האם אוונגרד מצליחה לעמוד מול המתחרים ברחוב הברזל?

אבינועם עמית-יוסף - כתב אורח,

ביום שבת בערב סיימתי את ההתחייבויות המשפחתיות שלי בטרם עת וחיפשתי מה לעשות, שותפי להמבורגר – דטנר, הגיע עם הצעה מפתה בעיתוי מושלם והמזל רצה שניפגש, רעבנו והחלטנו לנצל אותי היטב ולחפש מסעדה שמקבלת כרטיס "חבר" במקום. להפתעתנו – מסעדת אוונגרד הוותיקה הופיעה ברשימה. אחרי בחינה קצרה של אופציות אחרות שמנו פעמינו אל המסעדה.

צ'יזוברגר של אוונגרד, מקור: יח"צ

מסעדת אוונגרד במתחם שוק צפון ברמת החייל היא אחת ממסעדות הבשר הוותיקות באזור תל אביב, עם מנות אגדיות כמו "AG גם וגם", הדגים האציליים ששרדו כמות בלתי קדושה של התעללות על ידי הפטרונים המתארחים, פופקורן ובוטנים בכל מקום, ספורט ב-10 טלוויזיות שונות ברחביי הפאב, אבל כנראה שבזמנו המוגזמות האמריקאית עוד לא תאמה את החך הישראלי והמסעדה נסגרה. אחרי מיתוג ופתיחה מחדש לפני כמה שנים הצליחה אוונגרד לשמור על האיכות והרמה גם עם שינוי מסויים בגישה – מפאב ספורט אמריקאי שמתקיים על טהרת הג'אנק למסעדה משפחתית שמתמחה ב"מנה לכל אדם". המסעדה מעוצבת יפה, כדיינר אמריקאי, עם שולחנות עגולים קטנים מפוזרים במרכז ושולחנות "קוביה" עם ספות צמודים לקירות. המקום מרווח ולא רועש מידי, מבחינת אווירה אין ספק שיש הבנה ברמה גבוהה.

אז מה אוכלים באוונגרד?

מייד כשנכנסנו הובילה אותנו המארחת (שפעלה גםה, במפתיע, כמלצרית) אל אחד משולחנות ה"קוביה", ומייד טבענו בתפריט. אחד הדברים הטובים באוונגרד זה המבחר – לא מדובר על מאסה, אלא על מבחר מספק ועשיר, מבחר שימצא פתרון כמעט לכל השלבים של רעב הסועד – יהיו בחירותיו הקולינריות מה שיהיו. עם זאתף באנו עם מטרה ועיננו התמגנטו לאיזור ההמבורגרים והכריכים שבתפריט. החלטנו להזמין למנה הראשונה קלמרי מטוגן (46 ₪) ולמנות עיקריות חלקנו את ההמבורגר המקסיקני (64 ₪) ואת ה-SUB לול (56 ₪).

המקסיקני של אוונגרד, מקור: יח"צ

מהר מאוד קיבלנו את הקלמארי, שלמראית עין נראה מצויין. המנה הגיעה במחבת כאילו בה הוא בושל, ביחד עם שתי ספק מצקות ספק פינג'אנים קטנים עם מנה מכובדת מאוד של רוטב, אחד איולי עם לימון, אחד איולי צ'יפוטלה, יותר אהבנו את הצ'יפוטלה. כעבור כמה שניות כשהמנה כבר נעלמה, היתה הסכמה שהטעם לא איכזב. דטנר לא אוהב פירות ים ככלל, והסכים להתפשר על קלמרי – מה שהופך את ההסכמה שלו על טעם המנה למחמיאה אפילו יותר. אבל לא בשביל הים הגענו, ועם רווח קצר מהמנה הראשונה הגיעו המנות העיקריות, כוכבי הארוחה.

פותחים שולחן, אוונגרד, מקור: יח"צ

ההמבורגר המקסיקני נראה בדיוק כמו לקוח מתמונת פוסט – איכות חשובה בהמבורגר, ובעידן האינסטגרם גם באוכל באופן כללי, ואחרי שאכלנו אותו השאיר אותנו מרוצים, אבל איך אומרים? לא עפנו, ולא מקסיקני. האלמנטים המסו-אמריקאים במנה התיימרו להיות הגוואקמולי והאיולי סילאן צ'יפוטלה, אבל שני הטעמים סוג של התערבבו ביחד עם שאר המנה, אני עוד הרגשתי את הטעם של הגוואקמולי, שהוסיף לדעתי  אבל אצל דטנר הם הפכו לטעם אחד הומוגני לחלוטין. לא טעם רע, היה טעים, אבל צריך להיות מאוד שאפתן כדי למכור את זה כהמבורגר מקסיקני. האגדה גם סיפרה על נוכחות של בייקון במנה, אני גם בטוח שראיתי אותו, אבל בייקון הטלה היה עם כל כך מעט משקל ששכחתי שהוא בכלל היה חלק מהמנה (קוראים לו פייקון עם סיבה). המרקם לעומת זאת, לא אכזב ולא שעמם, הלחמניה (שניתנה הפוכה משום מה, אבל זה לא נורא) הייתה רכה וצלויה הייטב, הבשר הוכן במידה הנכונה בדיוק לפי בקשתינו, וחווית הלעיסה הייתה חיובית. אכלתי רק חצי המבורגר (משום שחלקנו), ובסופו של דבר שנינו היינו מרוצים. ב-64 ₪ זה לא עושק, אבל בשוק התחרותי של היום אם אתה רציני לגבי הבשר שלך, יש לך אופציות יותר טובות למחיר. צריך לזכור שאוונגארד לא נמצא באיזה שומקום, הוא חלק ממתחם שוק צפון, ובשוק צפון לא חסר איפה לאכול טוב, והסטנדרטים הם בהתאם. האם אני מרוצה? כן. האם אני אזמין את זה שוב? אולי. האם אני אלך ספציפית לאוונגארד בשביל לחוות את ההמבורגר הזה שוב? כנראה שלא.

המבורגר וצ'יפס של אוונגרד, מקור: יח"צ

המנה האחרונה (וזה לצערי כפל משמעות) היתה כריך ה-SUB לול. הכריך נראה עסיסי וריבת הבצל נטפה ממש מבין פרוסות הלחם – מנה מגרה לכל דעה. אבל המראה של המנה לא הכין אותי בכלל למה שחיכה לי בפנים… כשאומרים לי "ריבת בצל" אני מצפה לבצל מקורמל ולסט טעמים מסויים, מה שאני לא מצפה לו זה להרגיש מתיקות שלא תבייש את הריבה הרדיואקטיבית של סופגניות מהסופר. העוף שבלי בושה זוגג עם טריאקי, מן הסתם היה מתוק, הבצל היה מתוק, העגבניות היו מתוקות, זה הגיע למצב שהתחלתי לחשוש שהזמנתי עוגה בצורה של כריך. גם מהצד השני של השולחן נרשמה אכזבה מהטעם מה שהרגיע אותי שחוש הטעם שלי לא התקלקל כתוצאה משבץ מתוזמן היטב אלא הכריך אכן היה מתוק מעבר למה שעוף אי פעם חלם להיות. דטנר אמנם לא נהנה במיוחד אבל לא עבר את אותו הסבל כמוני וסיים את החצי שלו ללא תלונות, אפילו אמר "היה סבבה".

לסיכום

למרות הדרמטיות – הציפיות שלנו די היו מיושרות עם התוצאה. ידענו לאן אנחנו נכנסים וקיבלנו די מה שציפינו. לדעתי מה שאוונגארד הרוויחה בקהל היא איבדה באופי ובלעדיו קצת יותר קשה לי להחליק על מנות ממוצעות ברחוב הברזל. המחיר לא גבוה אבל גם לא בדיוק נוח, המקום מאוד נעים והשירות היה טוב ומהיר. אני יודע שאני כותב את זה כמו הספד, אבל זה הספד לאוונגארד הישנה, תחי אוונגארד!

שם: אוונגרד רמת החייל. כתובת: ראול ולנברג 18, רמת החייל, תל אביב. כשרות: לא כשר. שעות פעילות: א'-ש' 12:00 – 24:00.

ליצירת קשר ומידע נוסף מאיזי