יש רגעים יפים בחיים, את אחד מהם גילינו ברעננה

אמצע שבוע, עבודה, חיים, ריצות (שגרה?). מקבל טלפון מאיש ההמבורגרים, ארקדי פורטנוי, צריך להיפגש ולדון על דברים ברומו של עולם. לא רוצים עוד בית קפה ולפאבים אנחנו כבר מבוגרים מדי, אז מה עושים ואיפה נפגשים? ביחד זרקנו אחד לשני: "באקארו", מכאן החוויה רק מתחילה.

כל מי שמחשב את עצמו כאוהב בשר, או אפילו רק מסמפט ולא מכיר את באקארו ברעננה מפספס והגדול. המסעדה מתמחה בברביקיו ובשרים מהמעשנה בסגנון אמריקאי, וידוע בזכות הנתחים המיוחדים והעישונים הייחודיים שלה. כל פעם שאני מגיע לבאקארו, או אפילו שולח חבר לכאן אני יודע שהחוויה תהיה לא פחות ממעולה ושבטוח יהיה ללשון שלי מעניין. הפעם הגענו בשעת ערב מוקדמת עם רעב קל תחילה וכמה נושאים שצריך לדסקס עליהם. התיישבנו על הבר והמלצר הגיש לנו את התפריטים, אבל לא היה לנו פוקוס או כוח לבחור משהו ספציפי, אז הלכנו על האופציה הראויה ביותר שיש לבאקארו להציע – חווית באקארו (310 ₪ לזוג), שזה 6 נתחים מהמעשנה והגריל שמוגשים ב-3 סבבים, כל סבב עם התוספת שלו, ובגלל שלא נוותר על ההזדמנות אז גם פתחנו עם נשנוש בשרי קליל.

לפני שהאוכל הגיע, מצאתי את עצמי נרגע ונשען לאחור, העיצוב והאווירה במקום משרים נחת וחום. ובלי ששמתי לב הגיע מנת הנשנוש הראשונה – לשון עגל. הביס הראשון החזיר אותי בשנייה לילדות ולבית של סבא/סבתא הייקים, שעבורם לשון הייתה מנת יום-יום שלרוב הוגשה קרה. משהו בטעם הייחודי של החלק הזה לא עוזב אותי, גם אחרי 30 שנה. לעומת הלשון נוסח אשכנז מילדותי, הלשון של באקארו מוגשת ישר מהמעשנה והיא פשוט מופלאה. טעם אדיר ומרקם שמלטף את הלשון, גם שלי וגם את זו של הפרה. תפסיקו עם דעות קדומות ולכו לאכול את הלשון הזאת.

אחרי הלשון המשכנו עם נשנוש נוסף בצורת שקדי טלה (46 ₪). בפעם הראשונה שטמעתי את השקדים האלו נפלתי מהרגליים, הפעם כמעט נפלתי מכיסא הבר שישבתי עליו. צריבה נכונה אחרי העישון שממצים את הטעם המטריף של שקדי הטלה ואני נשארתי עם חשק עצום לעוד, אבל צריך גם לשמור מקום להמשך הארוחה. לגמתי מהבירה שלי וקשקשתי עם איש ההמבורגרים על בשר, נתחים ומה שבינהם. השיחה זרמה ואיתה הגיעה הסבב הראשון.

בעודי נאחז בחלום, או לפחות בטעם שנשאר איתי אחרי המנות הראשונות, הגיע לה הפלטה הראשונה בחווית הבאקארו שלנו, שכללה צמד של סינטה בגלייז ופרגית מעושנים המוגשים יחדיו לצד תפוח אדמה. שקט, רוגע, המסעדה בקצב נעים והצלחת שמולי משדרת "תאכל אותי", מי אני שאסרב? ביס ראשון בפרגית (כן, פרגית) ואני שוכח ברגע אחד כל מה שחשבתי על עוף ומגלה מחדש את אחד מהנתחים המדהימים ביותר שהכרתי בארץ. לא תאמינו שפרגית יכולה להוציא כאלו טעים, או במקרה שלי, כאלו קולות של הנאה שזה כבר גובל בקטע מטריד. פשוט פ נ ט ס ט י, אפילו איש ההמבורגרים והבשר הסכים איתי שיש פה משהו בלתי רגיל. הבעיה היחידה? שהפרגית הוגשה לצד הסינטה, וזה הוביל אותנו לדיון מעמיק – איזה נתח מבין השניים היינו לוקחים לאי בודד, ולמה לשם כל השדים והמעשנות אי אפשר לקחת את הסינטה הזאת לדייט רומנטי? התאהבנו.

החזרנו צלחת ריקה ונקייה מכל פירור למטבח והמשכנו ללגום מהבירה עד שהצלחת הבאה תתכבד להגיע. נתתי למוח לנדוד ולמתח היום-יום להיעלם, שקעתי לתוך חווית הבשר של באקארו. כשהצלחת השנייה בסבב הגיע כבר התמלאתי ציפייה. נתח קצבים במדיום רייר שמוגש לצד אסאדו זנב שור שמוגש עם חתיכות אננס, לצד תבשיל שעועית ובטטה, נשמע כמו ציור של סזאן. עצירה מהירה לצילום ונעיצת מזל מהירה באסאדו, או לפחות ניסיון לנעיצה. הבשר התפרק ונמס מהמזלג כך שנאלצתי לאסוף אותו בעדינות לתוך הפה. משהו כאן לא הסתדר, טעם קצת חלש וחסרה נוכחות יותר חזקה של הבשר. ניסיתי כיוון חדש ומיד שילבתי עם תבשיל השעועית – עכשיו הבנתי את כוונת המשורר. שילוב של נתח מיוחד עם תבשיל שמוסיף עומק ועושר לחוויה. המשכתי לנתח הקצבים, אך לצערי נתקלתי בתקלה.

הנתח שהוגש לנו עבר מזמן את מידת המדיום רייר שהובטחה לנו והגיע נוקשה מדי. הערתי למלצר שמיד עצר אותנו ואמר לי שאנחנו חייבים לתת לנו הזדמנות לתקן כדי שנטעם את נתח הקצבים "כמו שהוא אמור להיות", לא סירבתי. אחרי כמה דקות, מהמטבח הוציאו פלטה חדשה עם נתח שכל הווייתו מדיום רייר מושלם והביס שנתתי בו מילא את חלל הפה בטעם עמוק של בשר אדום מענג. יש רגעים מאושרים בחיים וזה בהחלט אחד מהם.

בשלב הזה כבר היינו מדושנים מאושר ובשר, אם עוד מקום בדיוק לסבב האחרון, זה שיסגור את החוויה. דקותיים וגם שלושה חלפו, והנה מולנו צץ לו זוג האחרון לערב – פיקנייה וחזה טלה. האמת שבשלב הזה כבר לא ציפיתי להתרגשות יתר או מופע מרהבי, כבר התמלאתי למדי ומצאתי את עצמי מתרפק על זיכרון מנות הפתיחה והצמד הראשון. החזה קיבל טפטופי שומן שהשפריצוטעם בכל ביס והפיקנייה היתה בשרית ואדמדמה\ גם במראה וגם בטעם. אומנם לא הכוכבים של הערב, אבל זה רק בגלל שהפתיחה הייתה ברמה כל כך גבוה.

סכום חווית הבשר של באקארו

קשה לסכם ערב בבאקרו במילה או שניים, פשוט כי מנעד הטעמים והרגשות רחב ומגוון. במהלך הארוחה אני מוצא את עצמי תוהה, איך אפשר להיות צמחוני שיש דברים כאלו בעולם? איך זה שרגעים קטנים (גדולים) כאלו של אושר חומקים מאיתנו בקלות וחבל, וכמה קל להיות מאושר בזכות חווית הבשרים של באקארו.

שם: באקארו. כתובת: זרחין 13, רעננה. כשרות: לא כשר. שעות פעילות: א'-ש' 12:00-24:00.

ליצירת קשר ומידע נוסף מאיזי