דווקא בערד גילינו נקודת אור ביום שחור

צבא, מטווחים, קצינים על הראש. מה יכול להיות טוב יותר מהמבורגר עסיסי, אחרי עוד יום של זילזול בבטן ואכילה בחדר האוכל הצבאי? לצערנו ה'קצינים על הראש' היו צריכים לבוא, כי בתכלס הם יזמו את הבילוי, אז כראוי לקבוצת חיילים עם משמעת וכבוד, ענינו להזמנה החגיגית בכן המפקד! בפקודה עלינו על הטיולית. מעולם לא חשבתי שאשמח להגיד משפט כזה, אבל הפעם המשימה היתה חיובית – יצאנו לגלות האם בלב ערד מסתתרת לה פנינת המבורגרים אזורית?

מוזה, נעים להכיר

מוזה הוא פאב עתיק ותיק, אשר מתגאה ב-40 שנות פעילות תוססת והשקיית כל תושבי האזור שמתייבשים במדבר הצחיח. מי שנכנס לפאב לא יכול שלא להתפעל מהמראה המרהיב והעיצוב – כל פיסת קיר או תקרה מכוסה בצעיף כדורגל שונה, שורה מרשימה של בקבוקי אלכוהול מונחים על מדף מעל הדלפק, כוסות בירה תלויות מתחתם, והאווירה במקום לא משאירה לך ברירה אלא להזמין משקה. למרבה הצער, או שאולי המזל, נזכרתי שלידי עומדים קצינים, אז חזרתי למציאות וניגשתי לאוכל.

לצערי, המשך היום הוא קצר והמלאכה מרובה, לכן באתי לתת עבודה עם ההמבורגר ולהסתלק במהירות. פתחתי את התפריט ממוקד מטרה, אך זה לא היה פשוט בכלל – מספר עמודים שלא היה מבייש סיפור ילדים, ובכל אחד מהם שלל מנות מגוונות ומפתות. אבל אני הייתי חזק וגיבור, וכשהגיע המלצר עמדתי בהבטחתי והזמנתי רק המבורגר (59 ₪) שמוגש עם איולי, בצל מטוגן, וירקות חתוכים בצד, בשביל שתשים רק אם בא לך. בנוסף הגיע לי גם תוספת לבחירה – קל שטוגני הבית, כדי לבדוק מה הבית הזה שווה. לפתע מזווית העין קרצה לי מהתפריט אהבת חיי וכלתי לעתיד – גבינת העיזים (14 ₪) ,שלא יכולתי שלא להוסיף אותה לשולחני. רגע לפני האוכל, הגיע הזמן שאספר לכם על מצטיין הערב – המלצר התותח, שניהל הזמנה של 15 אנשים בהצלחה רבה, והרשים את כולנו ביכולות סדר וניהול יוצאות מן הכלל!

אמרת אוכל, לא?!

צודקים. אז הגיעו המנות, אחת אחרי השנייה, והיה זה מחזה מדהים, השולחן התמלא בהרבה צבע ושמחה. בתיאום מדויק וקריאת לחיים, כל הסועדים הרימו את הפרות הטעימות שלהם והכניסו אותן לפה. יאמייי, איזה כיף! כמה טוב זה לחזור לתחביב האהוב. אמנם הבשר היה יכול להיות קצת יותר איכותי, אבל כלתי לעתיד נתנה הצגה והשתלטה על העניינים, ובזכותה המנה היתה טעימה ומהנה. זה נכון שהטעם היה טוב, כי בכל זאת מדובר בהמבורגר, אבל בתאכלס המנה לא היתה מספיק איכותית בשבילי – טוגני הבית היו מפוצצים בפפריקה ולא עמדו במבחן, הבצל מטוגן היה לא יותר מחמוד, האיולי בכלל לא הורגש והמלפפון הרגיל על פני החמוץ לא היה תגלית השנה.

אז רגע, לבוא או לא?

אם פתאום מצאתם את עצמכם באזור ואתם רעבים או צמאים, ברור שתבואו – למוזה אין ממש מתחרים ולא תמצאו מקום ראוי יותר לפנק את בטנכם בסביבה. הפאב מגניב ברמות ובתאכלס הוא די פנינה. החוויה שלי היתה טובה מאוד, ועם קצת יותר השקעה באיכות ההמבורגר – המוזה תהפוך לפנינה מלוטשת, ששווה לעלות בשבילה ברגל לערד. נ. ב. כבר עליתי ברגל לערד וזה לא כיף בכלל.

שם: מוזה. כתובת: מתחם תחנת דלק אלון, ערד. כשרות: לא כשר. שעות פעילות: א'-ש' 11:00-24:00

ליצירת קשר ומידע נוסף מאיזי