יומנגס – אור בלאן החליט לבדוק האם ההמבורגר המדובר שווה את הנסיעה?

אור בלאן,

אתחיל ואסיים את הכתבה הזאת באותו מקום – ההמבורגר של יומנגס פשוט לא שווה את הנסיעה, במיוחד מהמרכז. כבר הרבה זמן מתרוצצת שמועה שההמבורגר של יומנגס הוא המבורגר למביני דבר, התוספות מפנקות והמקום שווה, ככה זה עם שמועות.

המבורגר לחוד והייפ לחוד

כבר מיליון שנה בערך שאני שומע על ההמבורגר האגדי של יומנגס, שבחים הילולות ופיות פעורים למשמע המילה "יומנגס" כל פעם שהשם שלהם נזרק באוויר או אפילו הוזכר בחטף. אין ספק אחד המקומות וההמבורגרים המדוברים ביותר בארץ. שיהיה ברור, מגיע כל הכבוד לחבר'ה שהתחילו בקטן והתרחבו (וכעת הם אפילו לפני פתיחת סניף בכפר סבא) והצליחו להפוך התערבות בין 2 חברים למקום צעיר, מגניב ומצליח. שלל תיאורים וסופרלטיבים נזרקו באוויר, נכתב בדיו והוקלדו מעל דפי הפייסבוק לתיאור החוויה ביומנגס. בתור מנהל של קהילת המבורגר ישראל, פשוט לא יכולתי להרשות לעצמי לפסוח על קציצה שזכתה לכל כך הרבה באזז והערצה כמו של ילדה בת 12 במופע של ג'סטין ביבר (או הבקסטריט בויס למי שמעדיף…). הבעיה תמיד הייתה המרחק, מה לעשות כשגרתי בבאר שבע זה לא בדיוק נראה לי עונה להגדרה של "נסיעה קצרה" והיום בעודי גר בגדרה (כן, כן יש אנשים שגרים בגדרה) לא ראיתי את עצמי משקיע את הנסיעה כי ככה (תרגום: אין לי כוח לזה, אני אדם עובד).

ובכל זאת, כשיאיר פרייס האחד והיחיד צ'יטט איתי בפייס ואמר לי שהוא וארוסתו המקסימה רגינה מתכננים לקפוץ ליומנגס, אמרתי יאללה – הגיע הזמן שאני אפסיק עם התירוצים ופעם אחת אשקיע בנסיעה עד למסעדת יומנגס, הממוקמת בתחנת הדלק שליד מכללת רופין. ככה מצאתי את עצמי ואשתי, יחד עם יאיר, רגינה ולב (חבר של יאיר למי שלא מכיר), בשבת בערב בדרך לטעום מהקציצה שזכתה לכל כך הרבה התלהבות. התרגשות מילאה את קיבתי והרוק שבפה כבר התחיל להתכונן.

הפיני של יומנגס - המבורגר עם מייפל!

ואז המתנו, ועוד קצת המתנו

ואז הגענו, וחיכינו – המון, באמת שהמון – כאילו איזה שעה לפחות (WTF??). עוד לא פגשתי בהמבורגר, או אפילו מסעדה, ששווה המתנה שכזאת. בוא לא נגזים, אוכל טוב זה תענוג ואני מוכן להשקיע בשבילו, אבל להתייבש שעה בתור בשביל המבורגר זה כבר עובר את גבול ההיגיון והטעם (ועדיין אני מעריך את החבר'ה ביומנגס שמצליחים להעמיד כזה תור, לא עניין של מה בכך כשמדובר בהמבורגריה שתקועה באמצע שומקום). כשסוף סוף קראו בשמנו ונכנסו בשערי המסעדה (טוב נו, עברנו את המארחת בכניסה) הושיבו אותנו כלאחר כבוד באחד השולחנות שבחוץ והתחלנו לעיין בתפריט המגוון (מאד) של המקום.

בשעה טובה – הקציצה המפורסמת של יומנגס

To make a long story short – לקחתי את המקסיקני (53 ₪) ואשתי בחרה בפיני (69 ₪). אחרי המתנה לא ארוכה הגיעו הקציצות ו…. אהה. חביב וטעים, קציצה טובה ושילוב נכון של חריפות – אבל בשביל זה כל הנסיעה!?!?!?! ועוד המתנה של שעה!?!?

המקסיקני – בקר טחון עם פלפל חלפיניו ומרינדת צ'יפוטל, 220 ג' במידת חריפות "מתקדמים". החריפות טובה ומשלימה באופן נהדר את הבשר, והצ'יפוטלה נותנת חוויה טובה לחובבי השריפה בלשון.
ציון: 8/10
הפיני – בקר, חזה אווז, מולרד, קשיו ומזרק מייפל טהור, 220 ג'. שטיק מגניב המזרק והחזה אווז מוסיף עסיסיות לקציצה, אבל יש תחושה של עומס ושמדובר בקציצה שהיא יותר "קטע" מאשר המבורגר תכלס.
ציון: 7.5/10

המקסיקני של יומנגס

זה לא שהתאכזבתי, כי כבר בהמתנה הבנתי שאין סיכוי שההמבורגר שלהם שווה את כל הפוזה הזאת. לא מדובר באיזו תגלית ייחודית או בשר באיכות סופר-פרימיום-אקסטרא-דופר שבאמת שווה את הנסיעה עד לשם. בניגוד להמבורגר של בורגר סאלון, שבהחלט מצדיק את המאמץ והנסיעה, כאן מדובר בקציצה טובה וטעימה אך לרוב במחיר לא זול וגם ללא טעם ייחודי מספיק שיגרום לי להגיד "יאללה בוא ניסע".

ולסיכום חווית יומנגס שלי

אני מסיים כמו שהתחלתי – לא שווה את הנסיעה ובטח לא את ההייפ שנוצר סביב יומנגס, אומנם קציצה טעימה, אבל רק אם אתם במקרה באזור וממש בא לכם. הקטע במקום זה התוספות (שהמלצרית החביבה מנסה לדחוף בכוח) אבל הקציצה עצמה הייתה סבירה ותו לאו.

שם: יומנגס רופין. כתובת: תחנת דלק פז, צומת רופין. כשרות: לא כשר. שעות פעילות: א'-ה' 18:00-02:00, ש' 12:00-02:00.