איסלה מוחרס – עודד התעקש למצוא המבורגר במקסיקו שראוי לדווח עליו

עודד צ'רניחובסקי,

שמש, מים בצבעי טורקיז, בני המאיה, רגטון, שקיעה מטורפת, מסיבות עד צאת החמה ואלכוהול עד צאת הנשמה! למי שלא ניחש עדיין, אני בפאקינג מקסיקו.  אז כן, ארזתי מוצ'ילה ונסעתי לטייל ברחבי מרכז ודרום אמריקה כדי לגלות נופים קסומים וחוויות בלתי נשכחות, טוב נו, באתי לאכול כמה שיותר.

עודד וחברים במקסיקו

מסעות עודד בין טאקוס, בוריטוס ואמפנדס

אז נפתח בזה שפיזזתי בהתלהבות לצלילי "דספסיטו" (שמישהו כבר יוציא את השיר הזה מחוץ לחוק) בין שלל דוכני האוכל ברחובות של מקסיקו וטעמתי טאקו, בוריטו, אנצ'לידס, פריחולס ועוד. הטאקו היו די משעמים וחוזרים על עצמם שוב ושוב והמטבח המקסיקני לא אוהב לחדש מדי פעם, ככה זה נראה לפחות. מה שכן יצא לי לאכול בכמה מקומות טאקו דגים מטוגנים, קריספיים מבחוץ ונימוחים מבפנים וזה פשוט מצוין בכל פעם! ביקרתי גם בכמה מסעדות אותנטיות וטעמתי תבשילי עוף מסורתיים ושוב טאקו ובוריטו וטאקו ובוריטו… עד שכבר רציתי להקיא אוכל מקסיקנילסיכום לכו על טאקו דגים הוא מעולה.

נעבור לנאשם הבא – האמפנדס, אותו כיסון בצק פריך ומתפורר בפה שבדרך כלל ממולא בבשר טחון או מפורק עם בצל ותבלינים, אך יש גרסאות נוספות. המקום הראשון שאכלתי בו היה דוכן מקסיקני בשם Taqueria Glenecy שנמצא בסוף הרחוב הראשי לכיוון צפון, באי איסלה מוחרס. הזמנתי 3 אמפנדס ב-75 פזו מקסיקני (15 ₪ בערך) במילוי של פטריות, נקניקיית צ'וריסו אדומה טחונה וקקטוס קצוץ. לכולם הצטרפה גבינה מלוחה שמזכירה בצורתה צמת מוצרלה. מה שהפתיע אותי שהמקסיקנים מכינים את כל הבסיס של האוכל שלהם מאותו בצק ולכן גם האמפנדס שלי היו מבצק טורטיה בסיסי. כשהם יצאו מהשמן החם קיבלתי לצידם פיקו דה גיו (קוביות עגבניות, בצל וכוסברה) ורוטב גווקאמולי דליל ופיקנטי. האמפנדס היו קריספיים אך הבצק עצמו היה אנמי. הפטריות היו משימורים ומלאות נוזלים ששרפו לי את הלשון. הבשר היה יבש אך מתובל היטב, והקקטוס שהיה אמור להיות הברקה מבחינתי אכזב ברמה הכי קשה, לא היה לו טעם בכלל והוא היה ספוג בשמן. הגבינה הייתה מלוחה בצורה עדינה וקצת הצילה את כל החבילה. אף על פי שהמקום נמצא ב-Trip Advisor, אני פחות ממליץ עליו.

אמפנדס של Taqueria Gelency

האמפנדס קיבל אצלי הזדמנות שניה אחרי שחלפתי על שלט קטן ובו רשום "אמפנדס ארגנטינאי", שהוביל למדרגות נסתרות שבסופם יש בית קפה קטן וביתי, Dulzura Agrentina, שאמא ובן מנהלים לבד ומכינים הכל במו ידיהם. איכשהו מקומות נסתרים תמיד זוכים להצלחה רבה אצלי וגם הפעם צדקתי. הגברת בלינדרה לי שייק מתוק חמוץ מאננס טרי שנקלף ונחתך מול עיניי והוא היה מהטובים ששתיתי מימי! ריח האמפנדס נלכד בתוך הבית ושיגע לי את כל המערכות בגוף ובדיוק שבאתי לתת ביס בשולחן הגברת הנחיתה לי 2 אמפנדס בינוניים לצד צ'ימיצ'ורי ביתי. הראשון היה עם צ'אנקים של בשר שריר מפורק בשרני ונמס בפה יחד עם בצל ופלפלים קצוצים – טעים להפליא. השני היה תערובת של ז'מבון (ירך אחורי של חזיר, די מזכיר בייקון) וגבינה, עם מליחות עדינה מאוד אך ממכרת עד כדי כך שכבר חשבתי לקחת קופסא איתי להוסטל. הצ'ימיצ'ורי היה תוספת מרעננת לכל הבשר ויצר הרמוניה של טעמים. בנוסף, במקום יש מקרר עם מלא עוגות מגרות וקינוחים שנראו מעולה. ממליץ בחום על המקום שילמתי על הכל 110 פזו שזה בערך 22 ₪.
אמפנדס של Dulzura Agrentina

והחלק שכולם חיכו לו – ההמבורגר!

אז במקרה הזה באמת עדיף לאכול מסמר לארוחת ערב, אין למקסיקנים כבוד לקציצה הקדושה ואין להם גם סבלנות ורצון ללמוד עליה. רוב ההמבורגריות שאכלתי ברחבי מקסיקו הכילו קציצה שמזכירה את הבורגרים הקפואים שקונים בסופר והיו גרועים להחריד, חלקם הזכירו לי קצת מקדונלד'ס (ולא בקטע טוב).

אז אחרי חיפוש ב-Trip Advisor מצאתי מקום שנקרא Oscar's Grill הגעתי לשם אחרי סיור באי עם רכב גולף והתלוו אלי 3 תיירות בלונדיניות אירופאיות ועוד חבר ישראלי. המסעדה די מתויירת והכילה בתפריט אוכל מקסיקני בעיקר. הזמנתי המבורגר "הוואי" עם אננס וגבינה. ושוב אלמנט הבשר המעובד חזר על עצמו וקיבלתי לחמנייה עם 2 קציצות דקות ויבשות עם פרוסת גבינה מותכת ו-2 פרוסות אננס משימורים (שלא טרח לצלות את עצמו על הגריל). אין כל כך מה לתאר, ההמבורגר היה יבש ומלא בטעמי מונסודיום תעשייתיים, הגבינה לא הורגשה והאננס היה מתוק בלי קשר. הסיבה שבחרתי לרשום על המקום היא כי חברי לשולחן הזמינו בוריטו ואנצ'ילדס שהיו מצוינים וטעימים, והחבר הישראלי אף ניפח חזה ואמר בגאווה שזה "הבוריטו הכי טעים שהוא אכל". בנוסף ניסיתי מיצ'לדה שזה סוג של "בלאדי מרי" בוורסיה מקסיקנית עם ליים, תבלינים, רוטב וורסטרשייר ורוטב חריף שמתערבבים להנאתם עם בירה צוננת. בהתחלה די התלהבתי מהקוקטייל המסורתי אבל אחרי כמה לגימות הבנתי שהוא לא בשבילי והוא נחמד רק בשביל החוויה הקולינרית. המחירים נעים בין 90-150 פזו למנה שזה בערך 20-30 ₪. לסיכום לא ממליץ על המבורגר אבל חברי ממליצים על האוכל המקסיקני.

 Oscar's Grill - המבורגר מאכזב

המקום השני גם הוא נלקח בהמלצת Trip Advisor והוא נקרא Nash's Tapas Bar שמציע תפריט רחב של המבורגרים עם תוספות והרבה מנות ראשונות. במקרה שלי התלוו אלי הפעם 2 תיירות ששהו איתי בהוסטל והתלהבו מקהילת ההמבורגר של ישראל והתבאסו שאין להן דבר כזה בגרמניה ושוויץ (כבוד לנו!). אני חייב לציין שהמקסיקנים עובדים לאט מאוד והאוכל שלנו הגיע אחרי חצי שעה וזה כנראה די נורמלי במחוזות אלו לאחר שחוויתי את זה ברוב המקומות שאכלתי בהם. כמובן שאיבדתי את השפיות ונכנס בי רצון עז לטגן את המלצרית בצ'יפסר רותח אבל היא בדיוק קפצה לבקר עם האוכל אז לא יצא לפועל. התחלנו את הארוחה ב-3 סמוסות של בשר טחון עסיסי ומתובל בטעמים מזרחיים (70 פזו / 16 ₪) ובצק דקיק ופריך שהתפצפץ בצורה מושלמת בחלל הפה שלנו. רוטב מתקתק שהזכיר סוג של טריאקי לא מובן, ליווה את המנה והשתלב היטב.

Nash's Tapas Bar - סמוסות

הזמנתי ציזבורגר קלאסי והבנות הלכו על המבורגר עם גוואקמולי ובצל מטוגן. אז נתחיל בזה שסוף סוף קיבלנו קציצה שהוכנה על ידי אדם ולא על ידי מכונה (חתיכת הישג במקסיקו!) אבל מעבר לזה היא לא תובלה כראוי, הגיעה וול דאן יבש במיוחד והמלצרית הייתה בהלם ששאלתי מאיזה נתח זה מוכן (כנראה שנסחפתי…). הגבינה הייתה גבינה אמריקאית מאלה שנמסות, שזה די שידרג לי את המנה והבייקון היה קריספי ומלוח בצורה טובה וגם הצ'יפס היה קריספי וטוב. סה"כ מדובר בקציצה סבירה למאכל אדם ועדיף על כל מקום אחר אם אתם בדודא להמבורגר באיסלה מוחרס. אה וגם משדרים שם משחקי הכס כל ערב ב-20:00 למי שלא רוצה לפספס.

ההמבורגר של Nash's Tapas Bar

והזוכה בקטגוריית המשקל הבינוני של 220 גרם היא הקציצה של בית הקפה Aluexs. הגעתי למקום במקרה כי הוא ממש קרוב להוסטל שישנתי בו ופתאום קלטתי בזווית העין מישהו מפרק משהו מוכר בלחמניה עם גבינה נמתחת אז לרגע לא היססתי ועיני הנץ שלי זיהו שמדובר בהמבורגר! מדובר בית קפה חביב עם בעלים מצחיק ונחמד שכל פעם הצליח לבאס לי את החיים כשאמר לי שהמטבח סגור / נגמרו ההמבורגרים. במשך 3 ימים שניסיתי לאכול במקום הם סגרו את המטבח ב-20:30-21:00 בערב ופעם אחת לא היו המבורגרים מכיוון שלטענתו הם מכינים אותם טריים כל יום בכמות של כ-10-15 קציצות. די שמחתי לשמוע את העניין, אז חזרתי בפעם הרביעית לשם בצהרי היום והזמנתי המבורגר בקר במשקל 220 גרם (סוף סוף קצת כבוד לקציצה הקדושה) עם גבינה אמריקאית ובצל מטוגן (100-120 פזו / 20-30 ₪) . שאלתי לגבי נתח הבשר אבל הוא טען שלא יודע להסביר לי באנגלית. ההמבורגר הגיע אחרי 20 דקות בערך בלחמנייה קלויה וחמה במידת עשיה מדיום וול לכיוון הוול דאן אבל היה עסיסי למדי ומלוח בצורה מדויקת. הגבינה נמתחה לכל פינות השולחן והבצל היה מתקתק וטעים. אם נהיה כנים זה בדיוק מה שציפיתי לו אחרי כל ההמבורגרים הנוראים שאכלתי בדרך. ממליץ בחום על המקום, בלי ספק זהו הבורגר הטוב ביותר באיסלה מוחרס! לצערי אין לי תמונה של המנה והמקום כי הטלפון שלי עשה שביתה איטלקית באותו היום (או מקסיקנית). אז קבלו תמונה של המשקה שאיתו פתחתי את היוםמיצ'לדה באיסלה מוחרס

זהו בנתיים מאיסלה מורחס, מבטיח להמשיך ולטעום ברחבי המקום המופלא והמשוגע הזה ואם אתקל בעוד מקומות ששווה לדווח עליהם, אתם תקבלו כתבה נוספת!