ביקרנו במקסיקנית החדשה של הגולן וגילינו המבורגרים שאתם צריכים להכיר
איזה כיף לקום בשישי בבוקר, אחרי תקופה גשומה ולראות את השמש זורחת. בתור צפוני, היה לי ברור שחייבים לנצל את ההזדמנות הזאת ולצאת לטיול. לפני החגים אור סיפר לי שמסעדת זיגל מהגולן עברה שיפוץ, שינוי יעד ומתיחת פנים רצינית וחייבים להגיע לבדוק במה מדובר. אז כמובן שהיעד – רמת הגולן, הארוחה בזיגל, סליחה – אל פואבלו. תכף תבינו…
אל פואבלו – המקסיקנית מהגולן
אז ארזנו תיק גב, הצטיידנו בפק"ל קפה, חטפנו משהו לארוחת בוקר ויצאנו לגולן. הדרך ארוכה אבל מדהימה, נופי הכנרת אחרי הגשמים פשוט עוצרי נשימה. לונג סטורי שורט – את מסענו סיימנו באל פואבלו. אז מה זה אל פואבלו בעצם? מסעדת זיגל לשעבר, עברה מהפכה רצינית. שמה השתנה לאל פואבלו וממסעדת בשרים כשרה, שינת כיוון והפכה למסעדה מקסיקנית מודרנית, מגניבה וכמובן, עם קצת גבינה על ההמבורגר. המיקום נשאר בלב כפר האמנים שבאניעם, מקום מקסים, מלא בוטיקים וחנויות אמנים שונות ומעניינות ואווירה נהדרת. אז מה בתפריט? נאצ'וס, קאסדיות ושאר מאכלים מקסיקנים קלאסיים עם טאץ' של המקום, וגם כמה מנות עיקריות סטנדרטיות בשביל שגם לסבתא השמרנית יהיה מה להזמין. כל זה לצד תפריט המבורגרים מכובד ומעניין – שכמובן בשבילו התכנסו כאן באמצע היום היפה הזה.
את הארוחה פתחנו עם כוס מרגריטה לימונענע (25 ₪) מרעננת וטעימה, מתוקה ומדויקת. למנה ראשונה הזמנו מנת קרפאצ'יוס (42 ₪) ולעיקריות בחרתי בהמבורגר אמריקאי (69 ₪) וטל בחרה בצרפתי (82 ₪), כמובן במידות עשייה מדיום. איך קרה שלא הזמנו את המקסיקני במסעדה מקסיקנית? שאלה טובה, כנראה שנצטרך לחזור במיוחד. בזמן שהמתנו לגמוא בהנאה מהמרגריטות וספגנו את הפסטורליות שבאוויר. תוך זמן קצר הגיע לשולחננו מנת הקרפאצ'יוס – קרפצ'יו פילה עם מלח מעושן ומיץ לימון, בלסמי וסלסת מנגו, מוגש לצד נאצ'וס. שם מגניב למנה שמשלבת בין קרפצ'יו לנאצ'וס, אבל מעבר לשם, זאת פשוט גאונות! מנה סופר מוצלחת. הטוויסט המקסיקני של סלסת המנגו הפיקנטית והמתוקה עם המליחות של הנאצ'וס יוצר ביס מושלם. הרמוניית טעמים מדהימה בין מתוק, מלוח, חריף וטעם דומיננטי בשרי של פילה טרי וחמצמץ. כל ביס מביא איתו מכלול טעמים שהוא פשוט תענוג – מנה שהיא בגדר חובה!
כשאמריקאי וצרפתי נפגשים במסעדה מקסיקנית
אחרי הקרפאצ'יוס הגיעו ההמבורגרים שהזמנו והם נראו מ-ע-ו-ל-ה. חיתוך הירקות מעט רשלני אך סידור המרכיבים על ההמבורגר מגרה בטירוף. התחלתי עם ביס גדול כדי לספוג את מכלול הטעמים מהאמריקאי שהזמנתי, בהחלט טעים. למרות ריבוי המרכיבים אפשר להרגיש כל מרכיב בנפרד וכולם משתלבים טוב בפה. הגבינה טעימה, הבריסקט המפורק מלוח ומוסיף קיק מעושן ובשרני מאוד למנה והקציצה עצמה מתובלת טוב ולא הולכת לאיבוד.
אולי זה רק אני, אבל הקציצה לא מספיק שומנית / עסיסית, טעים אבל לא בטופ שלי. למרות שהקציצה טעימה זה לא היה הביס הג'וסי שאני מחפש בהמבורגר אמריקאי עם גבינה וביצת עין. מזל שביצת העין הוסיפה קצת לחות למנה, זאת בחירה חכמה למול תוספת הבשר המעושן שמייבשת קצת. באופן כללי, מנה טובה, בשרנית אך כאמור לא מדהימה. מחכה לראות לאן אל פואבלו ישדרגו עוד את המנה,ואין לי ספק שאחרי מקצה שיפורים בגזרת העסיסיות של הקציצה ובאחידות מידת העשייה יהיה פה המבורגר שווה במיוחד.
עברתי להמבורגר הצרפתי של טל, היא בנתיים טוענת שהגבינה הכחולה משתלטת וכבד האווז לא מורגש כלל. המנה בסדר אבל לא מצדיקה את המחיר מבחינתה. לקחתי כמה ביסים והבנתי על מה היא מדברת. הגריל-מן לא שמר על הכבד אווז ב-8 עיניים, וכתוצאה הוא הוגש בחתיכות קטנות ודקות עשויות למידת וול דאן. אובדן השומן גרם לכך שלא יורגש במנה וחבל, בכל זאת מדובר במרכיב שאמור לסמל איכות. במקום להגיש חתיכה עבה שעברה צלייה של כמה דקות בודדות למידת מדיום רייר או אפילו רייר, הוגשה חתיכה דקה וצלויה לחלוטין. בנוסף, הגבינה הכחולה הוגשה בכמות עצומה שהשתלטה על המנה ועל מכלול הטעמים שיכל להיווצר שם. הקציצה דומה לקציצה הקודמת (לטובה ולרעה), וריבת הבצל היא נקודת האור הקטנה שנותנת את המתיקות והמרקם הנעים למנה. לדעתי המנה הזאת פחות טובה מההמבורגר האמריקאי, אבל יש לה הרבה פוטנציאל. אם ההמבורגר יוגש עם חתיכת כבד אווז עשויה נכון וכמות מדויקת יותר של גבינה כחולה שתמס לתוך הקציצה, תהיה פה מנה מעולה במחיר מוצדק לרכיבי הפרימיום שבהמבורגר הזה. מילה קטנה על הצ'יפס מיקס של אל פואבלו שהגיע לצד המנות (15 ₪). שני סוגי הצ'יפס קנויים, הצ'יפס הרגיל לא מוצלח בעיני לעומת צ'יפס הבטטה המעולה. הרגיל לא מספיק קריספי ולא מספיק נימוח, לא לשם ולא לשם. אבל הצ'יפס בטטה לעומתו קריספי וטעים מאוד, פשוט ממכר.
מתוק עם טעם של עוד
לסיום קינחנו בקערת צ'ורוס עם רוטב שוקולד (35 ₪). הצ'ורוס מוכנים במקום והם מעולים! טעימים, מתוקים וקראנצ'ים מעט, בשילוב עם רוטב השוקולד כל ביס הוא תענוג מתוק וכיפי. בשורה התחתונה אל פואבלו הוא לגמרי מקום שאחזור אליו. אמנם חלק מהמנות לא היו מדויקות ויש מקום לשיפור אבל בסך הכל טעים וכיף. בשילוב המיקום היפייפה והאטרקטיבי והאווירה שבמקום נשארתי עם טעם של עוד. אין לי ספק שבביקור הבא שלי (בקרוב, מבטיח שבקרוב) אראה שיפור ברמה של ההמבורגרים ואפילו יהיה לי תירוץ מצודק לטעום מהמנות המקסיקניות.
*** המסעדה נסגרה ***
