יאיר פרייס התלהב מהמבורגרים בפסטיבל שף-בורגר ובירה של הדרום
אחרי שקראתי במדור החדשות של הקהילה על פסטיבל שף-בורגר ובירה בבאר שבע, ידעתי שמישהו יצטרך לכתוב על זה. אז שינסתי מותניים וירדתי דרומה אל הספרייה שבבירת הנגב, because it's a dirty job and someone's gotta do it.
פסטיבל המבורגרים סטייל הספרייה
במסגרת הפסטיבל מוצעים 5 סוגי המבורגרים לפי מתכונים ייחודיים של שפים מפורסמים והפסטיבל מתקיים ב-4 מסעדות בעיר (הספרייה, קפסאה, קמפאי וכפרה בר אנד טפאס). מה זה "הספרייה" אתם שואלים? זה בר/מסעדה, במתחם ביג. למה המקום נקרא ככה? מכיוון שהוא מעוצב, איך לא, כמו ספרייה. הקירות מלאים בארונות ספרים מעץ כבד ועליהם נחים להם במעיין אי סדר מחמיא ערימות של ספרים. אם תהיתם, ניתן בהחלט לעלעל בספרים תוך כדי אכילה או לגימת קוקטייל על הבר ואף ניתן לרכוש ספרים במקום במחיר סימלי של 20 ש"ח.
איך שנכנסנו לכביש ההיקפי של מתחם ביג יכולתי להרגיש בריחו הנעים של המבורגר הנישא באוויר הבאר שבעי. מיד חשבתי לעצמי שבטח זהו הריח שנודף מ"הספרייה" ואף אמרתי לאשתי "יש באוויר ריח טוב של אוכל", היא צחקה עלי ואמרה שאני כנראה ממש רעב. לא העזתי להגיד לה שנראה לי שזה ריח של המבורגר וצ'יפס עד שחנינו, ממש על המפתן של הספרייה. אז הבנתי שצדקתי, הריח בא משם. כבר התחלה טובה.
ולכבוד הפסטיבל – השף-בורגרים
למי שעוד לא מודע או לא שמע, במסגרת הפסטיבל תוכלו לבחור מבין 5 המבורגרים מיוחדים של שפים ידועים:
- ההמבורגר של אסף גרניט – המבורגר "אנטריקוט", איולי חציל שרוף, עגבניות גריל ובצל סטקיות.
- הטלה של חיים טיבי – המבורגר טלה, איולי, קונפי שום ועשבי תיבול.
- הטורטייה המשוגעת של איתמר דוידוב – טורטייה בורגר עם גוואקמולי, עגבניות, בצל ,כוסברה ,סלסה רוחו פיקנטית ופלפל חלפניו.
- האמריקאי של דרור שושן – המבורגר "לואיזיאנה", המבורגר בקר עם קולסלאו אמריקאי, רוטב ברביקיו ביתי ובצל קריספי.
- הבקר של עומר מילר – המבורגר בקר ואווז מעושן עם איולי פלפלים, ביצת עין ובצל קריספי.
חווית הפסטיבל – תקציר תחילה
איך שהתיישבנו ניגשה אלינו המלצרית והציעה שלל מנות פתיחה מהתפריט העשיר של המקום (קרפצ'יו, פוקצ'ה, דגים, סלטים ומה לא). החלטנו לוותר על הראשונות ולהקדיש את האנרגיה למטרה שלשמה הגענו – לטעום המבורגר, ואתם הרי יודעים את המשוואה: פחות ראשונות = יותר סוגי המבורגר! אני בחרתי ב"אנטריקוט" של אסף גרניט ואישתי בחרה ב"אמריקאי" של דרור שושן. ליד ההמבורגר הזמנו צ'יפס, כי איך אפשר בלי. וטבעות בצל שהומלצו בחום על ידי המלצרית שסיפרה לנו שטבעות הבצל עשויות מבצל אמיתי ומוכנות במקום. בתפקיד מוריד האוכל בחרתי בבירה סטלה ארטואה (מאחר והבירות המיוחדות של הפסטיבל, דוגמאת וינשטפן, ויטוס ולף רובי בדיוק אזלו) ואשתי בקוקטייל "דרדסית". לקינוח לקחתי את "הטורטייה המשוגעת של איתמר דוידוב" וקוקטייל ג'יי קיי רולינג.
השירות היה אדיב, מהיר וטוב. תוך דקות ספורות מרגע ההזמנה קיבלנו את השתיה, ואת האוכל זמן לא רב אחר כך. קוקטייל הדרדסית שאישתי הזמינה מורכב מאפטר-שוק כחול, פסיפלורה, ליקר ליצ'י, סוואר, ופירות יער. מדובר בקוקטייל קפוא, קיצי, מרענן וקליל המיועד למי שרוצה להיות עם ולהרגיש בלי. או ליתר דיוק לשתות קוקטייל אלכוהולי בלי להרגיש בכך. קוקטייל סופר עדיין, זה פחות הכיוון שלי באלכוהול אבל לאישתי זה התאים בול. אם אתעלם לרגע מהעובדה שמדובר בקוקטייל אלכוהלי, בתור משקה ברד קליל, גם עבורי זה היה נחמד. הבירה שלי, סטלה ארטואה, היתה… סטלה ארטואה.
כשהגיע האוכל, כבר מרחוק היה אפשר לראות שטבעות הבצל נראות פשוט מושלמות! גדולות, עבות, עגולות וניתן לראות מיד שהן עשויות במקום והן לא מהסוג התעשייתי, רחמנא ליצלן. המלצרית הגישה אותן ואמרה "טבעות בצל בציפוי טמפורה סופר קריספי", כבר במבט מהיר הבנתי שזה לא בדיוק רק "טמפורה" אלא מכיל גם "פנקו". פנקו למי שלא יודע הם פירורי לחם יפנים. מדובר בפירורים גדולים במיוחד לעומת פירורי הלחם הרגילים. שאלתי את המלצרית לפשר העניין והיא מיד תיקנה עצמה "טמפורה עם פנקו", נו שוין. הבדל לכאורה של זוטות, אך בעל השפעה ניכרת על טיב המנה. פירורי לחם גדולים סופגים יותר שמן, וזה בדיוק מה שהרגשתי עם אחיזתי בטבעת הבצל הראשונה, שהיתה שמנונית יותר מהצפוי. בנוסף, זה גרם לכך שהציפוי היה עבה מהרגיל. מצד אחד הטבעות היו סופר קריספיות, ממש מתפצפצות בפה. מצד שני יחס הציפוי/בצל נטה באופן חד כלפי הציפוי, מה שאמר שהבצל כמעט ולא הורגש. למעשה זה הרגיש כמעיין חטיף מטוגן ושמנוני. לטעמי, יחד עם המבורגר זה פחות הולך, מאחר וזה מכביד את הארוחה עוד יותר (שגם ככה לא מאוד קלה). בתור נישנוש לצד בירה זה יותר מטעים, השמנוניות נעלמת לאחר כל שלוק והמרקם הסופר קרספי וקראנ'צי נחמד לצד השתיה.
הצ'יפס היה ציפס עבה (כלבבי) ועשוי היטב, קריספי מבחוץ ונימוח מבפנים שלצידו הוגשו קטשופ ומיונז. אחרי הפתיחות נתפנתה דעתנו וקיבתנו לסיבה שלשמה נסענו עד באר שבע – ההמבורגרים! כל המבורגר הגיע עם דגלון קטן שננעץ בו ועליו פניו של השף שלפי המתכון שלו הוא הוכן, גימיק חמוד ביותר. המבורגר ה"אנטריקוט" של אסף גרניט ענה בעיני על כל הציפיות. הבשר היה עסיסי וטעמו היה עשיר וארומתי. האיולי חציל שרוף לא ממש הורגש לכשעצמו אבל נתן לכל המנה ארומה מעושנת נפלאה. העגבניות גריל ובצל הסטקיות השתלבו לא רע ונתנו לכל המנה הרגשה של "על האש". בבצל סטקיות אגב, למי שלא הבין במה מדובר, הכוונה היא לרצועות בצל מתובלות שנצרבו על האש. בגדול זה היה כמו בצל חצי מטוגן. עבורי המנה היתה טעימה, אם כי כמות הבצל היתה מעט מוגזמת, בואו נגיד ככה – זה מיועד לחובבי בצל. אישתי דרך אגב אהבה מאוד את ההמבורגר הזה, יותר מההמבורגר האמריקאי שהיא הזמינה.
ההמבורגר האמריקאי של דרור שושן או בשמו בתפריט "לואיזיאנה", אף הוא היה המבורגר מצויין. הבשר היה מעולה, רוטב הברבקיו הביתי היה טעים והבצל הקריספי היה נחמד ממש. הייתי מעדיף את הבצל הקריספי הזה בתור מנה בפני עצמה, ליד הבירה על פני טבעות הבצל. והקולסלאו… אני חסיד גדול של סלט קולסלאו, זהו סלט מצויין באופן כללי ובמיוחד לצד המבורגר. משהו ברעננות ובמרקם הקראנצ'י של הכרוב משתלב לי נהדר לצד קציצה שמנונית בתוך לחמניה. אני נוהג חהזמין אותו לא מעט כמנת צד להמבורגר. וכאן, הוא לא בא לצד ההמבורגר, אלא בתוכו, במקום הירקות הסטנדרטים שכבר מעט נמאסו. בעיניי, המבורגר מעולה. שני ההמבורגרים הנ"ל יצאו במידת עשיה מדיום מדוייקת, כהוראת השפים.
בשלב זה של הארוחה, המלצרית הציעה לנו קינוח, החלטתי שאין קינוח טוב יותר מאשר עוד המבורגר. הפעם, מאחר שלא לקחנו מנות ראשונות יכולנו לעשות זאת. הזמנתי את הטורטיה המשוגעת של איתמר דוידוב ולצידו את קוקטייל הג'יי קיי רולינג. התלבטתי לא מעט איזה המבורגר להזמין לקינוח. הפור נפל על הטורטיה בעיקר בשל המקוריות שבו. גם ההמבורגרים של עומר מילר וחיים טיבי נשמעים מדהים, בכלל בעיני ביצת עין רכה נוטפת וחזה אווז הן שתי התוספות האולטימטיביות להמבורגר, אבל דווקא בגלל זה הייתי חייב לנסות משהו אחר, כי זה לא חוכמה לנצח כשיש לך פול האוס.
ההמבורגר הגיע חצוי לשניים עטוף בטורטייה עם גוואקמולי, עגבניות, בצל, כוסברה, סלסה רוחו פיקנטית ופלפל חלפניו בצד. דבר ראשון ברצוני להרגיע את רגישי החריף, סלסת הרוחו פיקנטית ממש בקטנה, ושאר המרכיבים מעפילים בטעמם עליה עד כדי כך שכמעט ולא מורגשת החריפות. אולי בגלל זה לצד המנה הוגשו ערימת פלפל חלפניו פרוס, לחיזוק החריפות עבור מי שרוצה. בעיניי ההמבורגר הזה היה פחות מוצלח מקודמיו משתי סיבות עיקריות: הראשונה (והחשובה מכולן)- ההמבורגר הגיע במידת עשיה מדיום וול, לדברי המלצרית עד כדי וול דאן של ממש. לא נתקטנן על מידת עשיה אחת יותר או פחות אבל ברור שקציצה כזו תיהיה פחות עסיסית מקציצת המדיום של שני ההמבורגרים הקודמים. הסיבה השניה- טורטיה עשויה מבצק פחות רך, יותר יבש ופחות כייפי להחזקת המבורגר. מה שאומר שהמנה היתה באופן יחסי יבשה יותר. שתי סיבות אילו קשורות זו בזו, מאחר ומדובר בהמבורגר בטורטיה, הוא צריך להיות עשוי יותר ועסיסי פחות מאחר וטורטיה פחות מוצלחת בספיגת נוזלים מלחמניה כולשהי. מנה לא רעה כשלעצמה, ועדיין, אני מעדיף קציצה מדממת ועסיסית בתוך לחמניה רכה.
לקינוח כאמור לקחתי את קוקטייל הג'יי קיי רולינג. הקוקטייל מורכב מקמפארי, ג'ין, פסואה, בזיליקום, פירות יער וג'ינג'ר אייל. קוקטייל חביב, לא כבד במיוחד אך גם לא עדין כמו ה"דרדסית", מקום מכובד באמצע. טעם הקאמפרי היה דומיננטי ונוכח ברקע – בהחלט מוצלח בתור קינוח.
סוף דבר
פסטיבל ההמבורגרים והבירה בבאר שבע מתקיים בין התאריכים 18 עד ה-22 לספטמבר, מה שאומר שכדאי לכם להזדרז. במסגרת הפסטיבל מוגשים המבורגרים מיוחדים בדגש על כך שכל שף "צייר את ההמבורגר המושלם" כראות עיניו. לצד ההמבורגרים מוגשות שלל בירות במיוחד לרגל הפסטיבל. טעמנו 3 המבורגרים, כאשר היינו חלוקים בינינו על המקום הראשון והשני, והסכמנו על המקום השלישי, כל השלושה היו המבורגרים טובים מאוד. הספרייה היא אחלה מסעדה לשבת בה ולחגוג את הפסטיבל – עם עיצוב יפהפה, שירות טוב, צוות אדיב, מגוון קוקטיילים עשיר ומוצלח במיוחד ותפריט עשיר מעבר להמבורגרי הפסטיבל (אותו לא טעמנו). המקום פתוח עד השעות הקטנות של הלילה כך שאפשר לקפוץ ולרקוד שם בלילה ולקנח בהמבורגר טוב. רוצו לאכול לפני שיגמר (הפסטיבל).
במסגרת הפסטיבל כל המבורגר עולה 55 ש"ח. הפסטביל מתקיים ב-4 מסעדות:
מסעדת קפאסה – חיל ההנדסה 1, מתחם ביג, באר שבע.
מסעדת קמפאי – חיל ההנדסה 1, מתחם ביג, באר שבע.
הספרייה – רחוב נפחא 25, באר שבע.
כפרה בר אנד טאפס – רחוב סמילנסקי 25, באר שבע.
