Burger Bar באמסטרדם – טלי פיקסלר גילתה תוספת שהרטיטה את ליבה

כתבתנו בגולה האירופית, טלי פיקסלר, יצאה לגיחה קטנה באמסטרדם, שם היא גילתה את Burger Bar ואת התוספת שגרמה לה לשקול מחדש את הזוגיות שלה. 

נסעתי לאמסטרדם והצטרפתי לחברי ד' ולחברים שלו. הנה לכם א פיס אוף אדוויס: אל תעשו דבר כזה. אמסטרדם מגניבה והכל, אבל למה להסתובב במשלחת? בגלל שהיינו בקבוצה היום התחיל בטקס המסורתי של ״מה שבא לכם, לא מפריע לי״, בו אף אחד לא רוצה להחליט וכולם לא מרוצים. אני רציתי המבורגר, הם אכלו אתמול. אני תכננתי לשוטט עד שאיזה מקום יקרא לי, הם חיפשו בטריפאדוויזר מקומות ששילמו כסף כדי להופיע שם. הם אנשים מהסוג שרוצים לעשות משהו, ולכן לא הותירו לי ברירה. הם הלכו לעשות משהו ואני הלכתי לשוטט ולאכול המבורגר, שזה, מסתבר, לא לעשות משהו.

הלוקיישן – אל תפחדו להתפרע

אם אתם ישראלים בטיול אחרי צבא, אני צריכה אתכם עכשיו אולטרא מפוקסים. אמסטרדם זה גם האזור שמחוץ לקילומטר הרבוע של המרכז. כן, אמסטרדם, על כל היבטיה, סיפור אמיתי. קופי שופס, תעלות, טוטות מבסוטות על אופניים. אמסטרדם באמת באמת לא נגמרת במבשלת הייניקן, אבל אם ניקח אותה כנקודת רפרנס ונמשיך דרומה, יש שוק עם מלא פירות, ירקות ושמאטעס. מרוב קניות נהייתם רעבים? אש. אתם במקום הנכון, וזה אומר שאתם גם בעיר מדליקה וגם לא צריכים לשלם 8 יורו על חצי ליטר הייניקן. אדיר, אה? כל מה שצריך לעשות זה ללכת עוד חצי רחוב פנימה והופ, דפקתם את השיטה והמחירים הגונים. אני מצפה לקבל טלפון זועם מלשכת התיירות ההולנדית כל רגע.

ההמבורגר של Burger Bar והתוספת שריגשה

התפריט של Burger Bar עובד בשיטה האדיטיבית: בוחרים סוג קציצה, גודל, תוספות וגבינות, והכל מתומחר. אם לא מעדכנים אותם אחרת הם מייצרים מידיום-וול. אני לקחתי 200 גרם אייריש ביף עם גבינת עיזים, בייקון ובצל מטוגן. ד׳ לקח אייריש ביף עם ביצה וחלפיניו. קציצה בסיסית תעלה לכם 4.95 אירו ל-200 גרם, משם זה רק אתם ויד הדמיון הטובה עליכם.

אחרי ביס אחד ידעתי שזהו זה, אני מתחתנת עם גבינת עיזים ואנחנו עוברים לגור בגליל. היא הייתה חריפה בדיוק במידה, והיא וההמבורגר ביחד היו ממש פאוור קאפל כי זה הולך יופי עם טעם קצת חרוך. בגזרת החזיר היו בעיות. אני לא בטוחה שמי שטיגן את הבייקון שלי ידע מה הוא עושה. הוא היה צמיגי בצורה הכי מעצבנת שיש: הרצועה הייתה מורכבת מחצי צמיגי וחצי פריך, לא יודעת איך זה קרה. מכל ביס שנגסתי הייתה חתיכה שנחתכה יפה וחתיכה שדווקא העדיפה להישאר בהמבורגר. בסוף נכנעתי. אתם יכולים לקרוא לי אירופאית עלובת נפש, אתם מוזמנים לצעוק עלי ששכחתי מאיפה באתי ועם מי גדלתי, אתם יכולים להטיח בי עלבונות כמו קפוצת תחת, הכל נכון. לא הייתה לי ברירה. לפחות חצי המבורגר אכלתי בסכין ומזלג. ביצים, בניגוד לבייקון, הם דווקא יודעים להכין. מומלץ בחום.

הלחמנייה היא סלע המחלוקת ביני לבין ד׳. ד׳ טוען בתוקף שהיא ממש טובה. אני טוענת ששום לחם שנאפה בהולנד לא יכול להיות טוב, גם אם קישטו אותו בשומשום וקצח. אני חושבת שהיא היתה משהו בין ספוגית ללחם תירס. לא מאוד התלהבתי, אבל גם לא דיל ברייקר.

קנוניית הצ’יפס הבלגי

לגבי הצ׳יפס, הכתובת הייתה על הקיר. חשוב להדגיש, זו הולנד. יש פה מקומות שמוכרים רק צ׳יפס. גאודה זו רק שמועה. האוכל האמיתי פה זה צ׳יפס, ועל קטשופ לא ממש שמעו פה. מיונז זה דיפולט. לכן קצת הופתעתי שבתפריט היה כתוב צ׳יפס בלגי. תבינו, זה כמו לקנות ביפו פלאפל שכתוב עליו שהוא לבנוני אסלי, כמו לאכול חומוס אצל אבו שוקרי הלא מקורי. זה כמו להגיע לבית שאן ולנסות לקנות גרעיני עפולה. זאת ועוד! המיונז בתשלום, כי הכל מתומחר, אבל ידי היו כבולות. לקחתי. על צ׳יפס עם הל שמעתם? לא? גם אני לא. כנראה מאותה הסיבה שלא שמעתי על עוף ממולא בנוגט או קרפצ׳יו סלק עם אפונה. זה לא קשור בשיט. הם גם לא קילפו את התפוחי אדמה, אבל הצ׳יפס חתוך קטן ואז יש צ׳יפסים בלי קליפה בצבע צהוב ומדי פעם צ׳יפס עם קליפה שנראה כמו נמק. לא מוצלח. המיונז, אגב, בלי תחרות. ה-60 יורוסנט הכי מוצלחים שלי בטיול הזה (מעניין אם גם הוא בלגי).

לסיכום החוויה

את הכתבה הזו כתבתי מדם ליבי, והיא נכתבה אליכם, אנשים אמיצים, שמרהיבים עוז ויוצאים לגלות עולמות חדשים גם אם הם מסתכנים באוכל סביר, במספר דקות של שיטוט ובמפגש אקראי עם אנשים שהם לא ישראלים. יישר כוחכם.

כתובת המסעדה: Burger Bar – Eerste Van Der Helststraat 62, Amsterdam.