Hard Rock Cafe ברצלונה – דור בדקה האם מדובר בהמבורגרים בגן עדן או מופע בסגנון טראמפ?

החגים זה זמן מצויין לשמירת מסורת ישראלית אמיתית – טיסה לחו"ל! הפעם היעד היה ברצלונה. מורעבים ואחרי טיסה ארוכה, רק ציפינו לנעוץ שנינו בהמבורגר שירגיע את הרעב. אחרי שהבטיחו לי הרים וגבעות הגעתי לסניף Hard Rock Cafe ברצלונה. אמ;לק – הבטיחו לי גן עדן בארץ, בפועל קיבלתי את דונלנד טראמפ, מודל בחירות 2016. 

Hard Rock Cafe ברצלונה – why treat me like this?!

מי לא מכיר את הרשת המפורסמת הזאת? אייקון אמריקאי הפרוש ברחבי העולם. כבר יצא לי לאכול בעבר בסניף Hard Rock Cafe ברומא ומהחוויה שם יצאתי מרוצה מאד. אז כשאחיו של הבן הזוג הבטיח לי שמדובר ב"המבורגר הכי טוב בברצלונה", בשילוב ניסיון העבר המוצלח ברומא האמנתי שאני בדרך לגן עדן לחובבי המבורגרים. בלי יותר מדי עיכובים ועם בטן מקרקרת, סימנו יעד ברור – דוח לסניף Hard Rock Cafe ברצלונה (מיותר לציין שהגענו למסעדה רעבים ומוכנים למלאכת הזלילה). הסניף הברצלונאי של הרשת נמצא באזור מרכזי וסוען, קרוב לתחנת הרכבת המרכזית. אציין לחיוב שלא היה תור בכניסה למסעדה וזו התנסות מסוג חדש עבורי עם רשת Hard Rock Cafe.

למי שלא מכיר, הרשת מתהדרת במזכרות מעולם המוזיקה והרוק, בסגנון אמריקאי של מנות גדולות, מושחתות ומשמינות – נשמע אלוהי לא? גם אנחנו חשבנו ככה. כשהגענו לסניף Hard Rock Cafe ברצלונה, כנראה שהם לא הבינו עד כמה אנחנו רעבים, בגלל שהמלצר נעלם לאיזו רבע שעה אחרי שהגיש לנו את התפריטים. כשכבוד המלצר הואיל בטובו לחזור ישר הזמנו את הנאצ'וס לחלוקה כמנה ראשונה – מנה שכבר לקחנו ברומא והיינו מרוצים ממנה. לעיקריות, איך לא, כמובן שהזמנו את ההמבורגר. אני לקחתי את ה-Original Burger והחבר את היקורי ברביקיו בייקון צ'יזבורגר (שניהם מדיום וול) שגרמו לבטן עוד קצת לקרקר רק מתיאור ההזמנה בתפריט. לזה הוספנו את הצ'יפס צ'ילי וצ'יפס פרמז'ן ושום, כי אם יש צ'יפס מיוחד לא תתפסו אותנו עם צ'יפס רגיל.

כגודל הציפייה, גודל האכזבה (אפילו שהיה בייקון!)

אחרי המתנה קצרה, הגיע הנאצ'וס שהיה, איך לומר, קצת מסכן. מעט גוואקאמולי, מעט פריחולס, כמה חלפיניו ובעיקר גבינה ונאצ'וס, אכזבה מספר אחת. החבר, שמטורף על ברביקיו, ציפה מאוד להמבורגר שלו אבל כגודל הציפייה גודל האכזבה. הברביקיו שהובטח כמעט ולא הורגש וההמבורגר היה יבש וממש לא כמו החלום שתואר בתפריט. בשורה התחתונה, היה סביר – אבל, בשביל המבורגר ב-16 יורו (לא כולל צ'יפס) מצפים ליותר. הצ'יפס פרמז'ן ושום, אגב, היה סביר ותו לאו, הרוטב לא היה טעים ולא תרם למנה. ההמבורגר שלקחתי היה קצת יבש וטבעת הבצל הענקית שהייתה מעל הקציצה רק הפריעה. אני מטורפת על טבעות בצל אבל הייתי מעדיפה אחת קטנה יותר וטעימה יותר לנגוס בה מאשר המפלצת המיותרת שקיבלתי. הטבעת לא הוסיפה – לא להמבורגר, לא לי ובטח שלא לבייקון האהוב שנח מתחתיה והיה טעים, אבל אפילו הוא לא הצליח להציל את המנה. ועכשיו רגע קצרצר על החסה (כן, כן – על חסה). חסה אמורה להיות תוספת כמעט לא מורגשת ולא עלה ענק לבנבן שפשוט יוצא מהלחמנייה – הרגשה שלי, תתנגדו, תתבעו אותי, אבל ככה אני רואה את העולם. מפה לשם – הצ'יפס צ'ילי היה פשוט לא טעים, simple as that. מפה קיווינו שהאוכל בברצלונה רק ישתפר.

לסיכום התענוג

לא ממליצה על ההמבורגרים של Hard Rock Cafe ברצלונה, וכמו שאמרתי אני לא יכולה להחליט מה היה גרוע יותר אבל מבחינתי שני ההמבורגרים יצאו טראמפ – over priced, over hyped ובסוף נדפקנו. אמנם לא יצאנו רעבים, אבל אחרי החוויה הזאת הרגשנו מאוכזבים. למזלנו משם התחיל להשתפר ובכתבה הבאה על המבורגרים בברצלונה אתם תגלו כמה.