גם טעים גם חברתי – מסעדת ויצ'י ברעננה השביעה וריגשה את אלעד

אלעד גור-אריה,

רעננה היא אולי אחת הערים היותר משעממות בישראל. עיר של מיוממים (קומיוטרז, בלעז), בעיקר בתי קפה, פארק ענקי וכביש 531 שמצלק אותה לאורכה. אז מה כבר יש לה להציע לגרגרן יומרני שכמותי? מסתבר שמקום אחד הצליח להשאיר אותי גם שבע, גם מרוצה וגם מלא הערכה למפעל חברתי קטן, אבל ראוי להערצה. ויצ'י הקטנה שעושה דברים גדולים.

אז איך הגעתי לרעננה?

ביקור ערב בהרצליה אצל אסף העלה שלאף אחד מאתנו אין כוח וחשק לנסוע לתל אביב-יפו בשביל לאכול. התחלנו לחפש מה שווה ביקור באיזור ותוך כדי שיטוט באינטרנט נתקלנו בתפריט של מסעדת ויצ'י ברעננה. המבחר היה מבטיח, ונראה שמבוסס בעיקרו על תפריט אמריקאי (המבורגר, סלופי ג'ו ובראוניז לקינוח). בדיקה ב'ווייז' העלתה שתוך 10 דקות אנחנו יכולים להיות שם. אז נכנסו לאוטו, התנענו, שילבנו הילוך, נתנו גז וקצת שפשפתי את הטמבון, אבל זה סיפור לפעם אחרת. יצאנו לדרך.

קצת על המקום

אז ויצ'י ממוקמת בצנטרום של המידל של האמצע של רעננה, במרכז רחוב אחוזה. באופן די מפתיע, מצאנו חניה באחד הרחובות הסמוכים וצעדנו למקום. מסעדה קטנה, 5-6 שולחנות בפנים ועוד כמה במרפסת, דלפק קטן, מטבח ותפאורה של הרכבת התחתית של ניו יורק. דווקא נחמד לעין. התיישבנו ועיינו שוב בתפריט, אולי משהו התחדש בשעה האחרונה. לשולחן ניגש מלצר והציג את עצמו (מתן, אם תהיתם) ושאל אם נרצה לנסות קודם כל את הסיידר האלכוהולי. הסבר קצר על הסיידר העלה שהוא מיוצר במבשלת בוטיק מקומית ועל כן החלטנו שננסה… שמעו, אחלה פתיח לתיאבון. מרגישים את הסיידר, מרגישים את האלכוהול, אבל זה לא מעיק כמו בירה, למשל.

סיידר תפוחים אלכוהולי בייצור מקומי - ויצ'י רעננה

התייעצנו עם מתן (שאפו על הסבלנות, הייתי די קרציה) ולאחר מכן עם עידן, בעל המקום, שלימד אותנו שאת כל המנות מכינים במקום באופן עצמי (יש להם מעשנה משלהם, ואת הקורנביף כובשים ומעשנים במקום). אנחנו הגענו בשביל ההמבורגרים (לפחות בביקור הראשון) אז לקחנו לפתיחה את מנת כנפי העוף (מגיעות ברוטב סילאן, צ'ילי וסויה על הגריל, 26 ש"ח) ולעיקריות בחרנו בהמבורגרים מהתפריט. אני הלכתי על ה'לונג איילנד סיטי' (מגיע עם צ'ילי קון-קרנה ורוטב ברביקיו מעושן, בנוסף לירקות הקבועים – 47 ש"ח לקציצה של 220 ג') ואסף בחר ב'קורונה' (מגיע עם סלסה חריפה *מאוד* ומיונז שום, 42 ש"ח לקציצה של 220 ג'). הצ'יפס כלול במנה, לידיעתכם. לקינוח הלכנו על הבראוניז, שנעשה בשילוב חמאת בוטנים. מבט חטוף על הקהל הראה שרובו מורכב ממקומיים, בעיקר אנגלו-סכסיים, שהגיעו משפחות משפחות לשבת ולאכול במקום. בד"כ מקומיים אוכלים איפה שטעים… כבר נראה מבטיח.

אז לגבי המנות של ויצ'י

כנפי העוף הוגשו ראשונות לשולחן. מערום נחמד המוגש עם… רגע… מה זה ליד? מקלות גזר?! יודעים מה? דווקא היה נחמד לתת ביס לכנף שמנמנה ומתקתקה שבדיוק ירדה מהגריל ואז לנגוס בגזר. מנה כיפית לפתיחה ומיונז השום שמוגש לצידה מסייע לגזר הכל-כך-לא-קרניבורי להשתלב עם הכנפיים. אפשר ואף רצוי לתת לרוטב שעוטף את הכנפיים קצת יותר עוצמה ע"מ שהטעם יישאר עם הביסים ואז המנה מושלמת.כנפי עוף של ויצ'י

כשמכינים צ'ילי קון-קרנה כהלכתו, מדובר באחד התבשילים הטעימים ביותר שידעה נפשו הרעבה של כל קרניבור. השילוב של הצ'ילי עם המבורגר שנעשה באהבה מביא מנה שכזו לגבהים חדשים. לא היה אכפת לי בכלל שכולי נמרח ברוטב של הצ'ילי. נהניתי לאכול ולתת ביסים לבשר עם הבשר. ההמבורגר היה טעים לכשעצמו ועשוי במדיום-רייר הכי מדויק שיש. הפעם, בניגוד לעבר, לא הוצאתי את הירקות מהמנה. היה מוזר קצת לאכול חסה ועגבניה אבל הן השתלבו נהדר במרקם הטעמים (ד"א, הבוריטו המקסיקני משלב בד"כ חסה עם צ'ילי וסלסה). ה'קורונה' החריפה התגלתה כחריפה בהחלט. מי שאוהב חריף יעוף על המנה הזו. מי שבעייתי עם חריף, מוזמן להתנסות בשאר המנות שהמקום מגיש, הוא בוודאות לא יתאכזב. מנה לאמיצים, אבל טעימה בהחלט.ההמבורגר של ויצ'י

הצ'יפס המוגש עם המנה הוא מהסוג המוכר מהמסעדות, אבל מהסוג הטוב. הצ'יפס היה קראנצ'י ובשרני ואפילו אנטי-צ'יפסאי שכמותי חיסל כמות מכובדת ממנו. ואחרי שחיסלנו את מה שצריך, הגיע הרגע למתוק בפה – ואז הגיעו הבראוניז. הבראוניז… הו, הבראוניז… השילוב של הקקאו עם חמאת הבוטנים (שילוב שאני אישית מת עליו) היה מדויק. תחילת הביס מתוק, המשכו מלוח, הכל פריך קצת ואז נימוח. בראוניז מהטובים שאכלתי.

בראוניז עם חמאת בוטנים - קינוח כהלכתו

סיום מפתיע עם תרומה לקהילה

מסתבר שבמקום פועל מפעל 'תעביר את זה הלאה'. סועדי המקום מוזמנים לקנות ב-40 שקלים חדשים קופון לארוחה המיועד לחיילים בודדים (הידעתם? רעננה היא מהמובילות בתמיכה בחיילים בודדים בישראל). על הקופון כותבים ברכה לחייל/ים ותולים על לוח מודעות בכניסה למסעדה. חייל בודד אשר מגיע למסעדה רשאי לתלוש קופון ולקבל תמורתו ארוחה מלאה, הכוללת מנה בשרית, תוספת ושתיה קלה. אסף ואני לא התלבטנו אפילו לדקה, וקנינו שלושה קופונים, כתבתו ברכות ותלינו על הקיר. אני מוריד את הכובע בפני עידן, בעל המסעדה (שניגש להודות לנו באופן אישי על התרומה), על הכפפה שהרים וקידם. באמת כל הכבוד!

סיכום

היה כיף, היה טעים, היה מרגש. קצת לפני שהלכנו, הודינו למתן על שירות אדיב (מסכן, הסמיק הילד) ויצאנו לנו חזרה אל הרחוב הסואן, שבעים, מרוצים ועם הרגשה טובה בלב, שהעברנו את שלנו הלאה. ולחייל או לחיילת שיתלשו את הקופון של אסף או שלי, אני מאחל בתיאבון. מבטיח לכם שתצאו שבעים ומרוצים כמו שאני יצאתי.

*** המסעדה נסגרה ***