המוסד לסנדוויצ'ים מיוחדים – אלמוג קורן מנסה לברר מה כל כך מיוחד במוסד הזה?

צהרי יום ראשון, וכשאני אומרת צהרי אני מתכוונת לשיא החום, כן גם בכתבה הזו אתלונן לכם על החום, כי אין מה לעשות… חם כאן! מישהו פעם אמר לי שבסביבות ספטמבר מתחילים להרגיש הקלה, אין לי מושג מה הבחור לקח, אבל הוא היה כנראה על משהו שגורם להזיות כי אין כאן שום הקלה ושום התקררות וזו סתם אשליה. אבל אני לא מתלוננת, רק מציינת. אני בחורה יחסית קטנה עם תיאבון לא גדול במיוחד (אחרי שנים של "עיניים גדולות"), וזה לא פשוט לטעום מספר המבורגרים בזמן קצר, מה עוד שקשה לי לעכל כשאני בוערת מחום.

המוסד לסנדוויצ'ים מיוחדים נמצא על אבן גבירול במרחק יריקה מכיכר רבין, מה שהצריך ממני להגיע לתל אביב, בצורה קסומה שכזו, הקארמה של היוניברס החליטה להיות לצידי ומצאתי חניה בכחול לבן! זה לכשלעצמו הישג יוצא דופן ופנומנלי בעיני. בתום שחייה צורנית של 5 דקות בלחות התל אביבית של ספטמבר, הגעתי למחוז חפצי. בכניסה המתינה שותפתי לפשע, חברתי הטובה והאמריקאית מאוד. הסיבה שאני מציינת זאת היא שסטף תמיד מחפשת מקום "שיזכיר לה את הבית", המבורגר איכותי וטוב שיזכיר לה את הדברים הטובים באמריקה (אתם יכולים לחלוק עליי בעניין, אבל אני איתה). קיבלו את פנינו בחיוך והודיעו לנו רישמית וחגיגית "מקווים שהגעתן רעבות!" בהתחשב בזה שכל העניין תוכנן מראש כבר ביום חמישי, שתינו בנינו את הבוקר שלנו כך שנגיע רעבות וזה כלל אימון קרוספיט אינטנסיבי במועדון הבית שלנו ב-9 בבוקר כדי לפתוח את הקיבה למה שעתיד לבוא, בקיצור – הגענו מורעבות!

מעשה בשלושה סנדוויצ'ים מיוחדים

ל"מנה ראשונה" הונחתו לפנינו 2 מנות – ההמבורגר של יושע  שעשוי מקציצת בקר בחמאה 200 ג', עם תבשיל פראסה בשמנת, רוטב יין, גבינת קממבר וחסה מהגינה + תוספת ושתייה (59 ₪); וספיישל טראמפ שעשוי מקציצת בקר 200 ג' עם חסה, עגבנייה, זיגוג איולי וויסקי, ביצת עין, אווז קריספי וטבעת בצל בטמפורה + תוספת ושתייה (64 ₪).

נתחיל מההמבורגר של יושע, הרעיון שעומד מאחורי המנה נחמד מאוד ואני חושבת שהבנתי מה שהם ניסו לעשות, אך לצערי יש הבדל בין הרצוי למצוי. רוטב היין מבוסס על יין אדום מה שהופך אותו למתקתק ובעל נוכחות חזקה וקצת משתלטת. תבשיל הפראסה טעים בצורה יוצאת דופן ונותן מתקתקות עדינה, הבעיה היא שבשילוב עם היין יוצאת מנה שהיא בכללי די מתוקה ובשל כך טעם הגבינה אינו מורגש כמו שצריך וזה מקשה למצות את טעם הבשר (הטוב לכשלעצמו). כשנשאלתי האם המנה לטעמי, הצעתי להם לשנות את רוטב היין דווקא לבסיס לבן כך שיחמיא יותר לגבינה, ויפחית נוכחות, כך גם טעם הבשר הנהדר יוכל לפרוץ החוצה. אני מודעת לכך שעברו מספר דקות מהרגע שהמנה הגיעה לשולחן ועד שיצא לי לאכול ממנה (סבב צילומי דוגמנות וכו') ולצערי בשל כך החסה כבר הייתה בליל עצוב ומסכן שהתבשל לו מהקציצה, ייתכן ומעבר לעלה חסה שלם קצת יפצה על כך וייתן את הקראנצ'יות שהייתה חסרה לי במנה. במדד הטעים וכיף לי: 7 מתוך 10.

ונעבור לשחיתות ושמה טראמפ, לדעתי הסיבה שקיבלנו את המנה הייתה חברתי האמריקאית, כי כשנשאלה דעתנו על המנה, המבט הופנה אליה. המנה מוגזמת מדי (לטעמי האישי בלבד! לא לכעוס), הרגשתי שיש במנה עומס יתר של מרקמים וטעמים ובסופו של דבר התפספסה לה איזושהי פואנטה. האיולי וויסקי היה בכמות מוגזמת ועבורי היה לזה טעם של אלף האיים, טבעת הבצל התגלתה לה פתאום איפשהו באמצע הביס כשהיא לא תורמת בטעם אבל כן תורמת למרקם הקראנצ'י של המנה. לאווז היה עושה טוב להיות עוד דקה שתיים על הפלאנצ'ה כדי לקבל עוד טיפה קראנצ'יות אבל ההפתעה האמיתית הייתה בשילוב של הבשר עם ביצת העין. אני לא חובבת ביצת עין בתוך המבורגר, איכשהו זה לא מסתדר לי אבל במקרה הזה ביצת העין הייתה עשויה בדיוק כפי שצריך, לא חיה מדי ונוזלת לכל עבר, רכה ונעימה עם קצת נזילה הצידה על פני בשר מ-ו-ש-ל-ם! אז אם מפרידים ביניהם הבשר והביצה יקבלו 9 מתוך 10 אבל מכיוון שהמנה מגיעה מורכבת הוחלט על 6 מתוך 10, וחבל.

וזו בעצם המסקנה שלי משתי המנות הללו – הבשר במוסד לסנדוויצ'ים מיוחדים יוצא דופן באיכותו ביחס למקומות אחרים בהם אכלתי. לאחרונה הם החליפו את הנתחים לנתחי פרימיום שנטחנים במקום, מה שמאפשר טריות אינסופית וזה מורגש בהחלט! הבשר מתובל בעדינות במלח ופלפל, כי תכלס, בשר איכותי לא צריך יותר מזה. טעם עשיר במידת עשייה מושלמת של מדיום וול – לא יכולתי לבקש יותר מזה אבל בתוצר הסופי ייתכן וצריך להשקיע קצת יותר מחשבה על איך להחמיא לו ולא איך להעמיס עליו בגלל שהטרנד הוא כמה שיותר טופינגים משוגעים.

ל"קינוח" קיבלנו את סנדוויץ' ה-מוסד + תוספת ושתייה (49 ₪), המוגש בלחמנייה רכה ממולאת בבשר אונטריב עסיסי בבישול ארוך שנטבל ברוטב ברביקיו המוכן במקום ומגיע עם סלט קולסלאו, צ'ימיצ'ורי הבית וסרירצ'ה פיקנטית. אתחיל מהבשר שהיה פשוט גן עדן, רכות ונימוחות לצד מתיקות עדינה ולא משתלטת של רוטב הברביקיו, גם כאן אפשר היה לחוש במרקם הנהדר וממש לטעום את הבשר האיכותי. הבעיה היחידה שלי במנה מגיעה שוב בצורת המתיקות, הלחמניה – מתקתקה, הבשר מתקתק, סלט הקולסלאו – מתקתק, מישהו חש כאן במוטיב חוזר? אם אומרים שהשף מאוהב כשהאוכל מלוח, מה זה אומר כשהאוכל מתוק?

היו חסרים לי שני דברים במנה; הראשון – מרקם, השני – kick. אסביר את עצמי, משום שהבשר כל כך רך ונעים על הלשון היה חסר לי משהו קראנצ'י במנה, אני יודעת שהניסיון לאזן את זה אמור היה להיות עם סלט הקולסלאו אבל הוא היה מתוק מדי ולכן לא יכולתי כל כך להתייחס למרקם שלו, אולי כמות פחותה של רוטב בסלט הקולסלאו יסגור את הפינה ותוספת של בוטנים גרוסים או משהו בסגנון יכול גם להיות מגניב אבל זה כבר לשיקולם. ה-kick אליו התכוונתי דווקא היה במנה אך התברר לי שבמטבח ראו שתי בנות "אשכנזיות" וחששו לשים לנו את הכמות האמיתית של הצ'ימיצ'ורי והסרירצ'ה שבד"כ מגיעים עם המנה וזה קצת חבל כי גם אני וגם שותפתי לפשע ציינו את הסוגיה הזו מיד עם הביס הראשון ובמקרה, גם שתינו אוהבות חריף. ההמלצה שלי, תזהירו מראש שהמנה פיקנטית על גבול החריפה ותנו ללקוח להחליט אם זה מתאים לו או לא. אבל עם בשר כזה מצויין, לא אחזיק זאת נגדם. המסקנה הייתה 8 מתוך 10 ואני מאמינה שאם הייתה לי יותר מהחריפות יש סיכוי שהיו מקבלים ציון גבוה יותר.

התוספת שתפסה אותי

המגשים מגיעים עם טבעות בצל ותפוחי אדמה הנקראים פוטטוס הבית. תשמעו… אני חובבת תפוחי אדמה וגם הפרטנרית שלי והיה לי קשה מאוד לעמוד בפיתוי, אני הצלחתי, היא לא. טעמתי אחד קטן לצורך הבדיקה (הקרבה עצמית למען הקהילה! תעריכו!) ומה אגיד לכם… וואו! תפוחי האדמה הכי טובים שאכלתי מזה ה-מ-ו-ן זמן. קראנצ'יות שגם חצי שעה על המגש לא הזיזה להם, לא מומלחים יתר על המידה וטעם עשיר של תפוח אדמה בדיוק כמו שצריך להיות. בצורה מאוד מפתיעה הם לא היו שמנוניים בכלל למרות שעברו טיגון עמוק. בגזרת טבעות הבצל, המרקם – מושלם, הטעם – דרושה עבודה קלה. הציפוי שומר על קראנצ'יות בדיוק כמו תפוחי האדמה לאורך כל הארוחה וגם לאחריה כשאתם מתלבטים אם עוד יש לכם בכלל מקום או לא. הטעם קצת נעלם, בצק מטוגן שמדי פעם יש איזושהי הבלחה של בצל אולי ציפוי דק יותר ותיבול של הבלילה יפרגן לבצל ויאפשר לו להיות מה שהוא.

אז מה החלטנו?

התבלבלתם קצת, נכון? אז גם אני! לא התאכזבתי בשום צורה אבל מהרגע שגיליתי בבלוטות הטעם את איכות הבשר כן ציפיתי להתחייסות אחרת אליו. יש הרבה נקודות לשיפור אבל הן כולן נקודות קטנות יותר עם דגש  על שימת לב לפרטים. מעולם לא הייתי במקום לפני כן, ולכן דעתי לחלוטין מבוססת על מה שהונח מולי באותו רגע. ההמלצה שלי למקום, אתם כל כך משקיעים בבשר איכותי, תנו לו את הכבוד הראוי לו, אל תפילו עליו שלל תוספות, וגם אלו הקיימות, אפשר בכמות קטנה יותר שתחמיא לו ולא תנסה לגנוב ממנו את כס המלוכה עליו ראוי שיישב. ולכם קוראים יקרים, אם אתם מזדמנים לאיזור תנסו את המוסד לסנדוויצ'ים מיוחדים הם יפתיעו אתכם באיכות הבשר במחיר השווה לכל נפש ובשירות המקסים, אין תור ארוך ובסה"כ המיקום ההיספסטרי האולטימטיבי של תל אביב הוא כיפי.  פלוס נוסף, אם אתם מגיעים בערב, חניון גן העיר לא רחוק שזה תמיד נוח למי שמגיע עם רכב.

* הכתבה בשיתוף המסעדה

שם: המוסד לסנדוויצ'ים מיוחדים. כתובת: אבן גבירול 36 ת"א, כשרות: לא כשר, שעות פעילות: א'- ד' 11:00- 02:00, ה'- ו' 11:45- 04.00, ש' 11:00- 03:00.

ליצירת קשר ומידע נוסף מאיזי