מתן שגיא גילה המבורגרים מערביים דווקא בשער הכניסה למזרח, תאילנד

בינינו? אם אתם טסים לתאילנד תיהנו מהאוכל המקומי. שפע של טעמים, מגוון משוגע, מחירים זולים ואיכות שעולה ועולה ככל שהדוכן ברחוב נראה יותר פשוט (יש מעט מאוד המבורגריות בעולם עם כוכב מישלן, אם בכלל, לעומת דוכן אוכל רחוב בבנקוק עם כוכב טרי). אבל מפעם לפעם, ובנסיבות הנכונות – נחמד גם לאכול אוכל מערבי יותר, ואם יש המבורגריה טובה בשטח אז לא ניתן לה נסיון? החוויה הקולינרית שלנו התחלקה לשני אזורים – האחד בפאי, עיירה צפונית ושקטה בצפון הרחוק של תאילנד, והשני בבנקוק הסואנת, העמוסה והחנוקה. נתחיל…

די כבר עם הפאד תאי, הגיע הזמן להמבורגר!

את הדיווח על המבורגרים בתאילנד אתחיל דווקא מפאי. לפאי הגענו אחרי שכבר היינו כשבוע בטיול, ואחרי שבת הזוג הכריזה בריש גלי שבא לה המבורגר והפסקה מפאד תאי ואורז מטוגן. קראנו קצת ביקורות וגילינו שיש המבורגריה כחול-לבן בפאי, שזכתה לביקורות לא רעות בכלל (בעיקר של ישראלים) ב-TripAdvisor. החלטנו לתת לה צ'אנס. ל-Maya Burger Queen הגענו בשעה 16:30 בערך, שזאת לרוב שעה די רגועה במסעדות בתאילנד. המקום נמצא ברחוב צדדי יחסית של העיירה, בקצה הרחוב הראשי. בהגיענו מצאנו שולחן אחד עם שני לקוחות ועוד מגוון שולחנות ריקים, אז ניסינו את מזלנו באחד שנראה הכי מקומבן מבחינת מאווררים, מה שבדיעבד לא היה רלוונטי כי עדיין היה חם בטירוף.

הקציצות במקום מגיעות בגדלים של כ-110 גרם, ויש אופציות מגוונות לתוספות והכפלות של הכמות. בת הזוג לקחה המבורגר כפול עם גבינה ואבוקדו, ואילו אני הלכתי על משולש עם גבינה, בייקון ואננס (תאילנד או לא תאילנד?). קצת היה מאכזב לקבל את הצ'יפס (המעולה) כ-3-4 דקות לפני ההמבורגר, אך יש לציין שזה נהוג מאוד בתאילנד להוציא מנות בנפרד, ובכל זאת אפשר לצפות מבעל עסק מערבי שידאג שאוכל בדמות המבורגר וצ'יפס ייצא ביחד. הצ'יפס בכל אופן היה מעולה.

ההמבורגר הגיעו לאחר פרק זמן סביר נוסף. נתחיל מהשומניות – בעל המקום טוען שהוא לא מטגן בשמן את ההמבורגרים, אבל כמות הנוזל שיצאה ממנו בזמן מאוד מהיר היא חשודה בהחלט (ולא, זה לא הרגיש לי כמו שומן של בשר). הלחמניות התפרקו במהירות שיא, למרות ניסיון יפה לשים חסה מעובה בתחתית החבילה. טעם הבשר היה סביר, לא משהו לספר עליו לנכדים, והתוספות היו בהחלט ראויות. מאידך, כשהקציצה כל כך קטנה, היא מגיעה אך ורק במידת עשיה מדיום-וול וזה הורגש בטעם של הבשר. בצד החוויתי, יש קיר ענק לאורך המסעדה שניתן לקשקש עליו (אם תמצאו פינה שעוד לא קושקשה), והמקום מעוצב בצורה מאוד חביבה ונעימה. אבל כשמגיעים לתכל'ס, הקציצה לא עומדת בפני עצמה ולשם זה התכנסו.

One Night in Bangkok ו-2 המבורגרים

לבנקוק הגענו כבר אחרי כשלושה שבועות בטיול, ובהחלט היינו מוכנים מחדש לחוויה של המבורגר או שניים, בנוסף לאוכל המדהים שיש לעיר הזאת להציע. ההמבורגר הראשון שדגמנו היה בקניון ה-MBK המוכר למרבית התיירים. בקומה השישית, לגמרי במקרה – מצאנו את The Beef Master by Company B. מה שתפס את עיני ומשך אותי למקום היה הויטרינה הגדולה עם נתחים עטופים, שלדברי הבעלים מיובאים מאוסטרליה. גם התפריט היה מעוצב בצורה מערבית עם המון כבוד לבשר ולסוגי הבשר, עם פירוט מרענן שלא זכיתי לראות בתאילנד לסוגי הנתחים והאופציות.

התיישבנו והחלטנו שנלך על ההמבורגר שלהם, שלצערנו לא מאפשר מגוון רב מדי. ישנה אופציה להמבורגר אחד או כפול, ואופציה להרחבה לצ'יזבורגר ו/או הוספת ביצה. הלכתי על כל הקופה – והפעם לא הצטערתי. נתחיל מהבסיס – הצ'יפס שהגיע היה פריך ומעולה, רוטב איולי-חרדל שבא לצידו היה טעים מאוד ונתן תמורה נהדרת לאגרה. הלחמנייה לא התפרקה כלל לאורך כל האכילה, הבשר היה עשוי בצורה טובה בהחלט (לא נשאלנו למידת העשייה, אך קיבלנו מידת עשיה באזור המדיום וול, שזה בול מבחינתי) וגם הגבינה הרגישה איכותית יותר מבעבר. סיימנו את הארוחה מסופקים מאוד, ועל אף שהמחיר הגבוה ביחס למסעדות בתאילנד (360 באט / כ-40 ₪ למנה) הרגשנו שבהחלט סיפקו את הצורך שלנו בהמבורגר טוב.

בלילה האחרון הלכנו על קו איטלקי בדמות מסעדה מהרשת של השף ג'יימי אוליבר – Jamie's Italian. למסעדה סניפים בכל העולם, ואנחנו הלכנו על הסניף שנמצא בקניון ה-Siam Discovery במרכז העיר. הזמנו מקום מראש, על אף שאין לכך כנראה הצדקה. המסעדה בנויה לחלוטין כמו דיינר משודרג, וניתן לדמיין אותה בכל מקום באירופה בקלות. אציין מראש שבמסעדה הזאת צריך סבלנות, וזה מתבטא גם בביקורות עליה שקראתי טרם ההגעה – לוקח זמן למנות לצאת החוצה גם אם המסעדה ריקה. המנה הראשונה הגיעה לאחר כרבע שעה והעיקריות לאחר כ-40 דקות. תחליטו אתם האם זה לגיטימי או לא, אבל אם אתם מורעבים בזה הרגע לא בטוח שזה המקום בשבילכם.

למנה ראשונה הזמנו "נאצ'וס איטלקיים", שזה רביולי מטוגן וקריספי ממולא בגבינות מוצרלה, ריקוטה ופרמז'ן, מגיע עם רוטב עגבניות סיצילאני. מנה ראשונה מושלמת, מושלמת, מושלמת! ניהננו מכל ביס וזה בהחלט פתח לנו את התיאבון. לעיקריות בת הזוג לקחה פסטה עם כדורי בשר שהיו בהחלט טובים, ואני הלכתי על ה"המבורגר האיטלקי". ההמבורגר, שהוא מנה בפני עצמה שלא ניתנת לשינוי או הוספות, כולל בייקון איטלקי, בצל במרינדה של בלסמי, גבינת פונטינה, ירקות ובצד "פאנקי צ'יפס". נתחיל מהסוף – לא היה שום דבר פאנקי בצ'יפס. הוא היה אומנם מתובל ונראה יפה, אבל הוא היה באיכות של מקדונלד'ס וחסר טעם. נקודה שלילית מאוד בעיני.

אבל באנו לכאן להמבורגר, ופה הוא פגע בול בפוני! הטעם של הבשר היה מ-ע-ו-ל-ה, הגבינה והבייקון האיטלקי השתלבו פנטסטי והגיעו בכמות נדיבה והלחמנייה סיפקה את הסחורה ועמדה בכל המיצים. טעמים קצת שונים ממה שאני רגיל מהארץ, אבל בהחלט חוויה טובה. גם כאן מידת העשייה של הבשר הייתה סביב המדיום וול. לשלילה חייבים לציין את מחיר המנה – 585 באט, שזה ערך 65 ₪. במילים אחרות מחיר ארץ ישראלי במדינה שאתה יכול למצוא אוכל רחוב מדהים ב-5 ₪. אם אני צריך לשקלל את החוויה הכללית מהמסעדה, שכללה גם קוקטיילים מעולים, מנה ראשונה אדירה ועיקרית נוספת טובה – ההמבורגר הוא לא כוכב הערב, על אף שהוא לא אכזב.

תאילנד – השורה התחתונה

תאילנד היא בעיני אחת הארצות הכי טעימות ולבטח אחת הזולות לתיירים. מדי פעם אם יש רצון לגוון, ניתן למצוא חלופות ראויות לאוכל המקומי, אבל הן לא משתוות לטעמים שיש שם בחוץ. אם יש דודא טובה להמבורגר, ככל הנראה בבנגקוק הרמה תהיה גבוהה לעומת צפון המדינה ולבטח לעומת הדרום. שווה לכוון את הדחפים לשם, עד אז – תיהנו מהאננסים והפאד תאי שרימפס.