבינה ישירות בתוך הקציצה עצמה, מובטחת לו קציצה נימוחה וטעימה במיוחד. גיל פחות התלהב מהרעיון של הפופאי-בורגר שמכיל שילוב בין בקר תרד ואגוזים, אז החלטנו לטעום ראשית את המה-בורגר ולאחר מכן את הפיקניה.

המה-בורגר הוא המבורגר מבשר טלה, מוגש עם עשבי תיבול ותיבול שיותר מזכיר קבב, ולי אישית אין שום בעיה עם זה. נגסתי בחדווה בהמבורגר שהוגש בדרגת מדיום לבקשתנו, התערובת הייתה קצוצה יחסית גס והשתלבה היטב עם עשבי התיבול. את הקציצה מומלץ לתבל בטחינה כדי לקבל את האפקט המלא. כתוספת אכלתי את ההום פרייז (19 ₪) שהיו חביבים, אבל לא השתוו לצ'יפס הבטטה הראשוני. הרגשתי כי ייבשו יתר על מידה על תפוחי האדמה, והרוטב לא היה מספיק עוקצני כפי שהום פרייז צריכים להיות.

המבורגר פקנייה (65 ₪) – מזמן רציתי לנסות את ההמבורגר הזה של הבלאק. אני מאד אוהבת פיקניה ויצא לי לאכול את הנתח הזה, שלצערי לא מוכר מספיק בארץ, בדרך כלל במסעדות בשר דרום ארגנטינאיות. אז למי שלא מכיר – נתח הפיקניה (שפיץ צ'ך) הוא נתח עסיסי, מלא טעם אבל לא שמן במיוחד. לכן צריך לדעת לעשות אותו פרפקט על האש. הגריל מן ללא ספק ידע את העבודה שלו בבלאק. הקציצה שנקצצה יחסית דק, יצאה עסיסית, במידת עשייה מדיום, כך שהטעם של הנתח המקורי נשמר.

קינוחים ונהנים 

ברולה מטורף (38 ₪) – לקרם ברולה של הבלאק יש פוטנציאל להפוך לקינוח האהוב עליי במיוחד. הקרם מצוין, והמנה כללה מלוא החופן של בננות מקורמלות (משולהבות ברום). משחק כיפי בין הקור של הברולה והבננות ששחו ברוטב חם ומתוק. אך למה נשארנו ברמת הפוטנציאל? בשל הטווילים, שלמרות שהם אכן היו דקיקים, היו בלתי אפשריים לשבירה והוזזו אחר כבוד לפינת הצלחת. זה עדיין קינוח שאחזור אליו, אבל בואו נמצא פתרון לטוויל.

הקובייה הבלגית (38 ₪) – קובייה זה לא, אבל קינוח מעולה זה כן. זאת הייתה דרך שוקולדית וטעימה במיוחד לסיים את הארוחה. עיגול של מוס שוקולד בציפוי שוקולד מריר, מונח על גבי ביסקוויט אגוזי לוז וקראנץ’ טעים. אחרי שפיצחנו את המעטפת החיצונית, הכף שלנו פגשה מוס, שבסופו הייתה הפתעה נעימה של קראנץ' אגוזי לוז שנתן קונטרה לרכות של המוס. בתפריט נטען שזה קינוח פרווה, אני לא קונה את זה. זה היה יותר מדי טעים בשביל להיות קינוח פרווה.

בלאק חיפה – לסיכום החוויה 

רשת בלאק היא רשת ארצית וככזאת יש בה סניפים פחות טובים וסניפים יותר טובים. יצא לי לאכול בסניפי הרשת בסינמה סיטי גלילות, תל אביב, רמת גן וראשון לציון (נו, אני מבקרת המבורגרים, למה ציפיתם?) וסניף בלאק חיפה ללא ספק, גם מבחינת האוכל, גם מבחינת העיצוב וההשקעה במסעדה וגם מבחינת השירות המצויין שקיבלנו, הוא הסניף הטוב ביותר של הרשת, או לפחות מתחרה עיקש במיוחד לסניף של הסינמה סיטי גלילות. מבחן הטעם של רינת: טוב מאד.

שם: בלאק לב המפרץ. כתובת: שדרות ההסתדרות 55 חיפה, קניון לב המפרץ (קומה 2). כשרות: לא כשר. שעות פעילות: א'-ש' 12:00 עד אחרון הלקוחות.