גילינו מחדש המבורגר נשכח שיודע לספק את הסחורה ובגדול!

מצאתי את עצמי צפונית לכיכר המדינה, אחרי עוד פגישה שהתארכה יותר מדי בעיר הגדולה ומפה לשם הרעב דגדג את הקיבה. האזור בעיקר מנוקד בבית קפה, כמה פיצות ואיזה פלאפל חביב, לא בדיוק מה שיענה לי לצורך הבשרי לעת ערב. רגע, נזכרתי שבמרחק הליכה יש את וולפנייטס, ובאמת שהרבה זמן לא ביקרתי.

פעם, לפני שטירוף ההמבורגרים התחיל, וולפנייטס היו אחד המקומות הכי טובים בעיר למנה מיוחדת ושווה עם שילובים מצוינים. הסניף המקורי בלילנבלום התרחב לכדי רשת עם 3 סניפים תל אביביים ועוד אחד ברחובות. עם השנים השוק השתנה, הרשת סבלה מתהפוכות וקשיים רבים, הלקוחות נדדו לטעמים אחרים והסניפים נסגרו, למעט המעוז האחרון בחלקה הצפוני יותר של העיר. גם הסניף הוותיק עבר מספר גלגולים ולכן רק מן הראוי שאראה מה שלום הזאב של יהודה מכבי.

נכנסתי וישר קלטתי את התפריט הנוצץ שמופיעה על הקיר בכניסה, רגע ועוד אחד להתלבטות ונגשתי להזמין. לראשונה לקחתי את מנת הכרובית יא ווארדי (34 ₪) – פרחי כרובית בטמפורה עם פפריקה מעושנת, טחינה ירוקה ושברי פיסטוק. לעיקרית הבנתי שיש רק מנה אחת שבאמת תהיה ראויה למבחן, ה-Woolfnights Special המפורסם (58 ₪ / 74 ₪ בעסקית ערב) – תערובת של בקר וטלה עם רוטב מיונז ושום קונפי, גבינת אמנטל ובייקון. במיוחד קרץ לי לעין הבייקון, לאור העובדה שרשת מסוימת החליטה להוציא אותו מהתפריט והבעיות שייצרני הבייקון בארץ נתקלים בהם לאחרונה.

יא ווארדי איזו כרובית

הכרובית הגיע תוך כמה דקות, חמה ויפה נוצצת משמן הטיגון. רגע קצר לצילום וביס מלוא המזלג בתענוג החם הזה. אושר. חם, נימוח וקריספי מתפצפץ מבחוץ, מה שהוביל לחיסול הצלחת כולה תוך 60 שניות. ההברקה כאן היא ללא ספק תוספת הפיסטוק ששובר את הטעם השחוק של כרובית מטוגנת ומוסיף אקסטרה קראנץ' וטעם בכל ביס. אישית פחות התחברתי לרעיון של טחינה, כי אני מקהל אנשי רוטב הצ'ילי המתוק-חריף, אך בהחלט מדובר במנה לא שגרתית וביצוע יוצא מהכלל. אושר חם ומפנק.

לגמתי קצת מהבירה שלי והמתנתי עוד כמה דקות לקציצה שתבוא. בנתיים הסתכלתי סביב והבנתי שהמסעדה מלאה במקומיים, זוגות צעירים ומבוגרים כאחד שלא יכולים בלי מנת הוולפנייטס שלהם. פתאום הבנתי משהו, וולפנייטס לא נעלמו, הם פשוט הפכו למשהו שכונתי ששמור רק לתושבי האזור, אלו הפכו את המקום לפינת האוכל הקבועה שלהם. אם לשפוט מכמות החיוכים, היה ברור שכאן זה הבית התל-אביבי לרעבים של השכונה. וככה פתאום באמצע המחשבה הגיע המנה שלי, חמה ומבהילה ישר מהגריל.

הבייקון עמד לו בגאון מעל הגבינה שנמסה באופן מדויק ומושלם מעל הקציצה, יש כאן יד מיומנת על הגריל. צילום זריז וניגשתי לביס. אחזתי היטב בלחמניה המתקתקה ונעצתי שיניים בהנאה מרובה. משהו חם התחיל להעלות בי תחושה מוכרת מפעם שכיף להיזכר בה. ביס נוסף אישר שהחמימות מלווה בטעמים נהדרים ושילוב שעובד על כל בלוטות הטעם בצורה פנטסטית. נזכרתי! ככה זה היה בפעם הראשונה לפני כל אותם שנים כשטעמתי את ההמבורגר של וולפנייטס, תחושה טובה של עונג ואושר בלחמניה. מדהים שאחרי כל מה שהרשת הזאת עברה, הצלחתי לגלות כאן מחדש למה אני כל כך אוהב לכתוב על המבורגרים.

הספיישל של וולפנייטס נהפך באותו הרגע לאחד המתמודדים הראשיים בתחרות הקציצה עם הכי הרבה וואליו פור מאני בעיר מבחנתי. כאן אני אמור להכניס גם כמה מילים על טבעות הבצל המהדורות עם הציפוי הפריך והחמים או הצ'יפס הדק, סטייל מקדונלד'ס (יענו חמים, דק וטרי מהצ'יפסר), אבל זה לא החלק המעניין. נראה לי שפעם הבאה אני אלך על סלט בצד רק כדי להדגיש עוד יותר את הטוב של הקציצה הזאת.

וולפנייטס – השורה התחתונה

כיף לגלות מחדש את ההמבורגר של וולפנייטס ולא סתם, אלא לגלות קציצה שנותנת תמורה רבה ומרובה ביחס למחיר. אהבתי למצוא המבורגר מהגריל, ולא הפלאנצ'ה, מחזה נדיר בימנו, כזה שכולל ריח רעשן אמיתי ושומן נמס כמו שצריך. מזל שיש עוד כסף בתןביס החודש, כי אני כל כך הולך להזמין את זה למשרד השבוע! אז יאללה, תעזבו אותכם ממה ששמעת, חשבתם או זכרתם מפעם ולכו לטעום את מודל 2019 של וולפנייטס.

שם: וולפנייטס. כתובת: יהודה המכבי 53, תל אביב. כשרות: לא כשר. שעות פעילות: א'-ש' 12:00 – 01:00.

ליצירת קשר ומידע נוסף מאיזי