האם ברביס עדיין שווה את הביקור?

ארקדי פורטנוי,

רבים לא יודעים את זה אבל מסעדת ברביס באילת הציתה במידה רבה את הרעיון שהתבשל (או נצלה כפי שאומרים אצלנו) למה שהפך בסוף לקהילת המבורגר ישראל. החוויה האותנטית במקום הקודם באילת שינתה סדרי עולם וחילקה את החיים ללפני ואחרי הביקור ההוא בדיינר האמרקיאי המיושן. לאחרונה ריבוי תלונות החלו להגיע לאוזני ולכן חזרתי לאילת כדי לבדוק: האם מסעדת ברביס עדיין שומרת על רלוונטיות גם בשנת 2019 או שכמו מסעדות אחרות היא נתקעה מאחור?

תענוג בכל ביס - ברביס אילת

הגענו, אז מה אוכלים?

לראשונות לקחנו כנפיים בצ'ילי חריף, כרוביות מטוגנות לצד איולי פלפלים ושמנת עם עירית ופטריות מטוגנות עם גבינת עזים ופסטו, וטבעות בצל כי זה השותף המושלם לצד ההמבורגר. בגזרת הראשונות נרשמה הצלחה. הצלחות לוקלקו. הכנפיים בצ'ילי חריף הוכנו נכון, נפרסו ונצלו לקריספיות טובה בלי לאבד את טעם הבשר הרך ודעו לכם, רוטב הצ'ילי חריף – חריף לאללה. הכרוביות הפריכות הוזהבו אך לא השחירו ונגיעה של לימון הוסיפה לרעננות כך שהן עבדו כשלעצמן וגם יחד עם הרטבים. אני לא נמנה עם עדת המעריצים של הכרובית (סליחה עוז תלם) אבל הביצוע היה טוב והרטבים הרעננים גרמו לכך שאמשיך להושיט את היד ולמשוך עוד אחד ועוד אחד.

איש ההמבורגרים בודק את ברביס, כנפיים

הפטריות המטוגנות שלא ציפיתי מהן ליותר מידי גם הצליחו להרשים אותנו. פעמים רבות מידי טיגון פטריות לוכד נוזלים מרירים לא נעימים שלא יכולים להיפלט אך הביצוע היה הרבה יותר מבסדר, והשילוב עם הפסטו שמר על פרשיות נעימה שלא הכבידה אלא השאירה תיאבון למנות הבאות. טבעות הבצל נעשו במקום ולא מהסוג התעשייתי שרוב המקומות בארץ בוחרים להגיש. לגמתי עוד שלוק מהבירה ונשענתי בחיוך, בתקווה שגם העיקריות לא יאכזבו.

איש ההמבורגרים בודק את ברביס, טבעות בצל

#מידת_עשייה
אז נכון טבחים יקרים, 99% מעם ישראל מבקש מדיום ומצפה למשהו אחר וכועס אם יש לו טיפה אדום בהמבורגר, אבל יש גם 1% לקוחות שרוצים מדיום ומצפים לקבל מדיום אמיתי. בבת אחת כל הווייב הטוב של המסעדה התחלף לכעס-אכזבה הזה. הזמנתי 2 המבורגרים לעצמי כי רציתי להשוואת בין הרובן שהיה פעם אהובי (המבורגר במילוי צ'דר נוזלית ומדליק שהיה למעשה ה"ג'וסי לוסי" הראשון בארץ) אל מול המבורגר הבייקון צ'יזבורגר החדש, אבל מה עושים עכשיו? חתכתי את שניהם. שניהם במידת עשייה גבוהה וזה אי נעימות שאכזבה אותי לחלוטין.

ברביס - הרובן המפורסם

כמכלול, ההמבורגר בייקון צ'זבורגר טעים – יש בייקון קריספי ולא חי כמו שמגישים במקומות הבודדים בארץ שעדיין לא מפחדים להחזיק בייקו, הגבינה טובה והבשר במידת צלייה כל כך גבוהה עד שלא ניתן לדעת את טיבו בכלל. וגם רוב הגבינה נזלה באלגנטיות צמיגית מרשימה מקציצה במידת צלייה גבוהה שהטבח מיהר לשחרר במקום להבין שיש כאן לקוח שרוצה ליהנות גם מטעם המויאר (השכבה השחומה שנוצרת בעת צליית בשר) וגם מטעם הבשר עצמו.

ברביס - הצ'יזוברגר המפורסם של אילת

ואז, קצת כמו אנשי המוסד באתיופיה (אני מתייחס לעצמי כאתיופי בגלל הצבע של הבשר) הגיע מישהו בשם עוז (שכנראה מנהל המסעדה) ושאל איך האוכל. עוד לפני שבניתי משפט שלם בפי הוא קרא את שפת הגוף שלי שמשהו לא טוב. בסוף איכשהו אמרתי את זה: "תשמע, המכלול טעים ממש, הפוטטוס בצד מעולים, הקולסלו אדיר אבל הבשר הגיע אליי בוול דאן וממנה אלוהית זה הפך לקלוריות מבוזבזות, וגם לא נעים לי להחזיר 2 המבורגרים במכה". בלי להתבלבל הוא לקח לי את הצלחות ואז חזר בידיים ריקות והשיבי: "רוצה את אותן המנות או שאני אתן לך לטעום עוד מנה אחרת, המבורגר קצת חריף עם טבעות גבינת עזים ופלפל חריף" שמדגיש את טעם הבשר שלנו? ותקבל מידת עשייה כמו שזה אמור לצאת.
תשמעו, הבן אדם ריגש אותי.

ברביס - ההמבורגר החדש

גרם לי להרגיש שהוא מעדיף אותי כלקוח חוזר גם אם 2 מנות הולכות עכשיו לפח. באותה רגע כאילו חזרתי לאנרגיות הטובות שהיו עשר דקות לפני כן, וחיכיתי בסבלנות עד שהגיע ההמבורגר החדש במידת העשייה שאני אוהב – מדיום מדמם. לא רק מה מחווה היפה התלהבתי. קיבלתי המבורגר אדמדם וחתיך עם גוף עסיסי וטעמי נתחים טובים המאוזנים כהלכה עם טיפול טוב נטול סחוסים, קיבוב טוב שלא הבריח את השומן ותיבול מדויק בתוך לחמנייה חדשה ומושחמת עם זיכרון של חמאה. היה לי פשוט כיף באותו רגע. בדיוק כששקלתי איך תיראה הדרך בכביש הערבה כשאני משאיר את ברביס מאחור כמו זיכרון של מסעדה ש"איי יוסד טו נוו" אך במקום זה סיימתי את הביס האחרון עם תחושה מעולה של המבורגר שלא קפא בזמן אלא כזה שממשיך להתחדש ויגרום לי גם בעתיד לעצור בברביס כשאני מבקר באילת.

ברביס, מבט מבפנים

כמה דקות אחר כך שתיתי אספרסו, לקחנו 2 קינוחים שהיו לא רק בסדר אלא בגדר מעולים. לא מיהרתי לשלוף מזלג ולטעום מהם אבל המבט מלא אושר של זוגתי פקד עליי לעזוב את הטלפון ולתקוע מזלג תיכף ומיד. בדיעבד גילינו שאשכרה יש להם קונדיטורית במקום שאחראית על קינוחים מיוחדים למסעדה. כשיצאנו צחקתי עם עוז שפעם הבאה אגיע גם בשביל קפה וקינוח אך בליבי ידעתי שגם בביקור הבא באילת אני יודע איפה ההמבורגר שאני הולך לאכול.

ברביס - הקינוחים החדשים

לסיכום החוויה

ברביס היא לא רק מוסד עם תפריט מגוון אלא גם מקום להמבורגר טוב באילת. טיפ קטן, חברים אם מידת העשייה שלנו לא בסדר, זה כי פעמים רבות יש טבח שפספס ואסור לנו לפסול מקום רק אם קיבלנו המבורגר במידת עשייה שמסתירה את טיבו. אל תתביישו לבקש מנה חדשה כי הביקור הזה הוכיח לי כמה שאנחנו ממהרים לוותר על עסק בגלל טעות של טבח. בדיעבד אני שמח על התקרית כי נזכרתי כמה חשוב לדרוש המבורגר כמו שאנחנו אוהבים ומקום שיעשה לך פרצוף על זה – לא שווה ביקור נוסף.

שם: ברביס. כתובת: פארק אופירה, תרשיש 19, אילת. כשרות: לא כשר. שעות פתיחה: א'-ש' 12:00-01:00.

ליצירת קשר ומידע נוסף מאיזי