מרינדו שרונה מרקט – לאלמוג נמאס שכולם טעמו ורק היא לא, אז עכשיו הגיע תורה!

כשאיש ההמבורגרים מציע, ולי אין יותר מדי מה לעשות, אז למה לא לנסות?  חם… חם מאוד! חם מאוד ברמה שהגוף שלי יצא תוך 4 ימים מהג'ט לג של לחזור לישראל מארה"ב אבל מסרב בכל תוקף להתרגל למזג האוויר כאן וכל מפגש/יציאה מהבית מלווה בבדיקה דקדקנית של מקום ממוזג היטב. ואין לי בכלל זכות להתלונן כי לא הייתי כאן ברובו המכריע של הקיץ ועדיין, אני פולניה אז מותר לי ואם כבר להתלונן אז למה לא מול קהילה שלמה של אוהבי המבורגרים. אז כשבחוץ בערך 8000 מעלות, איש ההמבורגרים ואני נפגשנו לביזנס.

מרינדו שרונה מרקט – המרדף אחר התמונה המושלמת

על הצלחת: צילומים לספיישל של מרינדו עבור חברי הקהילה דיל 1+1 מעושן ומטורף. בגזרת הדוגמן – Smokey Cheddar, שלמות בצורת 380 ג' של תערובת בשר העגל המופלא של מרינדו, גבינת צ'דר, בייקון טלה ובצל קריספי (89 ₪ ל-2 המבורגרים במסגרת הדיל). בואו ואגלה לכם סוד קטן, לא משנה אם אכלתי, לא אכלתי, שבעתי או לא שבעתי, שימו מולי המבורגר ואני הולכת לקחת קיבה ממישהו אחר כדי לפנות עבורו מקום. להרבה דברים אני יכולה להגיד "לא", המבורגר הוא לא אחד מהם, במיוחד כשמדובר במגדל של אושר.

אז עמדתי, וחיכיתי ואז עמדנו וחיכינו, וצילמנו, והסרטנו, וסידרנו את הניראות, וחיפשנו תאורה טובה ומתאימה, ואז שינינו שוב פעם את כל ה-set up כדי להגיע לפריים המושלם, לוידאו המושלם ולבערך עוד 50 תמונות סטילז שאשאיר לאיש ההמבורגרים לנבור ולברור מתוכן. להפתעתי, בסוף סשן הצילומים נתבקשתי לדגמן ביס. אז אין מה לעשות, עבור הקהילה ועבור חברי היקר איש ההמבורגרים, הסכמתי להקריב את עצמי ולדגמן, ביס. עברו שעתיים מאז שאכלתי את ההמבורגר הזה ועד הרגע שהגעתי לשבת על המחשב (בכל זאת, צהריים, תל אביב, פקקים וזה) ועדיין אין לי מילה אחת שיכולה לתאר את האושר ואת החיוך שהיו על פניי בביס המושלם הזה. כה מושלם שניסיתי לאכול ממש, ממש אבל ממש לאט כי היה לי כל כך טעים וכל כך עסיסי שלא רציתי שייגמר. אני מזכירה לכם, שזה היה אחרי בערך 15-20 דקות שההמבורגר הזה עומד על הלחמנייה שלו ומקבל שלל זוויות צילום ועדיין… כליל השלמות.

סמוקי של מרינדו – מעושן שזה מושלם!

בשר העגל היה עסיסי ומלא טעמים ולמרות שנאכל זמן מה לאחר הכנתו עדיין מידת העשייה הייתה מושלמת (מדיום למקרה שהיה למישהו ספק). את הפריכות הזו של ה"קחחחח" בשיניים נתנה החסה שלא "התבשלה" מההמבורגר והבצל הקראנצ'י נתן אלמנט משלים נוסף לאותו צליל אלוהי. קשה למצוא מקומות ששמים גבינת צ'דר איכותית על ההמבורגר וגם נותנים לה את הזמן הראוי להפוך לגבינה שהיא אמורה להיות. הגבינה נמסה לה באלגנטיות מכל הצדדים והעניקה להמבורגר שמיכה צהבהבה ואוהבת. הבייקון היה פריך ונתן את הקיק המעושן הזה בסוף הביס בדיוק ברמה של להיות "סמוקי" אבל לא לחנוק.

ללא ספק אחד ההמבורגרים הכי טובים שיצא לי לאכול. אז נכון, אתם בטח זוכרים שאמרתי לכם שאני לא אוכלת הרבה בחוץ אבל רק משום כך, היכולת שלי להעריך המבורגר שמעיף לי את הפוני (שאין לי), אומר משהו. מה עוד שזה גם הצריך ממני להגיע לתל אביב שבאופן אישי אני חושבת שמגיע לי צל"ש על כך.

לסיכום

אם לא יצא לכם להגיע עדיין למרינדו אחרי שאני וחבריי הכתבים, יובל, דור ואור חפרנו לכם מיליון פעמים וגם שמנו לכם דיל משוגע מול הפנים, רוצו! אתם לא תתחרטו.