מה יש בהמבורגר המטריף הזה שמצדיק את הנסיעה עד לכנרת?
וככה פתאום נזכרתי כמה אני אוהב לטייל בארץ ישראל. אם יש 2 מסקנות מהטיול הזה שאני חייב לזכור זה שיש לנו ארץ יפה ונהדרת לטיולים ושאני חייב לחזור שוב למושב רמות בשביל ההמבורגר והבשרים של הבקתה. מעשה שהיה, כך היה…
רובכם הסתכלתם על הבחירות לרשויות העירוניות בתור יום חופש, אשתי הגאונה ראתה בזה הזדמנות לשלשו"ש של טיול בצפון ומנוחה מהכל. התחתנתי עם אישה חכמה. ארזנו את הקטנצ'יק, תדלקו והקשבנו לכל מילה מפיו של הוויז. בעקבות המלצה משפחתית (מהצד שלה), הזמנו מקום באחוזת ראול בטבע שבמושב אליפלט. המיקום היה נוח, הצימרים היו מעולים, ובעלי הבית היו מקסימים ונהדרים. בין טיולים באזור שכללו את מעלה גמלא, אגמון החולה וקפיצה למסעדת דג על הדן המפורסמת, מצאנו את עצמנו מתאהבים בנוף, בשקט ובנסיעות הקלילות באזור.
כשההזדמנות קוראת
כבר הרבה זמן שאני רוצה להגיע לבקתה ברמות, ומבחינתי הטיול הזה היה סוג של תירוץ סביב המסעדה. לא פעם ולא פעמיים הכתבים פה חזרו עם סיפורים מסמרי שיער על ערבי בשר עמוסי עסיס, על גדי הבעלים המקסים שכנראה נולד עם DNA של מעשנה, וכמובן עם המבורגרים מטריפי חושים (הם אפילו זכו בתואר ההמבורגר הטוב ביותר בצפון לשנת 2017). כיוון שהמעמד מחייב ואנחנו כבר כאן, הגיע הזמן שגם אני אנצל הזדמנות ואחווה את התענוג ששמו הבקתה.
אם הייתם מטיילים בצפון איטליה, דרום צרפת או באזור הכפר הספרדי כנראה הייתם נתקלים בתמונה דומה. בקתת עץ שנחה לה בישוב מנומנם המשקיף על מקווה מים מקומי, בלי פרסומות מנצנצות בניאון ופלורסנט, בלי שואו – נטו בקתה. הכל בנוי מעץ בלב מושב, נקודות אווירה – 1000. נכנסו בשקט והיינו הראשונים באותו יום (הגענו מוקדם, מודה), מה שנתן לי הזדמנות לתפוס את גדי הבעלים לשיחה קצרה על הא, דה ובשר מעושן. גדי כבר הרבה שנים בתחום, ומאחורי החיוך והלב הרחב מסתתרת אנציקלופדיה של עישון וטיפול בבשר. החלטתי לשים את מבטחי בידי המומחה.
כשאסאדו וצ'וריסו הופכים להמבורגר ביד אומן
בלי להסס גדי קבע שאני חייב לטעום את המבורגר אסאדו (78 ₪) החדש שלו, שעשוי מנתחי אסאדו עגל ואסאדו טלה ביחסים שווים, עם שום קונפי, טבעת בצל וחזה אווז בתוך לחמנייה שנאפית במקום (OMG!). כמובן שזה לא מספיק ולא נעצור כאן, אז גדי הוציא לנו גם המבורגר צ'וריסו (74 ₪) שמורכב מתערובת של מכסה אנטריקוט ואונטריב, עם תיבול לפי תערובת הבית של נקניקית הצ'וריסו כשעל הקציצה לימון כבוש וביצת עין הפוכה. כמובן שההמבורגרים מוגשים עם צ'יפס הבקתה וכל זה זה רק החימום, כי בתור עיקריות הוא בחר להוציא לנו פלאטת בשרים ממיטב הנתחים המעושנים של המקום. לא סתם פלטה – פלטת " מעשנים ביחד" שכוללת: אסאדו עגל אחרי עישון ארוך וסיומת בתנור עד שכמעט נופל מהעצם, ספייריבס טלה מעושן, צ'וריסו מעושנים ובריסקט מפורק ברוטב בר בי קיו של הבקתה, מגיע עם 4 רטבים ו-2 תוספות (290 ₪). וכאן אני גם מספר לכם שיש פה הטבה בלעדית לחברי הקהילה.
לא חיכינו הרבה והבטן התרגשה לקראת הבאות. ראשון יצא ההמבורגר אסאדו, גבוה, שזוף ונוצץ מתענוג. עצירה קלה לצילום, וניגשתי לעבודה. W-O-W, טעם עשיר שממלא את הפה באושר בשרי. איכות שמורגשת בכל חלל הפה ומעל מתווסף לו חזה אווז שמבליח מתקתקות עדינה ומשתלב באופן נהדר במנה, יחד עם טבעת בצל בבלילה עשירה ומפנקת שנותנת עוד קצת קראנצ'יות. דווקא שום הקונפי היווה בעיה. השום לא התבשל מספיק ויצר קונטרה קשיחה מעט למול ההתרפקות החגיגית שהלכה אצלי בפה. לא דיל ברייק, וגדי הבטיח לתקן להבא. יש כאן המבורגר מטריף חושים שהולך לתת פייט רציני מאד על המקום הראשון בתחרות השנה, לפחות עבורי מדובר במלאכת מחשבת ואחד הטעימים בארץ (כן, כזה שמצדיק נסיעה במיוחד).
אחרי האסאדו עברתי להמבורגר צ'וריסו. בוא נהיה כנים לרגע, הרבה מקומות ניסו להכין המבורגר עם תיבול מ"מקורות אחרים" ונכשלו, הרבה ניסו ואלוהים עדיין שואל את עצמו למה, אבל מפה לשם יש גם מקומות שהצליחו להפתיע. הצ'וריסו בורגר של הבקתה נופל לשמחתי למשבצת האחרונה, עם ביצוע מרטיט לשונות בגזרת התיבול והעשייה המושלמת לצד וירטואזיות במחלקת הלימון הכבוש. פייר, זו לא תוספת לכל אחד והטעם פה ברור, אם כי לא משתלט. זה המבורגר שהוא חגיגה ותערובת של טעמים עזים, ומעל הכל יש גם ביצת עין שרק עושה טוב. ופה תחשבו שגם כתבתי איזו שורה על הצ'יפס (המעולה) של הבקתה, רק כדי לסמן את הוי הזה.
תעלה ותבוא פלטת המעושנים של הבקתה
א-ל-ו-ה-י-ם א-ד-י-ר-י-ם!!! למה גדי החליט להקים את המסעדה שלו כל כך רחוק ממני?! ולמה רק עכשיו אני מגיע לפה!?!?! מדובר באומן עישון הבשרים מהטובים שפגשתי בארצנו הקטנטונת, אומן שמפיק מיני תפנוקים בשריים ומרקחות אלוהיות. זו לא פלטת בשרים, זו פלטת אושר ואהבה שמורגשים בכל ביס. האסאדו עגל התפרק על הלשון כמו חמאה, טעם עשיר ומלא של בשר אמיתי שעושן ובושל כהלכה. הספייריבס טלה גבל במעשה לא חוקי, יש יאמרו פלילי, כי פשוט לא יכול להיות כזה ספייריבס בלי עבירה על איזשהו חוק. טעמתי מנות כאלו בעבר, אבל הספייריבס שהוגשו לי בבקתה הצליחו לחדש ולהפתיע אותי עם טעמי עישון שמורגשים לעומק הנתח ולאורכו של הביס מלא הפה. יש כאן גם שילוב נכון, הגשה של אסאדו עגל לצד ספייריבס עגל – זה לא רק שילוב מנצח, זה פשוט עובד על כל החושים.
ניסיתי גם מנקניקיית הצ'וריסו, בעלת תיבול הבית. שמנמנה וענוגה, מחכה לנעיצת המזלג. טעים בהחלט, אם כי אני חושב שזה עובד יותר טוב בתור ההמבורגר בזכות הלימון הכבוש שמוסיף עוד מימד של סערה מרגשת בפה. כל זה טוב ויפה – אבל אם יש מנה שזכתה להוציא ממני זעקות הנאה של "זה כל כך טוב שזה כואב!!" זו מנת הבריסקט המפורק. הבשר ספק נזל, ספק גלש מהמזלג כאילו היה מדובר במרק סמיך. נסקתי לגבהים חדשים של עונג ואושר עם כל ביס. וכאן בדיוק אני אגלה לכם את שיטת הבקתה לשדרוג המנות (כאילו הן זקוקות לזה…). גדי מכין רוטב יין מצומצם, סמיך ואמיתי שעשוי מחבית יין מקומי (ולא יין שהסמיכו עם קורנפלור, כמו שנהוג במקומות שפחות מקפידים על האיכות). זה כאילו יקב החליט לצאת לדייט עם שרקטורי – וזה פשוט match made in heaven.
מחשבות לסיכום
שם: הבקתה. כתובת: נוף כנרת, מושב רמות. כשרות: כשר. שעות פעילות: א'-ה' 22:00-13:00, ו'-ש' סגור.
ליצירת קשר ומידע נוסף מאיזי
