שלושה מוסקטרים בודקים האם פורט 19 עדיין נמצאת בטופ של ההמבורגרים התל אביביים

שני בערב, אני רעבה אחרי שעות של למידה רצופה, מקוששת אחר פרטנרים שיסכימו לאכול איתי משהו טוב. למזלי, החבר'ה מקהילת ההמבורגרים לא יכולים להגיד לא להמבורגר (אחרת הייתם קוראים ביקורות על סלטים). כשהם שמעו שעדיין לא ביקרתי בפורט 19, הלחץ המתון הכריע עלי וקבענו להיפגש דור, טל קורנס וטל אני. אני, כחננה שנולדתי, הגעתי חמושה בהמלצות מכל אתר שהצלחתי למצוא שכתב על המקום המסתורי הזה.

לפורט 19 הגעתי מוקדם (תודה טל על האיחור.) עברתי בדיזינגוף הסואן רק כדי להגיע לפינה שקטה ושלווה, מין מפלט. פורט 19 הוא דוכן\מסעדונת צנועה מאוד, שבהמשך גם התגלה שהיא טומנת בחובה המון המון טוב. התיישבתי על השולחן, רק כדי לבהות באוכלים במקום ולהשתגע מהריח. בסוף הם קיבלו עונש שאני מזמינה לכולנו את האוכל ואם הם יגיעו בזמן.. בונוס בשבילם.

פורט 19 – מסע של גילויים והמבורגרים

טל ואני לקחנו את ההמבורגר השוויצרי (42 ₪ \54 ₪ בעסקית) – נתח קצבים אשר מחובק על ידי גבינת אמנטל ושבבי בצל מטוגן מעל. אני הוספתי בייקון טלה מעל (9 ₪). דור לקחה את המקסיקני (42 ₪ \ 54 ₪ בעסקית) – נתח קצבים  שמגיע עם צ'יפוטלה וחלפיניו עם שעועית מקסיקנית ושבבי בצל. בנוסף, היא ביקשה תוספת של אננס עם גוואקמולה. כתוספת בצד ביקשתי מיקס של צ'יפס וטבעות בצל.

בתזמון די מושלם הגיעו החברים, ומספר דקות לאחר מכן גם האוכל. לאחר סשן הצילומים המקובל כולנו השתתקנו לטובת אכילה, שתיקה שנקטעה רק כדי להגיד כמה טעים לנו. ההמבורגרים מגיעים במידת עשייה מדיום, עם קטשופ, מיונז הולנדי, בצל סגול, עגבניה, עלי רוקט ומלפפון חמוץ. הופתעתי מהשילוב של דחיפת גם קטשופ וגם מיונז למנה, והייתי די סקפטית, אבל איכשהו הכל השתלב, הכל החמיא אחד לשני. איזון מושלם.

ההמבורגר שלי ושל טל, השוויצרי של פורט 19, הכיל מידה מאוד מדויקת של מתיקות ומליחות. בייקון הטלה שלי השתלב נפלא, ולא האפיל על המנה (הרבה יותר עדין מבייקון רגיל). צבע הבשר היה ורוד יפייפה מבפנים, נטף קלות מנוזלים והיה עסיסי בטירוף. הלחמנייה הייתה טרייה ומתוקה, והיא עמדה במבחן העומס באומץ רב. ההמבורגר של דור גם היה טוב מאוד, ההערה היחידה שלה היא שהצ'יפוטלה לא התאים במיוחד למנה, ואצלה לעומתנו הלחמנייה לא עמדה במבחן העומס וקרסה לה לפני סימן בחצי הדרך.

התוספות היו מצוינות גם הן ונטרפו כלא היו, הצ'יפס הביתי מגיע כסלייסים עם פסים, מומלחים בצורה טובה ומגיעים עם קערית של קטשופ ומיונז מתובל במעט שום. טבעות הבצל היו סטנדרטיות, טעימות והלכו מצוין עם הרטבים והארוחה. הפאלטה היחידה מבחינתי שהם מתבלים את התוספות באבקת שום, ולקראת סוף הארוחה נתתי ביס והיה לי פיצוץ אבקתי בפה. מניחה שזה היה נקודתי, אבל איזה באסה לסיים ככה ארוחה?

The Grand Finale

לקראת סוף הארוחה התגלה לי שפורט 19 מחליפים מנת ספיישל כל חודש (או לפחות אמורים) וטל החליט שחייבים לקנח במנת הספיישל החודשית הנוכחית (אוקטובר), נקניקיית אייריש – נקניקיית טלה, בתוך הלחמנייה בצל מטוגן, חרדל, מיונז וכרוב כבוש. ואם זה לא מספיק, מעל תוספת מכובדת מאוד של צ'ילי קון קרנה, גבינת צ'דר, ופרוסות חלפיניו.

המנה הייתה מעולה – מנה זוגית ומלכלכת מאוד (בקטע הכי טוב שיש) הנקניקייה הייתה ממש טעימה, תבשיל הצי׳לי קון קרנה היה בשרני ממש ויצא דופן מבחינתי בטעמים, פיקנטי קלות והשילוב עם הבצל המטוגן וכל שאר התוספות היה פשוט מושלם. הלחמנייה הייתה מעט יבשה והיה חסר מעט רטיבות למנה בדמות רוטב כלשהו כי בתבשיל הצ׳ילי לא היו ״מיצים״.

השורה התחתונה

היה מדהים! מבחינתי כל מקום שמציע לי ארוחה שלמה בפחות מ-60 ₪, עם שירות מצוין ועובדים שיודעים מה הם עושים הוא הצלחה ענקית. האווירה במקום כיפית, ההמבורגרים מורכבים בצורה מאוד מחושבת ועם איזון טעמים אינטליגנטי. עכשיו רק נשאר לנסות את שאר המנות.

שם: פורט 19. כתובת: שלמה המלך 2, ת"א. כשרות: לא כשר. שעות פעילות: א'-ה' 11:00-24:00, ו' 11:00-16:00, ש' 18:00-24:00.

ליצירת קשר ומידע נוסף מאיזי