האם אבא יכול לתת פייט לילדים שמסביב?

ערב אפור, מזג אוויר מוזר ואנחנו יצאנו למסע בעקבות משהו שיבהיר וישמח את סיום היום. נסיעה מעט ארוכה, מלאת רוחות וסכנות אך לבסוף הגענו ליעד המובטח – המקום של אבא באריאל.

המקום של אבא אולי נשמע כמו איזה סלון נחמד עם כורסאות, אבל במקרה שלנו האבא קצת יותר חוליגן, ואנחנו מגיעים לפאב מקומי, מואר בתאורה נעימה ומרגיעה, נכנסים תחת הסכך ומתיישבים. הפאב בנוי בצורה פשוטה ונעימה והאווירה בו נחמדה עד מאוד. יש מקום לעשן ויש מקום לכאלה שזה פחות הכיוון שלהם, יש מקום לקבוצות בקטנות עד בינוניות, במילה אחת – נייס.

התפריט החדש והמרגש

מיד לאחר שהתמקמנו בכיסא פגשה אותנו מלצרית והגישה את התפריטים, שעברו שינוי לא קטן ולשם כך התכנסנו שם. התפריט מלא בכל טוב, אבל לא מפוצץ, במידה. החל משתייה, נשנושים ומנות ראשונות ועד לטורטיות, סנדוויצ'ים ומגוון מנות מוגזמות. אחרי בירור קטן מה חדש, החלטנו לתת צ'אנס לכמה מהשמות שהכי תפסו את העין והבטן ומכיוון שלאחר יום ארוך מגיע לבטן רק טוב, החלטנו להתחיל עם איזו מנה נחמדה לפתיחה ובחירתנו הייתה אצבעות העוף החדשות של אבא.

אצבעות עוף מצופות עם גאודה (39 ₪) מגיעות בצורה של 4 אצבעות במשקל כולל של 240 גרם, בציפוי פריך וגבינת גאודה מותכת מעל ומתלווים אליה 4 רטבים שונים: מיונז קארי, מיונז לימונענע, ברבקיו וטחינה. אתחיל ואומר שלמנה ראשונה זה אכן נחמד. סוג של שניצלונים מגודלים מצופים ציפוי חמוד מאוד, ומטובלים ב(לא) מעט לימון, עסיסים ורכים לנגיסה, אך בעלי תיבול מעט לקוי לטעמי, היה חסר קיק. למזלי הרטבים בצד הגיעו לעזרה, והיו מלאי טעם מצוין. אציין לטובה את המיונז קארי, שהוא השילוב הכי מעניין וטעים שנתקלתי בו לאחרונה. לתת כמה ביסים בסוג של שניצל שמנמן לפני הדבר האמיתי יכול לנחם מצוין את ההמתנה. אך במקרה הזה קצת קשה לאכול אותם בקלות מפאת גודלם.

האצבעות לא קטנות בלשון המעטה, והייתי שמח אם הם היו מגיעים בכמות גדולה יותר אך בממדים קטנים יותר. לאחר זמן מה, הגיע השלב בו המנה העיקרית נכנסת לתמונה, ולבטן. בחרנו שניים מתוך תפריט המוגזמים החדש של אבא: אבא וואכבר (83 ₪) – 380 גרם של בשר אנגוס, אנטרקוט ובייקון טלה קצוצים בשילוב צ'דר וגאודה; ואת הדוד סם (87 ₪) – 220 גרם בשר אנגוס, דאבל בייקון קצוץ, בצל מטוגן, פרוסת אננס וטופינג של ספייסי חמאת בוטנים.

יאללה לזלול!

נתחיל מאבא וואכבר שהגיע אלי עטוף כדי לשמור על כל מרכיביו במקום, הרי הוא לא ההמבורגר הקלאסי שלנו עם הקציצה והגבינה. מנה זו ספציפית מאוד משכה אותי בגלל שילוב הבשרים שאני אישית מאוד אוהב, כנ"ל לגבי הצ'דר אבל פחות הגאודה. פותחים את העטיפה ומה רואים? לחמניה מהיפות יותר שראיתי (והטעימות אם יורשה לי לאמר). מלאה בבשר, גבינה וירקות, ונראית מזמין בטירוף. סוג של מנת החלומות כאשר אתה במאנץ' או רעב כבד.

וכמו שאתם כבר מדמיינים, לחמניה עטופה זה סימן לקושי בזלילה, לכן לאט לאט התחלתי לנגוס, ואז הכל הכה בי. הגבינה, כמה שחשבתי שלא ארגיש אותה כלל, הורגשה במידה מדויקת לטעמי, לא עטפה את הבשר עם טעם חזק, אבל לא נאבדה בחושך הבשרים. האנגוס והאנטרקוט היו מתובלים היטב (אולי יותר מדי פלפל יורגש לחלק), והבייקון הורגש בנגיסות קריספיות שישבו מצוין. אגיד שהיה חסר לי רוטב בתוך הלחמנייה, כך החוויה הייתה יותר שלמה לדעתי אבל הם אכן הגישו לנו שלושה רטבים בצד שנוכל להשתמש בהם בכל צורה שנבחר: ברבקיו, מיונז שום שמיר וקטשופ. ההמבורגר היה קשה לאכילה בגלל העובדה שזו היא לא קציצה, לכן להחזיק אותו במקומות לא היה קל, אבל זה דווקא הוסיף לחוויה לכלוך מעניין ומנחם. עכשיו תורו של הדוד סאם לפרוץ לסיפור.

המבורגר יפה. מאוד. זה הדבר הראשון שנכנס לי לראש לחמניה מרשימה ממולאת מכל טוב, שמאוד מתחשק לנגוס, אבל מה קורה ברגע שעושים זאת? מופתעים, בטוח תהיו. הבשר הוזמן במידת מדיום, ואכן הגיע כך, וזה משמח לראות את זה. הבשר טעים, רך אך מעט דחוס לטעמי. חסר קצת אווריריות וקלילות, וכתוצאה מכך המנה לא הייתה קלה כלל. מעל, חמאת הבוטנים החריפה, הקריספי בייקון והאננס נשמעים כשילוב מדהים, אך הסוף מעט מבאס. האננס, טעים. הבייקון, הלוואי והייתי מרגיש אותו. חמאת הבוטנים, מצוינת. השילוב? פחות. ולא שלא טעים בכלל, פשוט אין איזון בטעמים. חמאת הבוטנים משתלטת על כל הטעמים במנה, וזה מבאס. הקציצה לא רעה והטופינג גם, האיזון הוא הנקודה בה צריך להשקיע, ופה היה מעט פספוס. מקטינים את כמות החמאה, מגדילים את חתיכות הבייקון והאננס = הדוד סופר סאם יגיע. בגדול, יש פוטנציאל, הטעמים במנה טובים אבל לא ממומשים עד הסוף.

ועכשיו נדסקס מעט על התוספות, פוטטוס וצ'יפס בטטה. התוספות טעימות, הצ'יפס בטטה נהדר, הפוטטוס אף פעם לא אהבתי, אך חברתי לשולחן מאוד אהבה אותם. חבל שהצ'יפס העבה נעלם מהתפריט, לדעתי מגיע לו להישאר. אבל אין יותר מדי מה להרחיב על השניים האלו.

סיכומו של עניין

המקום של אבא מקום נחמד עם אווירה טובה, צוות מקסים ויש מבחר רחב של טעמי, שיטעימו למגוון רחב של בני אדם. החוויה שלי שם הסתיימה בפאן חיובי ונעים בבטן. התפריט החדש הרבה יותר מעניין לטעמי מהקודם, והמנות אכן מתחילות להעיר את תושבי יהודה ושמרון וגם אלו שמסביב. יש פלוסים ויש גם מינוסים, כי אף פעם כלום לא מושלם אבל אני מסתכל על הצד החיובי בסיפור, וממליץ לכם להגיע, לאמר שלום ולנסות את השיגועים החדשים שאבא מציע.

שם: המקום של אבא. כתובת: הציונות 79, אריאל. כשרות: לא כשר. שעות פעילות: א'-ש' 12:00 – 00:00.

ליצירת קשר ומידע נוסף מאיזי