Burgermanufaktur – טלי פיקסלר מדווחת מגרמניה על המבורגר שחייבים להכיר!

טלי פיקסלר, 10/12/2015

כשהוצע לי לכתוב עבור קהילת המבורגר ישראל על המבוגרים תוצרת גרמניה זה ממש הצחיק אותי. השנה חוגגות ישראל וגרמניה יובל לכינון היחסים, אבל מכאן ועד לעשות פה אנשלוס? יאמרו המתפלפלים: את יכולה לכתוב ביקורות כדי שישראלים ידעו לאן ללכת. נכון, אבל אני גרה באאכן. כן, יש מקום כזה, כן, זה בגרמניה, לא, זה לא ליד ברלין, לא, אין פה גטו.

Burgermanufaktur – בולסים באאכן

אאכן הייתה פעם בירת האימפריה של קרל הגדול, יש לה קתדרלה מפורסמת, מעיינות חמים ושום קשר לחומר הלימודי לבגרות בהיסטוריה, וזו כנראה הסיבה שיש פה מעט מאוד ישראלים, ושהסיכוי שתבואו לבקר פה הוא, ובכן, מינוס אחד. אבל אני כתבת מסורה שמוכנה לבלוס כדי לדווח גם אם אין לזה שום משמעות.

אז לבליסה, אם כן. למקום קוראים Burgermanufaktur, והתפריט שלו כולל 16 המבורגרים ועוד 3 המבורגרים צמחוניים, שיהיו שיאמרו שאלו לא המבורגרים כלל ואני אשתוק, כי יש לי חברים טבעונים. השוס ההיסטרי, לב העניין, הקסם של המקום נובע מהעובדה שיש 2 גדלים: מנה של בנות, שזה 120 גרם, ומנה של בנים, שזה 200. אויה, יזדעקו הפמיניסטיות. צודקות וזה אבל מנה של בנות זה גודל מושלם. רעבים? קחו 2 של בנות. עלובים כמוני? קחו בנות. סתם פושטים? קחו בנים. אבל אם אתם באים בחבורה, אז הרווחתם, כי אתם יכולים לטעום את ההמבורגר הטוב, את ההמבורגר הרע ואת המבורגר המכוער, והכל בביקור אחד.

הטוב, הרע והמכוער

נפתח בטוב, fätte Fee (הפייה השמנה), שמורכב מקציצה רגילה, קציצת קממברט, חתיכות בייקון צלוי וחסה. ברטבים: רוטב חמוציות ורוטב fätte, שזה בתרגום חופשי – רוטב שמן. נתחיל בקציצה, אבל לא בקציצה הקלאסית. קציצת קממברט, שזה בדיוק מה שזה נשמע, רק דייפ פרייד – הורסת את הבריאות. מדובר בשחיתות שערורייתית, במסיבה קולינרית, בעילה להוציא את היורוז האחרונים שיש לך בכיס על המבורגר 200 גרם במקום על מקום לישון, או על תרומה לילדים רעבים, לחילופין. הבייקון ורוטב החמוציות רק באים להשלים את הטעם הלא כל כך דומיננטי של הגבינה וקציצת ההמבורגר? היא, אההההה, היא בסדר, לגמרי בסדר. לא יודעת, היא הייתה רק תירוץ. זה המבורגר מתקתק, ולאימתם של גברים שפחות בטוחים במיניות שלהם, הוא גם ורוד. בעיניי ההמבורגר הכי טוב שלהם, ואם אי פעם תבואו לאאכן (פחחחחחח) אז זה חובה.

ציון – 11 מתוך 10. כי הוא ורוד, ואחרי כל כך הרבה זמן שאני גרה בתוך ענן אפור אני חייבת לפרגן.

ואם אתם כבר פה, והקור עשה אתכם רעבים, אתם יכולים להמשיך להמבורגר הרע, אבל לא בקטע רע. בקטע מרושע, נבזי וחריף. ההמבורגר המנוול הזה מורכב מגבינת צ’דר, חלפיניו צלוי, חסה, ורוטב עגבניות חריף, והרוטב השמן ממקודם, שלעולם לא נדע מהו (ולא, זה לא מיונז). להמבורגר קוראים Burner, ואתם יכולים ללעוג לאשכנזיותנו הגלותית עד מחר, הוא באמת חריף. החלפיניו צלוי וקראנצ’י, ואם פתחת את הארוחה בהמבורגר ורוד, זו דרך נפלאה לשקם את הדימוי העצמי. זה גם המבורגר עם נטיות קלאסיות שניתן באמצעותו לקבוע שהקציצה פה עשויה יופי, למרות שאכלתי במעט מאוד מקומות שבהם הקציצה הייתה חלשה, אז קחו אותי בעירבון חצי כוח. על מידת עשייה אף אחד לא שואל פה, מדיום-וול וסע לשלום (אל תעשו פרצוף, פה יש גרמנים, ואם אין בזה תפוחי אדמה אז הם קצת אבודים).

ציון – 9 מתוך 10, כי 10 זה רק לאלוהים.

למרבה החדווה אומרים שאכילת חריף עוזרת לשרוף קלוריות, אז אם המעה נתונה בכיסך ואם יש מקום בקיבתך אפשר להתקדם בלי הרבה רגשות אשם לקציצה המכוערת.

Steppenberger Latte מורכב משבבי פרמזן, פטריות על הגריל, רצועות גמבה צלויה, חמאת בוטנים (לא, לא סקיפי, ממש שברי בוטנים במשחת בוטנים), חסה ורוטב מיונז שום. ולמה מכוער? הוא עצמו דווקא בסדר, אבל האדם הממוצע לא יכול לאכול אותו בפאסון. הרוטב נזל לי על האצבעות, פטרייה חדרה לי לנחיר, הגמבות התאבדו בקפיצה למגש. בכל ביס פיללתי שיהיה לי סינר כמו של תינוקות, עם המרזב הקשיח מלמטה. גם פה הקציצה בעיקר מעניקה למנה את המילה “המבורגר”, ומעבר לזה היא חסרת משמעות. פטריות וחמאת בוטנים? הייתי מצפה לאכול את זה בישראל 10 שנים לפני שאני אוכלת את זה פה, במדינה שעדיין משדרים בה “מי רוצה להיות מיליונר”. הגמבות והפטריות מתקתקות, הבוטנים והפרזן מלוחים והמיונז שום הוא מיונז שום, הרוטב שבצוואתי יכתב לטבול בו את תכריכיי.