אנגוסרי – ארתור טורף המבורגרים משובחים בפנינה הנסתרת של רחוב הארבעה

שעתיים וחצי לפני שהגעתי לאכול פה עדיין התלבטתי לאן ללכת. הייתי צריך להגיע לאזור שרונה ולשרוף שם שעה-שעתיים. אפילו לא היה בטוח שאסע, אבל הייתי חייב לתכנן למקרה שכן. לא הייתי בטוח לאן ללכת – ויטרינה? הפתיחה המחודשת של סניף אבן גבירול משכה אותי מאוד. אולי הדיל של 1+1 של הדיינר שתמיד זורם או אפילו לנסות לקפוץ לפילדלדפיה של חיים כהן? אכן האופציות מרובות וההתלבטויות קשות. לבסוף, ציפור קטנה לחשה לי על הדיל החדש לחברי הקהילה שיש באנגוסרי, כנראה שפיספסתי אותו לגמרי בפיד הפייסבוק שלי. וכך היה.

הפנינה של רחוב הארבעה – אנגוסרי

אספתי חבר שגר קרוב, הבחור חסר המזל היה לפני סגירת חג בבסיס (השנה זה יוצא 4 ימים רצופים בגלל השבת הצמודה לראש השנה), ויצאנו לדרך. ידעתי שהסניף ברחוב הארבעה אבל לא הייתי בטוח באיזה צד. באנו מהצד הלא נכון. וטוב שכך, ההליכה בחום הגבירה את הצימאון, הרעב והכמיהה למשהו שהובטח לנו שיהיה טוב. עברנו ברחוב הארבעה מקומות מדהימים – קוואטרו, ניתן טאי, מינה טומיי. מוסדות אוכל מדהימים לכל דבר ועניין. לבסוף נגלה לפנינו חדר פצפון עם שלט אדום – "אנגוסרי". חשבתי לעצמי שאין סיכוי, זה בטח דוכן או משהו. המקום קטן, בקושי יש שם בר ושולחנות לשבת עליהם. לאט לאט המחשבה שזה המקום חלחלה פנימה, וגם אנחנו, חלחנו פנימה.

עיצוב פשוט, בר קצר, תפריט שרשום רק על הקיר, מקרר קטן עם בשרים לקניה הביתה וקיר מלא בדברים מעבר לבשר – יין ממותג, קפה ועוד מספר פריטים שספק קשורים בבשר ובחור אחד מנומנם ליד הקופה שישר התעורר כשראה שני חבר'ה צמאים ורעבים. "מה נשמע חבר'ה?" – שאל הבחור בסוג של שמחה שסוף סוף יש לו לקוחות. ענינו שהכול בסדר, ושאנחנו רעבים, צמאים ומאוד סקרנים לגבי מה יש להם בתפריט ובברזים שעמדו בפינה. עוד לפני שהוא ענה, ראיתי שיש ויינשטפן וטובורג. החצי הנוזלי של ההזמנה נבחר באותה השנייה (ויינשטפן כמובן).

המשכנו להסתכל על התפריט שעל הקיר וכמובן שבאנו לבדוק את הדיל לחברי קהילת המבורגר ישראל של המבורגר חינם בהזמנת 2 ארוחות המבורגר. לבסוף החלטנו – המבורגר נטו אנטריקוט, מיקס בורגר, ספרדי חריף והשניים שאנחנו לקחנו – המבורגר כפול שעשוי מ-2 קציצות של 230 ג' בתוספת צ'דר ואסאדו מפורק ברוטב ברביקיו. השני היה עם בייקון טלה, פטריות ואיולי וויסקי. בצד לקחנו הום פרייז והתיישבנו להמתין בסבלנות נראית לעין, כאשר בפנים הכול גועש, מקרקר ודורש אוכל. הבירה הגיעה קודם. הדבר הראשון שמראה על הרצינות של המקום זו ההשקעה בסועדים – הכוס הייתה קפואה! לא הרבה מקומות מרשים לעצמם לעשות את זה וחבל שכך. ביום חם, הכוס הקפואה לא רק שומרת על הבירה קרה לאורך זמן, היא גם מקררת את הסועד (נו אז מה שיש מזגן, עדיין חם אש). מסתבר שבויינשטפן זה גם משפיע על הטעם ולטובה.

Let's Talk Hamburgers

ההמבורגרים לא איחרו לבוא. הם הגיחו כמו חלום בליל קיץ, מתוך קיר בבר שנפתח בבום ושני מגשי מתכת הוחלקו על משטח הגשה. עוד לפני שהבחור בדלפק אמר שהמנות שלנו מוכנות, באתי לקחת אותם. מדהים, הכול מסודר כמו חיילים, ההמבורגר שלם ולא קורס עם עודף תוספות, פירמידה מושלמת. הנחתי את המגשים בעדינות על השולחן, על מנת שלא להפריע למנוחתם ואפשר יהיה לצלם כמו שצריך. צילמתי כמה פעמים מכמה זוויות, קיבלתי כמה מבטים מהחבר של "stop horsing around and let's eat this f**kers!". חתכנו לחצי, חילקנו, הרמנו כוסית ונגסנו!

למזלי, קודם לקחתי את ההמבורגר עם הבייקון טלה, פטריות ואיולי וויסקי. למה למזלי? כי הוא פחות טוב. ההמבורגר עצמו עשוי מדיום מושלם, אמצע ורדרד עם נזילה קטנה של מיצים, בשר מזמין ולא מיובש. למרות שמדובר באנטריקוט, הבשר לא היה קשה ללעיסה, כנראה נטחן לפחות פעמיים והיה ברור לגמרי שזה היה באותו יום. הבשר כל כך עסיסי שאין כל ספק שלא עבר הקפאה מימיו. הפטריות והאיולי וויסקי קצת נבלעו בטעמים, אבל עדיין אפשר היה להרגיש אותם מפעם לפעם. ועכשיו החלק שעשה אותו פחות טוב – בייקון טלה. למי שמכיר בייקון יודע שהוא בד"כ 70-80 אחוז שומן והשאר הוא חלק בשרני. במקרה הזה, ה"בייקון" הוא 100% שומן. למה לקרוא לו בייקון? אפשר לכתוב בתפריט שומן טלה. אני לא חובב של שומן טהור, בלשון המעטה, וזה מה שקצת הרס לי את המנה ונאלצתי להוציא אותו כדי להמשיך ליהנות ממנה שהיא באמת טובה ויכלה להיות טובה יותר.

ההמבורגר השני- נגסתי ואחרי אכזבת הבייקון, קיוויתי לשיפור. מידת העשייה הייתה זהה, מושלמת, רק שהפעם היו 2 קומות, ביניהן גבינה ומעל אסאדו בברביקיו. נתתי תפילה לאלוהי ההמבורגר שיהיה יותר טוב, לחצתי שאפשר יהיה לתת ביס מהכול ביחד וצללתי. וואו, שיפור משמעותי! ולא רק בגלל הבייקון, אלא בכלל. המנה פשוט טעימה הרבה יותר. הגבינה, החמוצים, הברביקיו של האסאדו והרטיבות הטבעית של הבשר, הכל יוצא בלחיצה ונוחת בפה יחד עם הבשר. מחול טעמים ומרקמים מדהים. כל ביס הוא תענוג. הלחמניה שנקלתה קלות מחזיקה יפה מאוד, מה שנכון גם לגבי ההמבורגר הקודם. ולא רק שהיא מחזיקה יפה, היא גם טעימה, לא יבשה מדי וככל הנראה גם טריה שלא עברה הקפאה מאז האפיה שלה.

למרות כל השבחים (פרט לבייקון טלה), היה משהו אחד שממש לא התלהבנו ממנו והיה לו פוטנציאל להרוס הכול – ההום פרייז. בכוונה לא התייחסתי אליו קודם, רציתי להקדיש לו פסקה שלמה. הום פרייז זו מנת צד מעולה, בד"כ אפילו עדיפה על צ'יפס. אבל לא פה. בכל מקום ההום פרייז מטוגן בצ'ילי מתוק ווריאציה כזו או אחרת של שמנת. במקרה של אנגוסרי לא נראה שהיה זה או זה. טעם קשה מאוד של תיבול – משהו דמוי כמון אבל לא בטוח. הדבר הכי טוב בהום פרייז הזה היה הבצל שהתיבול לא השפיע עליו יותר מדי ונשאר נאמן לטעמים שלו. את תוספות הצד לא סיימנו.

סיכום חווית אנגוסרי

אחרי שסיימנו לאכול והיינו שבעים ומרוצים, ולמרות הבייקון טלה וההום פרייז, אמרנו תודה מקרב לב על הארוחה הנהדרת. לגמנו את השלוקים האחרונים של הבירה, שאגב עדיין הייתה קרה תודות לכוסות הקפואות, ניקינו את עצמנו ויצאנו החוצה עם הבטחה פנימית לחזור מתישהו לעוד סיבוב. אנגוסרי תל אביב – מקום מומלץ בחום, במיוחד כל עוד יש דיל של הקהילה וכל עוד הם ימשיכו להתנהג לבשר כמו שהם עושים עכשיו, המקום ימשיך להיות מעולה ומי יודע, אולי גם יהפוך למוסד בעל שם כמו כמה מהשכנים שלו באזור.

שם: אנגוסרי הארבעה. כתובת: הארבעה 20, תל אביב. כשרות : לא כשר. שעות פעילות: פתוח כל יום בין השעות 11:00 ־ 2:00.

ליצירת קשר ומידע נוסף מאיזי