האם סוף סוף מצאנו המבורגר שמצדיק מסע של 400 ק"מ?
אני והחב'רה החלטנו לנסוע לאילת, למטרה מאוד מעניינת. יצאנו בלילה קריר, הגענו בבוקר קריר לא פחות, וידענו שלא נשאר שם הרבה מאוד שעות, וידענו שחובה לאכול, והמבורגר תמיד בא במקום. אז המקום הראשון שעלה לי בראש היה ה"ברביס" שמסכים לעצמו להצהיר שהוא "המבורגר של עוד פעם", ומאחר שכבר הייתי שם לפני כשנה, צריך לקפוץ שוב.
אילת? ברביס!
התיישבנו במקום עם אווירה נעימה מאוד, מרווח, נחמד מאוד וכיף לשבת כאן. ניגשה אלינו מלצרית הגישה תפריטים והתחלנו בחקירה. התפריט לא ענק, ולא קטנטן, יש מה לבחור, החל משניצל ענק, ועד נבחרת המיוחדים שלהם. המבורגר פשוט, כמו המקסי (230 גרם של בשר בקר איכותי) תמיד נראים טוב, אבל ברגע שיש את המילה "מיוחדים" העיניים קופצות לשם ומהר. תפריט הספיישלים של ברביס מורכב מ-5 המבורגרים מיוחדים שזכו להיכנס לנבחרת הכוכבים של המקום: הרובן – קציצה במילוי גבינת צ'דר וטופינג של פתיתי בייקון קריספי וצ'דר מגורדת; הים תיכוני – קציצה במילוי מוצרלה, פרמז'ן, זיתים, אורגנו ובצל מטוגן; קאריבי – בשר מעורבב עם שינקין, אננס, פלפל ירוק ופרוסות אננס צ'ילי; ברבקיו – מתובל ברוטב ברבקיו, בתוספת בצל מטוגן ועגבניה קלויה; אנטיפסטי – במילוי גבינת עיזים וחציל מטוגן ומעליו רצועות פלפל קלוי.
חברי שניהם בחרו ברובן במסגרת העסקית ואני בחרתי בים תיכוני (כי מוצרלה תמיד קונה אותי). אז אם כבר עסקית, פה היא לא שונה בהרבה מכל מקום אחר, אבל היא מלאה בכל טוב. בקבוק שתייה, מנה ראשונה, עיקרית וכדור גלידה לקינוח וכאנשים רעבים, המנה הראשונה שלנו היא הכנפיים של ברביס, ברוטב לבחירה. בחרנו בשום דבש וברוטב השזיפים, ונדרש שאגיד עליהם כמה מילים.
השום דבש מתוק מאד, אבל זה לא גורם לא להיות לא טעים. הוא די סמיך, אפילו שהייתי רוצה שיהיה פחות, אבל זה לא הפריע לי ליהנות ממנו. רוטב השזיפים היה עדין ומיוחד, כזה שלא תמצא בכל מקום ממש ואהבתי אותו ממש. טעם מעניין שהייתי מנשנש יותר מפעם אחת. הכנפיים היו עשויות בצורה טובה מאוד, והעוף היה אכן עסיסי ולא אכזב.
ועכשיו לכוכב(ים)
ההמבורגר ה"ים תיכוני" הגיע מצופה וממולא שתי סוגי גבינות, ובצד כמובן הגיע גם הצ'יפס הזהוב והקריספי. ההמבורגר הזה היה כל כך חמוד ומזמין, שניגשתי לביס בלי לחשוב יותר מדי.
ביס ראשון. בום! טעם הבשר (שלצערי היה מדיום וול כי ככה מגיעים המיוחדים בגלל הצליה של המילוי) היה טוב, אפילו מאוד, פשוט הורגש שהוא טרי והגבינה בפנים ובחוץ פשוט גרמו לנימוחות נעימה בכל חלל הפה. הזכיר לי את הפעם הראשונה שלי פה, היה פשוט כיף ונחמד ומנחם כל כך. לא ענק מדי, ולא קטנטן, פשוט במקום.
הצ'יפס של ברביס הוא אחד הטעימים ביותר שאכלתי. קריספי בצורה נהדרת, ממולח ומתובל היטב, חמים ונעים, פשוט נכון. אין ספק שהייתי רוצה לקבל אותו בכמה מקומות נוספים בארץ. המינוס היחיד שאזכיר פה הוא הלחמנייה. זה לא שהיא לא טובה, היא דווקא לא רעה כלל, פשוט לטעמי היא מעט יבשה ולי חסרה הרכות של הלחם. רואים שה "ייבוש" של הלחמנייה נוצר כדי שהיא לא תתפרק תחת הרטבים, וזה עובד מצוין, ההמבורגר נשאר מחובר ללחמניה ללא שום ניתוק, אבל זה אכן הרס קצת את טעם הלחם.
אזכיר גם את כדור הגלידה הנחמד מאוד שלהם, שנותן פאנץ' קריר לסוף הארוחה.
אז, 400 קילומטר בשביל קציצה וכנפיים?
ברור שלא אשלח אתכם עכשיו לשרוף מיכל דלק בשביל המבורגר, זה לא מסע לכל אחד. אבל אם אתם באילת, רעבים ורוצים משהו טוב (וגם אם אתם לא באילת ואתם מספיק פסיכים כמוני), סעו לברביס, תתיישבו בנוח, ותנו למטבח שלהם לדבר בעצמו, ותאמינו לי שהוא יכול. מקום כיף, נעים וטעים, במיקום שקט ומקסים, שאכן מצדיק את התואר "המבורגר של עוד פעם".
שם: ברביס. כתובת: פארק אופירה, תרשיש 19, אילת. כשרות: לא כשר. שעות פתיחה: א'-ש' 12:00-01:00.
ליצירת קשר ומידע נוסף מאיזי
