My Outdoors – גיא יצא מסוחרר מהחגיגה הקרניבורית של מיכל קורן

כמה המבורגרים אפשר לבלוס? הרבה. אבל לפעמים הבטן רוצה גיוון, והחך מזכיר שמפרה אפשר להכין גם מאכלים אחרים. כתבנו הנודד גיא מילשטיין נשלח לכפר הס לחגיגה קרניבורית של בקר ישראלי משובח יחד עם יין ישראלי ושאר ירקות בחצר של My Outdoors.

כמה רחוק אני מוכן לנסוע עבור בשר איכותי? רחוק. למזלי, כפר הס נמצא ליד נתניה, כך שלא התייגעתי בדרכים, אלא הספקתי לפתח תיאבון עז לקראת החגיגה. הגעתי לארוחה בעקבות הפרסום במגזין "על השולחן" ורשימת המנות המפתה. עוד בדרך ריירתי במחשבה על תאוות הבשרים המחכה לי בלב השרון, והגעתי מורעב, על סף תת תזונה. החגיגה התקיימה בחצר הגדולה בביתה של מיכל קורן, לשעבר שף-בעלים של קייטרינג "חגיגה בכפר". עוד מרחוק הרחתי את ניחוח הבשר הישראלי הנצלה לאיטו ורף הציפיות הרקיע שחקים. נכנסתי לחצר המרווחת, נשמתי עמוקות, והתמסרתי לתאווה ולבשר. נתחיל מהסוף: זו הייתה ארוחה מעולה! שפע של מנות, בהגשה ובתחנות שונות בחצר, של בשר מעולה במגוון צורות הכנה שהשאירה אותי שבע, לפחות עד שהגעתי הביתה.

קצת בשר להתחלה

עם תחילת הארוחה, התיישבנו מול שולחנות ארוכים תחת עצי התפוז שמעטרים את חצר My Outdoors. לגמנו מעט יין של יקבי רמת הגולן והמתנו בצפייה לפרות. הן לא איחרו להגיע, וצעדו לפנינו בסך. תחילה הגיעו פרוסות סינטה כבושה על סלט אנדיב, נקטרינות חרוכות וקליפות הדרים מסוכרות. מנה שהזכירה לי קארפצ'יו טוב. הסינטה נכבשה בצורה עדינה שנתנה לטעמי הבשר להתפתח, ולחמצמצות של הנקטרינות להשתלב. מנה מאוזנת, צבעונית וכיפית.

אחריה הגיעו כדורי בשר קטנטנים במרק דובדבנים. המנה במקורה מהמטבח הפרסי, שם מוסיפים לה עשבי תיבול רבים. כאן התיבול היה מאופק מדי ועשבי התיבול מצאו עצמם על מצע האורז. קצת יותר אומץ והמנה הייתה יוצאת מנצחת, חבל. שיפודי נתח קצבים הפגישו אותי עם בשר משובח במשרה תוקפנית, אולי תוקפנית מדי. לכשעצמה המנה הייתה מנה טובה, אבל אחרי כדורי הבשר הצמחוניים מעט, היא משכה לכיוון השני. המנה הראשונה האחרונה (הנה פרדוקס מעניין) הייתה כריך קורנדביף של בשר טוב, לחם לא רע ומעט עלים לנשמה.

שלוש מנות עיקריות, כל אחת מלמיליאן

אחרי הראשונות הוזמנו לאזור תנורי החוץ הגדולים כדי לקבל את העיקריות. אם עד עכשיו נהנינו מהבשר ומהבריזה הקיצית, עכשיו הגיע הזמן לשנס מותניים ולהתחיל לעבוד. קדירה של תבשיל לחי על קוסקוס עדין עם משמשים ופיסטוקים קבעה את הטון להמשך. בשר הלחי התפרק בעדינות והספיג את הקוסקוס בטעמו העשיר. בשר לחי לא פופולארי יותר מדי בארץ הקודש, וחבל. בצלייה ארוכה הוא מפיק טעמים מורכבים שהופכים כל ארוחה לאירוע. טיפול נכון בבשר יחד עם שידוך של פחמימה שיודעת לקבל טעמים הפך את המנה למוצלחת ביותר.

אחריה טעמתי את הפיקניה (שפיץ צ'אך) שהוכנה בצלייה הפוכה, קודם בחום נמוך ואז צריבה בחום גבוה. גם כאן המנה התחילה בבשר ישראלי באיכות גבוהה והיא הוגשה עם תפוחי אדמה וצ'אטני עגבניות ירוקות שהיה לא פחות ממדהים! אם אתם מחשיבים את עצמכם כחובבי בשר, זו המנה בשבילכם, ואם אתם טבעונים, אז מה בדיוק אתם עושים כאן!? המנה העיקרית האחרונה הייתה אסאדו, נתח שמן ומגרה שניצלה לאט והוגש בתוך ראפ כוסברה עם בצל כבוש ומלפפונים, או בתוך עלה חסה לפליאוליסטים. המנה הזו איכזבה במקצת. הבשר היה, כרגיל, מעולה, אבל הטעמים של המנה היו אגרסיביים מדי ולא הצליחו לאזן אותה. תוספת של גבינת שמנת או אבוקדו היו הופכים אותה לידידותית יותר לחך ולהצלחה רבתי.

למי יש כח לקינוחים? לכולם!

את האפילוג המתוק של הארוחה פתחנו עם קרוסטטה משמשים (עוגה שטוחה) שהייתה אנמית מדי. אחריה ולעומתה הגיעה עוגת שוקולד עם פטל שהייתה הצלחה גדולה. שילוב מנצח של מתוק, מר וחמוץ בצורה שלא השתלטה על חלל הפה, אלא כיבדה כל אחד מהטעמים בנפרד. הקינוח האחרון בטרוייקה היה מלבי תוצרת בית שהיה מלבי תוצרת בית. לטוב ולרע.

סיכום חווית My Outdoors

את הדרך חזרה למכונית עשיתי באיטיות, בכבדות ואפילו בשובע. זו הייתה ארוחת שחיתות קרניבורית, מענגת ומרעננת. הבשר המשובח, היין והאווירה השרו ארומה של הנאה שנשארה איתי גם זמן רב אחרי סוף הערב.

שם: My Outdoors. כתובת: רח׳ השדרה 11 כפר הס, חצר My Outdoors. כשרות: לא כשר. שעות פעילות: בתיאום מראש.

* הכתבה בשיתוף My Outdoor ומועצת הבקר הישראלית