איש ההמבורגרים חוזר לעיר ילדותו בשביל בירה, נקניקיות וחיוך

בצהריי שישי, התגעגעתי לחברותיי מאשדוד, ליטל ואוקסנה והשתוקקתי למנת אוכל שתלווה את הבירה והחפירה. אז נכנסתי לאוטו, אספתי את הבנות ונסענו לחוף הים לבירה ונקניקיות במסעדת פראג הקטנה אשדוד.

רשת "פראג הקטנה" עשתה את מה שרבים לפניה כבר עשו – שילוב של פאב, חמארה ומסעדה. מצד אחד יש מגוון רחב של בירות מהחבית, אך מצד שני, האוכל במקום כבר ראה ימים טובים יותר. מצד שלישי, התמחור במקום שפוי והגיוני, ביחס למקומות שנסחפו כמו צונאמי, אך מצד הרביעי השירות הפכפך ולעתים תרגיש כמו בפאב הביתי אך לעתים תחכה מעל 20 דק' לבירה ותרגיש כמו מטומטם אמיתי.

אני מאמין

לצד הבירה ראוי לבחור מנה שאוכלים בפרקים וההתקררות שלה לא תהרוס את מהותה. בניגוד להמבורגר, שאותו אוכלים בשלמות או בשני חצאים, נקניקיות הן פתרון מעולה. מסעדות רבות בישראל מציעות נקניקיות, אך רובן סטנדרטיות ולא מצליחות להתרומם לפסגה (מבדר להתייחס לנקניקיות ו-להתרומם באותו משפט, הא?). לקהילת המבורגר ישראל יש רשימה קצרה מאוד של מסעדות בישראל המגישות נקניקיות איכותיות או רחמנא לצלן נכנה אותן נקניקיות בוטיק: הויטרינה, הוגו ביסטרו בר, הנקניקיות של אלן טלמור, בראוהאוז, שטרן 1, פרנק נקניקיות, שוקרוטרי.

האם פראג הקטנה אשדוד נכנסת לרשימה?

הנקניקיות של פראג הקטנה אשדוד עלו למגרש לבדן. שחקן החיזוק – הפירה הגיע עייף, אנמי ומיותר. הוא כבר ראה ימים טובים יותר כשתפוח האדמה פעם בקרבו או אם היה עובר הקרמה עם חמאה טובה, לאחרונה… בפועל קיבלתי משחה חסרת טעם. מזל שידידתי הצמחונית הזמינה קערה של צ'יפס קבור בשלג של בולגרית. ערימת הכרוב הכבוש הגיעה אליי כפי שהיא יוצאה מקופסת השימורים, בנאלית ודחוסה. מי שמכור לטעם של כרוב כבוש משומר עלול ליהנות. אך אם חזרתם מפראג לאחרונה, תרגישו במרחק של אלפי הקילומטרים בצלחת. חרדל הדיז'יון היה בדיוק מה שציפיתי ממנו. דווקא החזרת הפתיעה אותי מאוד, מתי לאחרונה קיבלתם חזרת מגורדת "ביתית"? אומנם הארומה והטעם של החזרת התנדף (כי כנראה זה נשמר ללא מכסה), אך עדיין זה היה תענוג לפגוש הפתעה שכזו.

הנקניקיות של פראג הקטנה אשדוד היו דומות מאוד לנקניקיות ביתיות של חברת "מזרע". נקניקיות החזיר היו עסיסיות למדי, מטופלות נכון מאוד ועשו את העבודה לצד הבירה. גם החלק המאתגר יותר, "הנקניקיות הכשרות", נקניקיות העגל היו עסיסיות למדי ולא אכזבו אותי, כפי שקורה רבות. קיוויתי מהנקניקיות, לטעום את הקסם הצ'כי וקצת להחזיר אותי לרגעים יפים של דוכני הנקניקיות המסורתיים שפעם מילאו את פראג. גם שם הנקניקיות זה אוכל רחוב, אבל כל כך עסיסי, ריחני ועשיר עד שאתם בהחלט תוותרו על ארוחות במסעדות רק בשביל לדחוף עוד נקניקיה ענקית (כן, כן שוב השתמשתי בסמנטיקה שעלולה להתפרש בצורה בעייתית).

ובחזרה מפראג המושלגת למסעדת פראג הקטנה אשדוד. בעיני תמיד חשוב לשפוט את המנה ביחס למחיר – value for money: מנת הנקניקיות  עולה 45 ש"ח בלבד, עבור המחיר הזה קיבלתי תמורה הגונה למדי. הייתי שמח לקבל פירה רענן יותר ודווקא בכרוב הכבוש הייתי מצפה לקבל נגיעה צ'כית יחודית. זה פוד קאסט נמוך ויכול להותיר רושם נהדר.

מנת הצ'יפס המושלג בגרידי בולגרית, זו איננה מנה חדשה במיוחד וגם השימוש בצ'יפס תעשייתי איננו חביב עליי במיוחד. יאמר לזכותם שב"פראג הקטנה" השכילו לתבל בשום יבש שמעניק נופח חדש, רענן וכיף. שאלת השירות ברשת "פראג הקטנה" נידונה עשרות פעמים בקהילת המבורגר ישראל. מצד אחד יש תלונות קשות על הנושא מצד שני, אנחנו ישבנו על הבר ומייק הברמן נתן לנו הרגשה של מקום ביתי.

*** המסעדה נסגרה ***