ברלין אינטרנשיונל – טלי פיקסלר ומתקפת המשובטים, התרמית הגרמנית!

טלי פיקסלר,

כתבתנו העשויה ללא חת, טלי פיקסלר, בדיווח שהוא בעצם גם מסמך אנתרופולוגי מרתק על הסצנה הברלינאית ועל ההמבורגר של ברלין אינטרנשיונל. 

מתקפת המשובטים – ברלין אינטרנשיונל

יום, חוץ, מזרח ברלין, נאד. אני בטיילת של תעלה כלשהי, בפארק, ליד אנשים על אופניים ששואלים אותי אם אני צריכה משהו לעשן, מוקפת היפסטרים. הו, היפסטרים ייחודיים, לו יהי חלקי עימכם. כולכם מזוקנים, כולכם קונים בגדים יקרים, כולכם נראים כמו הומלסים. בתוך סצינת הצ'ילקס המטורפת הזו, ליד מקום שמגיש קפה עם חלב סויה לאנשים עם מחשבי מאק, שוכנת המבורגריית ברלין אינטרנשיונל. הכינו את שרירי הרקטום, תכף ממריאים.

הצ'יפס המעולה של ברלין אינטרנשיונל

סלח לי אבי, כי חפזתי

בהתאם לתפיסה ההיפסטרית המקום צר, אפלולי ונטול שירותים, אז אל תבואו קלסטרופוביים, עם משקפי שמש או עם שלפוחית מלאה. ראו הוזהרתם. לפני שאספק לכם אזהרות נוספות, וכדי שתוכלו לקחת את הדברים בפרספקטיבה הנכונה, אני רוצה לחשוף משהו קטן על עצמי: בגיל 10 אובחנתי כלוקה בבלוטת הסבלנות. מקולקלת. אין לזה מזור, נעבעך. לקחתי את התפריט, רפרפתי על הכותרות ולקחתי המבורגר חלומי. לא חשדתי. ההמבורגר הגיע עם 4 גושי גבינת חלומי ענקיים. לא חשדתי. צילמתי. לא חשדתי. נגסתי ואין טעם חרוך בפה. פה חשדתי! ככה, בלי ששמתי לב, השחילה לי בירת הפליץ, הגאווה והעצלות העולמית, המבורגר בלי המבורגר. להיות בלי ולהרגיש עם. איך זו עסקה משתלמת? זו לא. פשוט אל תהיו דבילים ותקראו את התפריט. אבל, וזה אבל גדול, אם אתם בעלים של דוכן אוכל ליד משרדי היי-טק, קבלו ממני טיפ בחינם: זה הכי ה-להיט הבא של הקיץ. אם אתם בתל אביב אתם אפילו יכולים לשקר ולקרוא לזה המבורגר צמחוני, או קציצת גבינה או סטייק ללא אלימות. תגידו שזה מברלין, שזה שלאגר מטורף שם ושיש הנחה לתושבי הצפון הישן. ת'אנק מי לייטר. 

Berlin International - המבורגר עם חלומי!

תעלומת הלחמנייה התחתונה

האנשים שהייתה להם סבלנות למילים שמתחת לכותרת נורא ריחמו עלי, והרשו לי לטעום ממה שהם הזמינו. אז ככה: המבורגר BBQ הוא בגדול ההמבורגר שחלמתי להזמין. זאת היתה קציצת המבורגר, חלומי ובייקון, בינות יער של עלים ירוקים. בתפריט מובטח שיש בו גם גבינת עזים, ואכן זוהתה כזו בין השכבות, אבל טעם דווקא לא היה לה. ממש בזבוז של קלוריות, כי גם בלעדיה הוא ממש מצוין. במתחם ההמבורגר צ’ילי התרחשה תעלומה. ההמבורגרים פה משתייכים לזן ה-‘איך בכלל אוכלים את זה?’. הם נורא גבוהים, אז אחיזה אחורית איתנה וכיווץ של החלק הקדמי הם תנאים מספיקים, אבל פה של פרה זה תנאי הכרחי. בקיצור, איכשהו, נעלמה הלחמנייה התחתונה של ההמבורגר צ’ילי. נשבעת. אחרי הביס הראשון של בעליה, היא כבר לא הייתה שם. היו שטענו שזה מחדל, אני חושבת שהיא אבדה במאבק הלחיצות וננגסה לבלי שוב. רק על דבר אחד הסכמנו כולנו: לאכול המבורגר בלי לחמנייה תחתונה זה אתגר. אני ויתרתי על התענוג ולכן מדווחת מיד שניה שזה פיקנטי, ושההמבורגר עשוי מדי. איתכם הסליחה.בייקון, גבינה וקציצה - המבורגר מומלץ בברלין

אנשים שלא אוהבים צ’יפס בטטה, אל תאבדו אותי פה, כי החלק הזה הוא בשבילכם. אני יודעת שקשה לכם לקבל את הצ’יפס הזה, ואני טוענת שזה נובע מכמה סיבות: בדרך כלל הצ’יפס קצת סמרטוטי, הוא ספוג שמן בלי פרופורציה ואמא לא הקדישה לכם מספיק זמן כשהייתם ילדים. הנה לכם פתרון כולל לבעיות שלכם: קצת בלילה. דיפ פרייד. מלא מיונז. מושלם. הצ’יפס בטטה הכי טוב שאכלתי בחיים, ואכלתי.

לסיכום

4.9 יורו, לא כולל חצי יורו ששילמתי לבית קפה שליד תמורת הזכות הבסיסית שנגזלה ממני בהמבורגריה, להשתין.